1. בפני בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה שהגישו המשיבים (להלן:
התובעים) כנגד המבקשים (להלן:
הנתבעים), מחמת הליך תלוי ועומד.
רקע עובדתי וההליכים
2. המשיבה 1 (להלן:
שותפות לוצאטו) הינה שותפות העוסקת בעריכת פטנטים, ובמועדים הרלוונטיים נוהלה על ידי המשיבים 3 ו-4 (להלן:
אתי וכפיר).
מיכל חכמי (להלן:
חכמי) עבדה כשכירה במשרד עורכי פטנטים.
ביום 28.9.1998 נכרת חוזה שותפות בין שותפות לוצאטו לבין חכמי, אשר לפיו צורפה חכמי כשותפה בשותפות לוצאטו, ובאופן שהשותפות תורכב משתי קבוצות, משפחת לוצאטו וחכמי, כשחלקה של חכמי הינו 20% מהשותפות.
בשנת 2000 הוחלט משיקולים ארגונים ושיקולי מיסוי לעבור למבנה שותפות של חברות, ובהתאם נחתם ביום 31.12.2000 חוזה שותפות בין חברת אסתר וכפיר לוצאטו בע"מ מטעם אתי וכפיר (להלן:
החברה מטעם אתי וכפיר) ובין חברת מיכל קליין חכמי בע"מ מטעם חכמי (להלן:
החברה מטעם חכמי) (להלן:
חוזה השותפות).
בהתאם לאמור בו, החברות החליטו להקים שותפות אשר תעסוק ברישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים בארץ ובעולם. שם השותפות נותר כשמה של המשיבה 1. גם חלוקת הזכויות בין הצדדים, נותרה על כנה, כשחלקה של החברה מטעם חכמי, 20%.
כבר עתה יוער, כי הן בהסכם הראשון והן בחוזה השותפות, הוראות למקרה של פרישה או פירוק וכד'.
הצדדים לשותפות החליטו להרחיב את שיתוף הפעולה העסקי ולשתף פעולה גם בתחום ההשקעות במיזמים, וביום 11.5.2003 נכרת הסכם, שהצדדים לו החברה מטעם אתי וכפיר, אתי וכפיר, החברה מטעם חכמי וחכמי. בעקבותיו הוקמה המשיבה 2 (להלן:
החברה המשותפת), אשר בעלי המניות בה אתי וכפיר המחזיקים ב-80% מהמניות וחכמי המחזיקה ב- 20% מהן.
3. ביום 5.6.2008 הודיעו אתי וכפיר לחכמי, על רצונם להביא לסיומה המיידי של השותפות ומני אז פרץ סכסוך בין הצדדים, אשר הוביל, בין השאר לתביעה דנן, אשר הוגשה ביום 17.12.2009 (להלן:
התביעה).
4. התביעה הוגשה על סך 830,776 ש"ח, אולם התובעים לאור אשר יפורט בהמשך, לא כללו בתביעה זו את חכמי, אלא את הנתבעים בלבד. בכתב התביעה נטען כי המבקשת 1 הינה שותפות המתחרה בתובעים, כי המבקשת 2 הינה שותפה בשותפות המתחרה, וכי המבקש 3 (להלן:
ד"ר כהן) מחזיק במלוא מניותיה.
לטענת התובעים, הצטרפה חכמי כשותפה בשותפות המתחרה, וכי עוד טרם לכן הוציאה חכמי ממחשבי השותפות קבצי דוחות ורשימות לקוחות, אשר מהווים "סוד מסחרי" של שותפות לוצאטו, כך גם של החברה המשותפת, וכי עוד טרם סיום השותפות עשו ועושים הנתבעים שימוש שלא כדין בסודות המסחריים והרגישים של השותפות והחברה המשותפת, לצורך פנייה ללקוחות ושידולם להעביר את הטיפול בהם לנתבעים.
5. בפרק עילות התביעה, טענו התובעים לגרם הפרת חוזה, דהיינו כי הנתבעים ביודעין וללא צידוק, גרמו להפרת הסכם השותפות, כך גם צו בורר שניתן, ובנוסף כי השימוש בסודות המסחריים מהווה הפרה יסודית של חובת הסודיות החלה על חכמי מכוח הסכם השותפות. עילה נוספת עניינה גזל סוד מסחרי, תוך תיאור פעולותיה של חכמי בהקשר לכך ובנוסף עילה של עשיית עושר ולא במשפט.
בפרק הסעדים הכספיים נטען כי אובדן ההכנסה שנגרם לחברה המשותפת, עולה כדי סך של 192,817$ שהם 730,776 ש"ח, תוך פירוט אופן חישוב הנזק, ובנוסף עתירה לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 100,000 ש"ח, בגין גזל הסודות המסחריים.
6. לבסוף, נפנה לסעיף 99 לכתב התביעה וכדלקמן:
"יצויין כי הואיל ונזק זה נגרם לתובעים על ידי הנתבעים וגב' חכמי, ביחד ולחוד, הגישו התובעים תביעה כנגד גב' חכמי ובמסגרתה תבעו מגב' חכמי סך של 821,134 ש"ח בגין העילות המפורטות לעיל. לפיכך ככל שייפסק לתובעים, במסגרת תביעת גב' חכמי, סכום כלשהו
בגין הפסד הכנסה הרי שיש לקזזו מסכום התביעה שבנדון" (להלן:
סעיף 99).
7. ואכן, ככל הנראה ביום הגשת התביעה, הוגשה גם התביעה האחרת (להלן:
התביעה האחרת) כנגד חכמי, לבית משפט השלום בירושלים, וכשהתובעים בתביעה האחרת הינם התובעים בתביעה דנן, למעט שותפות לוצאטו שאינה כלולה בין התובעים בתביעה האחרת.
8. יוער, כי התביעה האחרת הועברה לבית משפט המחוזי בירושלים ולאחר מכן הועברה לבית משפט המחוזי מרכז, אשר בו מתנהלים הליכים נוספים בין חכמי לבין התובעים. כך גם, התביעה דנן הועברה מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט זה.
9. הגשת התביעה האחרת, היא האדן עליו נסמכת בקשה זאת.