1. בפני בקשה שהוגשה על ידי המבקשות למחיקת כתב הגנה שהגישה המשיבה. במסגרת הבקשה נטען כי בשל העובדה כי בכתב ההגנה המתוקן שונתה הגרסה העובדתית מבלי לבקש רשותו של בית המשפט, ראוי להורות על מחיקת כתב הגנתה של הנתבעת. לחלופין, בסיפא לבקשה צוין כי ככל שהמשיבה רוצה לחזור בה מטענות עובדתיות שנטענו בכתב ההגנה המקורי, עליה להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה מלווה בתצהיר כדין, אשר יסביר במדויק מדוע ישנם שינויים בגרסה העובדתית בין כתב ההגנה המקורי לכתב ההגנה המתוקן.
המבקשות טוענות בסעיף 6 לבקשה כי הסתירה החמורה בכתב ההגנה המתוקן שהוגש מתייחסת לסעיף ד' בכתב ההגנה המתוקן שם נרשם כדלקמן: "רשומות המעקב בתחנה מכל ההריונות של היולדת בוערו כדין עם הגיעה לגיל 55 זאת בהתאם לתקנה 12 (1) לתוספת הראשונה לתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986" כאשר בכתב ההגנה המקורי נטען כי רשומות המעקב בתחנה למעט המעקב נשוא התביעה בוערו כדין.
המבקשות טוענות כי לאור הסתירה הנוגעת להיקף התיקים שבוערו ובהסתמך על פסק הדין שניתן בע"א 375/84
דורה עדן בשם עזבון בעלה המנוח אלברט עדן ז"ל נ' מוחמד שייך שחאדה אלפג'ורי ואח', פד"י מב(4) 226, 239-240, יש להורות על מחיקת כתב ההגנה ובכל מקרה המשיבה היתה מנועה מלהגיש כתב הגנה מתוקן ללא נטילת רשות.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשה מקוממת, שדינה להידחות תוך חיוב המבקשות בהוצאות לדוגמה. לאחר שהמשיבה פירטה את הנסיבות העובדתיות הנוגעות להגשת כתב התביעה וכתב ההגנה, והבהירה כי הטעם המרכזי בעטיו נדרשה לתקן את כתב ההגנה נובע מתיקון כתב התביעה ומהעובדה כי כתב התביעה המקורי הוגש 22 שנים תמימות לאחר האירועים נשוא התביעה, טענה המשיבה כי תיקה של היולדת בתחנה בוער כדין, אין המדובר בסתירה עובדתית בגרסתה, מה עוד שבהתאם לפסיקה, כתב תביעה מתוקן כמוהו כתביעה חדשה ומכאן שהיא אינה כבולה בגרסה שהועלתה במסגרת כתב ההגנה המקורי. עוד טענה המשיבה, כי הסנקציה של מחיקת כתב הגנה הינה סנקציה חריגה, ולא היה מקום לעתור לבקשה.
3. בדיון שהתקיים ביום 3.2.13 בבקשת המבקשות, עמדו המבקשות על טענתן, לפיה פסק הדין בעניין דורה עדן שהוצג על ידן אינו מתיר למשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן בלא הגשת בקשה נתמכת בתצהיר, והוסיפו וטענו כי אין למשיבה זכות לשנות את גרסתה העובדתית ובכל מקרה הינן מעוניינות בקבלת תצהיר מצד המשיבה לברר את העובדות הנוגעות לביעור התיק ועל מנת שהמצהיר ייחקר ויבהיר "מי החביא או ביער או עשה כל פעולה אחרת עם התיק".
במסגרת הדיון חזרה והבהירה המשיבה כי אין שינוי באמור בכתבי ההגנה. מלכתחילה לא היה ברשות המשיבה כרטיס טיפת-חלב של היולדת ואף כיום אין לה כרטיס, ועלה בידה לאתר כרטיס היולדת אותו מסרה היולדת בבית החולים. המשיבה טענה כי ביחס לאמור לא חל בגרסתה כל שינוי ואף מטעם זה לא נדרשה המשיבה להגיש תצהיר.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת כתב ההגנה המתוקן להידחות.
