1. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע, וטענה כי נגרם לה נזק כספי בשל העובדה שהנתבע התרשל, ולא פעל בהתאם להחלטתה בדבר שינוי הרכב מורשי החתימה בחשבונה.
הנתבע טוען כי אכן שונו זכויות החתימה ביחס למסמכי החברה בבנק, אולם החלטה זו אינה רלבנטית לפעולות אשר נעשות באמצעות אתר האינטרנט של הנתבע, שכן פעולות אלו אינן דורשות חתימה פיזית על ידי מי מבעלי זכויות החתימה בתובעת.
2.
טענות הצדדים
א. הנתבע טוען בבקשתו לדחיית התביעה על הסף כי התביעה הוגשה בשם החברה, ללא כל החלטת דירקטוריון ו/או מנכ"ל החברה, כמתחייב בחוק החברות.
הנתבע טוען כי כתב התביעה שבכותרת הוגש על ידי חברה "סיגמה פתרונות אורגינאליים", וכי על פי דו"ח רשם החברות לחברה מנהל (דירקטור) אחד - מר מוטי בטאן (להלן: "מר בטאן"), ושני בעלי מניות - חברת מ.ר.ב.ו.ר בע"מ (להלן: "מרבור") וחברת אינטגרה מיקרוסיסטם 1988 (להלן:"אינטגרה"). התובעת טוענת בכתב התביעה כי הדירקטור בחברה הינו אחד "מבעלי מניות" אשר פעל בניגוד לזכויות החתימה בחשבון וכאשר חברת מ.ר.ב.ו.ר, אשר היא המוטב אשר אליו הועברו הכספים, הינה בעלת מניות בחברה.
הנתבע טוען כי עיון במרשם החברות מלמד כי הדירקטור היחיד של התובעת, מר בטאן, מכחיש את טענות התובעת, וטוען כי לא התקבלה החלטת דירקטוריון להגשת התביעה דנן.
הנתבע טוען כי התביעה הוגשה ללא סמכות, ללא החלטה מחייבת של בעל הסמכות בחברה, משכך מהלך הגשת התביעה הינו בבחינת "אולטרא - וירס", ודין התביעה להידחות על הסף.
הנתבע עותר לדחיית כתב התביעה גם בשל שיהוי בהגשתה.
הנתבע טוען כי מר ישראל הבר (להלן: "מר הבר"), אשר אינו בעל מניות בחברה או נושא משרה בחברה, פנה אליו בחודש ספטמבר 2008 בדרישה כי הבנק יתקן את ההרשאה לפעול החשבון באמצעות אתר האינטרנט של הבנק, ואולם רק כעבור שנתיים, ביום 29.6.10, פנה מר הבר לבנק בדרישה להחזר כספים.
הנתבע טוען כי התביעה הוגשה רק בחודש יוני 2011, קרי, כשלוש שנים מיום גילוי העובדה כי נמשכו כספים.
הנתבע טוען כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, שגרם לנתבע נזק ראייתי.
ב. התובעת הגישה את תגובתה לבקשה, וטענה כי התביעה כנגד הנתבע הוגשה כדין.
התובעת טוענת כי בעלי המניות בחברה עם הקמתה היו אינטגרה, אשר החזיקה 50% ממניות התובעת, כאשר מר הבר הינו בעל השליטה ובעל המניות היחיד באינטגרה, יחד עם חברת מרבור, אשר החזיקה 50% ממניות הנוספות של התובעת, ומר בטאן, הינו בעל השליטה ובעל המניות היחיד במרבור.
התובעת טוענת כי עד ראשית שנת 2008, ובשל אי סדרים של מר בטאן בניהול החברה, תפח חובה של התובעת כלפי אינטגרה לסך 450,000 $ (להלן: "החוב").
התובעת טוענת, כי בעקבות החוב, אינטגרה סירבה להמשיך ולספק לתובעת מוצרים עד אשר יוסדר החוב.
התובעת טוענת כי הצדדים ניהלו מו"מ להסדר החוב בתשלומים, וביום 2.4.08 נחתם הסכם אשר במסגרתו התחייבה התובעת לפרוע את החוב ב-10 תשלומים.
התובעת טוענת כי בעקבות האיחור בביצוע התשלומים פנה מר הבר למר בטאן, והתריע על הפרת ההסכם, אולם מר בטאן התעלם מפניותיו והחוב לא שולם.
התובעת טוענת כי בסעיף 1.2 להסכם שנחתם בין הצדדים נקבע: "היה והחברה לא תעמוד בהתחייבותה לשלם לאינטגרה את סכום החוב במועדים שנקבעו ותפר את ההסכם הפרה יסודית, יועברו כל מניותיה של חברת מרבור לאינטגרה ללא כל תמורה....".
התובעת טוענת כי בעקבות הפרה של ההסכם, פנה מר הבר ביום 27.7.08 לרואה חשבון מר קובי שטיינמינץ, ומסר לו תצהיר בדבר הפרת ההסכם, וביקשו לפעול על פי ההסכם ולהעביר לאינטגרה את המניות. הנאמן פעל בהתאם להוראות ההסכם, והעביר לאינטגרה את שטר העברת המניות של מרבור שהופקד אצלו בנאמנות.