החלטה בתיק ת"א 1818-08

לפני בקשת מפרק התובעת 1 להתיר הגשת תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם התובעים הערוך ע"י המהנדס יהושע אבישר, שהיה, על פי האמור בבקשה, מהנדס החברה.

יצויין כי הבקשה הוגשה לאחר שבקשה קודמת של התובעת 1, שעניינה מינוי מומחה מטעם בית המשפט, נדחתה על ידי.

 
1. עסקינן בתובענה כספית על סך 3,500,000 ש"ח שהוגשה לבית המשפט עוד בשנת 2008.
התובעת מס.1 (להלן: " החברה") הינה חברה בפירוק, ואילו התובע 2 (להלן: " נוף") היה בעל השליטה בה. החברה התקשרה עם מושב בני דרום (להלן: " המושב") בהסכם לביצוע עבודות תשתית ופיתוח לאחר זכייתה במכרז. בתביעה נטען כי המושב הפר את ההסכם עם החברה ונותר חייב לה מיליוני שקלים. הנתבעים 2-6 נתבעו בטענה לאחריות אישית. החברה תבעה את יתרת החוב המגעת לה, לטענתה, וכן הוצאות ופיצויי הפרה, ואילו נוף תבע פיצוי אישי בגין פגיעה במוניטין.

2. שמיעת התביעה לגופה התעכבה בשל מספר גורמים מצטברים: משא ומתן לפשרה, עיכוב בהגשת תצהירים, בקשות שונות, חילופי גברי בתפקיד כונס הנכסים  וכן מצבו הרפואי/הנפשי הלא פשוט של נוף, הנובע מפציעה במהלך השירות הצבאי, ואשר הוחרפה, יש להניח, עקב התסבוכות המשפטיות אליהן נקלע, והתדרדרותו למעמד של פושט רגל.

3. התביעה נתמכה  בתצהירו של נוף בלבד.

ההוכחות החלו להישמע ביום  31.3.11, ונדרשו שלוש ישיבות הוכחות על מנת להשלים את חקירתו הנגדית של נוף, וזאת בשל מצב בריאותו הרופף, גמגומו  קשייו להתרכז ולהשיב על השאלות.

לאחר תום עדותו של התובע הגיש מפרק החברה בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולחילופין, בקשה להתיר לתובעות להגיש חוות דעת מומחה מטעמם.

4.  בהחלטתי מיום 22.5.11 דחיתי את הבקשה מחמת מספר הנמקות. בין היתר קבעתי כי  שינוי בזהות המפרק, הסבור שיש צורך בחוות דעת, עת קודמו סבר אחרת, אינו סיבה לפתיחת ההליך והחזרתו לנקודת ההתחלה. כן קבעתי כי העתרות לבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בשלב כה מתקדם  תהיה בלתי הוגנת בעליל, בשים לב לעובדה שנטל ההוכחה מוטל על התובעים ובשים לב לעובדה שמינוי המומחה עשוי, ככל הנראה, לשפר את מצב התובעים שסיימו להביא ראיותיהם. כן סברתי כי לא ניתן לעשות צדק עם התובעים על דרך קיפוח זכויותיהם של הנתבעים, שלא ניתן
לאיזון על דרך פסיקת הוצאות.

גם לא נעתרתי לבקשה החלופית להגשת חוות דעת מטעם התביעה לאחר תום פרשיית התביעה, שפירושה, אף היא, החזרת ההליך לנקודת ההתחלה.

5.  המפרק  לא אומר נואש.

בבקשתו הנוכחית עותר הוא למתן רשות להגשת תצהיר נוסף מטעם מי שהיה מהנדס החברה. נטען כי המהנדס אבישר סירב בשעתו לסייע לחברה וליתן תצהיר עדות מטעמה, אך לאחרונה שינה דעתו וניאות לעשות כן. הבקשה נתמכה בתצהירו של המהנדס אבישר, בו הוא מאשר את סירובו בעבר ואת הסכמתו הנוכחית.

המפרק ער לכך כי הבקשה מוגשת לפנים משורת הדין, הוא מדגיש את מצבו הבריאותי הקשה של נוף- נכה צה"ל פגוע ראש, ואת ההכרח " למנוע מצב בו האמת מוסתרת מעינו של בית המשפט בשל מצבו הנפשי הרעוע של עופר נוף".

6.  הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטעמם, העתרות לבקשה תביא לפתיחת התיק והחזרת ההליך לראשיתו, שהרי גם הנתבעים יגישו תצהירים משלימים, ובדומה לבקשה הקודמת שנדחתה, אף בקשה זו צריכה להידחות. נטען כי התובעים ידעו כל העת על קיומו של העד הנוסף ויכלו לזמנו לעדות גם ללא תצהיר וכי מדובר במקצה שיפורים, בניגוד לדין ולפסיקה הנוהגת.

7. סביר להניח כי הבקשה הוגשה, בין היתר, בהסתמך על הערת בית המשפט בהחלטה הקודמת ולפיה ציינתי כי "... לא נתבקשה המרת עדותו של נוף בנושא משרה אחר בחברה הבקיא בענייניה העובדתיים, אלא במינוי מומחה מקצועי, אשר עדותו לא קשורה כלל למידע שבפי נוף".