ת"א
בית משפט השלום אשדוד
|
177-07
18/04/2011
|
בפני השופט:
סגן הנשיא ח' חדש
|
- נגד - |
התובע:
תופאפ תעשיות בע"מ עו"ד מוטי קניאל ואח'
|
הנתבע:
מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל עו"ד יאיר שילה ואח'
|
החלטה |
א.
מבוא ורקע
1. עניינה של החלטה זו, היא מיתווה שהושג בין הצדדים, בהמלצת בית-המשפט, אשר קיבל גם את אישורה של וועדת הפשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן גם:
"הנתבע" או
"המינהל"), במסגרת תביעה שהגישה התובעת, כנגד הנתבע, למתן סעד כספי של השבה ופיצוי על נזקים בשל תשלום-יתר, לטעמה, ששילמה בגין מקרקעין שהוקצו לה לבקשתה באזור-התעשייה באר-טוביה, ללא מכרז, בשטח של 8747 מ"ר, בחלקה 5 בגוש 312 (להלן גם:
"המגרש" או
"המקרקעין").
1.1 הבקשה הייתה לרכוש את המגרש, הנמצא בסמוך למפעלה של התובעת, בפטור ממכרז, למטרת הרחבת המפעל הקיים.
1.2 טענת התובעת היא, כי המינהל נטל ממנה, שלא כדין, כספים, עקב רשלנותו ותוך שהוא מציג בפניה מצגי-שווא, אשר אינם תואמים את המציאות, בדבר שווי השוק של המקרקעין אותם ביקשה לרכוש ממנו - וכן עותרת היא לחייבו לפצותה על מכלול הנזקים שנגרמו לה, כתוצאה מהתנהגותו.
1.3 לטעמה, גבה ממנה המינהל מחיר הגבוה במאות אחוזים (!) ממחיר-השוק של המקרקעין, שכן, כ- 4 חודשים לאחר שרכשה את המגרש לפי המחיר של 225,743 ש"ח לדונם ושילמה, לאחר הפחתה בשיעור של 49%, סך של 115,129 ש"ח לדונם - פרסם המינהל מכרז, בו הציע למכירה את יתרת החלקה (חלקה 5 בגוש 312 הנ"ל) (להלן גם:
"יתרת הקרקע"), בהסתמך על חוו"ד מטעם השמאי הממשלתי, שהעריך את שווי השוק של יתרת הקרקע ב- 39,691 ש"ח לדונם בלבד.
1.4 בסמוך לאחר המכרז, נשלח מכתב-השגה ראשון מטעם התובעת.
2. ההסכמה הדיונית שביסוד המיתווה שקיבל תוקף של החלטה, חילקה את ההליך לשני שלבים:
2.1 בשלב הראשון תיבחן עמדת המינהל, האם הייתה תקינה אם לאו.
2.2 ככל שיוחלט שהתנהלותו של המינהל הייתה תקינה - תידחה התובענה ללא צו להוצאות.
2.3 ככל שיוחלט שהתנהלותו של המינהל
לא הייתה תקינה - תועבר שומת המגרש, שהוצאה לתובעת, לבחינה מחודשת, בדרך של השגה, בפני השמאי הממשלתי הראשי, בתנאים המצוינים בהודעת הנתבעת מיום 12/5/09 ובכך יאפשר המינהל לתובעת לרפא את הפגם של אי-הגשת ההשגה במועד.
2.3.1 קביעתו של השמאי הממשלתי הראשי בהשגה - היא שתכריע.
3. בהתאם למיתווה, קוימו הוכחות לגבי תקינות התנהלותו של המינהל.
3.1 במסגרת ראיות התביעה העידו: מנכ"ל התובעת, סמנכ"ל התובעת והשמאי מטעם התובעת מר יעקב פז.
3.2 במסגרת ראיות ההגנה, העיד סגן מנהלת מחוז ירושלים של המינהל, מר עזרא גרינבאום.
ב.
טיעוני התובעת
1. לטענת התובעת, חוסר התקינות בהתנהלות המינהל, בא לידי ביטוי במספר מישורים:
1.1 לטעמה, כאשר מסבים את תשומת-ליבו של המינהל לקיומו של
פער עצום בין שתי שמאויות מטעמו, עליו היה לבחון את תקינות העניין ולא להסתתר מאחורי טענות שאינן ממין העניין.
1.2 לטעמה, היה עליו לבחון, האם השמאות שהוצאה לה, שמכוחה נגזר המחיר ששילמה, הייתה
סבירה ומשלא עשה כן - התרשל בתפקידו ופעל באופן בלתי תקין.
1.3 לטעמה, אין צורך להכביר מילים בדבר חוסר המקצועיות והרשלנות שבהתנהלות המינהל, שעה שבחר לעצום עיניים ולטעון באופן סתמי, ללא כל בדיקה, כי פער המחירים נובע מהפרשי הגדלים בין המגרשים.