בית משפט נדרש לזהירות רבה בטרם ינקוט בהליך של מחיקת כתב טענות. הותרת בעל דין ללא הגנה מהווה משום פגיעה קשה בזכותו לקבל את יומו בבית המשפט ושומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם ייעתר לבקשה למחיקת כתבי טענות. ובלשונו של כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 9265/06
קלאב הוטל ניהול (1996) נ' עו"ד יעל דגן (פורסם בנבו) 1.3.07:
"
ככלל לא יפעיל בית המשפט את הסנקציה של מחיקת כתב טענות אלא במקרים קיצוניים בלבד, זאת נוכח ההשלכות החמורות של צעד זה על הצד המפר; מחיקת כתב ההגנה של הנתבע, משמעה, מתן פסק דין על יסוד כתב תביעה בלבד כאמור בתקנה 97 לתקנות (ראו:
ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי פ"ד מו(3) 793, 800 (השופט - כתארו אז - מ' חשין); רע"א 6596/05
אירידיום בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם) (השופט גרוניס)). "כאשר פועל הנתבע בתום לב אך מתוך חוסר הבנה - ולו ברשלנות - יימנע בית המשפט ממחיקת כתב הגנתו" (רע"א 7620/04
אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ (טרם פורסם) (השופט גרוניס)".
5. הבסיס החוקי לתיקון כתבי טענות מצוי בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "
תקנות סדר הדין האזרחי"):
"
הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
הוראת תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מטילה על המשיב לכתב טענות מתוקן כל מגבלה. ברצון הנתבע, יוכל הנתבע להעלות כל טענה חדשה ולא רק טענה הנובעת מהתיקון. ראה רע"א 507/97
שיכון ופיתוח לישראל נ' דוד סביון, פד"י נא(2) 658. זאת ועוד, הוראת התקנה אף מכירה באפשרות כי תיקון כתב הטענות יכלול תיקון או הוספת טענה עובדתית חדשה, ואולם לאור השינוי בתקנות [תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2) התשנ"א - 1991] טענה עובדתית חדשה אשר תועלה בכתב הטענות שכנגד תיתמך בתצהיר לאימות העובדות.
בחינת כתב הגנתה המתוקן של המשיבה מלמד כי אכן נערכו בו שינויים בסעיפים הנטענים על ידי המבקשת ובפרט לעניין הטענות המפורשות בסעיפים הנזכרים בבקשה והנזכרות בסעיפים ג' ו-ד' לכתב ההגנה המתוקן. כך נטען בכתב ההגנה המתוקן לראשונה ובניגוד לגרסה שמצאה ביטויה בכתב ההגנה, כי המבקשת 2 הופנתה לדיקור מי שפיר ואולם סירבה לבצע את הבדיקה, וכן נטען על ידי המשיבה כי כל רשומות המעקב בתחנה, לרבות רשומות המעקב נשוא התביעה, בוערו כדין, שעה שבכתב התביעה המקורי נטען כי בוערו כל תיקי המעקב, למעט תיק המעקב של ההריון נשוא כתב התביעה.
על רקע חומרתו של הסעד הנוגע למחיקת כתבי טענות, סבורני כי אין ולא היה מקום בנסיבות המקרה דנא, ובפרט לאור העובדה כי כתב התביעה הוגש על ידי המבקשות כ-22 שנים מהמועד בו התגבשה עילת התביעה, על הקושי הכרוך בכך לניהול הגנת המשיבה, לעתור למחיקת הגנתה של המשיבה.
זאת ועוד, לאור לשון תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, סבורני כי לא ניתן אף להיעתר לבקשה החלופית של המבקשות, לפיה על בית המשפט להורות למשיבה להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה, ולמעשה הבקשה החלופית הנטענת על ידי המבקשות, אינה נתמכת כלל בלשון התקנות. עם זאת, ומאחר והטענות המפורטות בסעיפים ג' ו-ד' לכתב ההגנה כוללות טענות עובדתיות חדשות ונוספות, מוארך המועד למשיבה ב-30 יום, על מנת שיצורף על ידה תצהיר לאימות עובדות אלה.
6. כן הנני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 26.5.13 בשעה 10:30.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים
.
ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ג, 04 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.