החלטה בתיק ת"א 16027-12-09

1.         המבקשת, חברת דקל שירותי מחשב להנדסה בע"מ הגישה לבית המשפט בקשה בת 70 עמודים, לקבלת הוראות, על מנת שביהמ"ש יורה על ביטול החלטות הפוסק כפי שניתנו בהחלטות מתאריכים 26.7.10, 30.12.10, 7.1.11, 11.1.11.

2.         המבקשת מבקשת לקבוע כי בכל אחד מהמקרים אליהם התייחס הפוסק לא התקיים מצב של "קיפוח המיעוט" ואלו הם:

א.         המרת הכינוי אשר נרשם בדוחות הכספיים עד לשנת 2007 כ"התחייבות לפיצויי פיטורים" בכינוי אשר מופיע  בדוחות 2008 כ"התחייבויות עתידיות".

ב.         התנהלות המבקשת בבית הדין לעבודה בתביעה כנגד שאריו של המנוח ט. שניידר והצהרת הסטטוס המשפטי של המשיבים.

ג.          ההחלטה של המבקש לרכוש את מניותיה של חב' ברקוד בע"מ בחב' דקל תוכנה בע"מ.

ד.         אין הצדקה לממן את הוצאות עו"ד המיעוט שהגיב לפניית המבקשת  לבית המשפט לעדכן את הסדרי החתימה בחברה, בקשה שנדחתה.

3.         המבקשת פרטה ארוכות את השגותיה, וצרפה את החלטות הפוסק הרלוונטיות  לנושאים אלו. קראתי את טענות המבקשת ואת החלטות הפוסק.

4.         יש לזכור מספר פרטים  מהרקע למינוי הפוסק ומסמכויותיו -

               4.1   המנוח דומצבסקי החזיק בחייו 52% מהון מניות החברה המבקשת. בניו, המנהלים בפועל את החברה היום, (והם הזכאים על פי נוסח הצוואה למניותיו) אינם עדיין בעלי המניות הפורמלים. התנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה לענין קיום הצוואה. עולה כי רק ביום 13.3.11 נתן בית משפט לענייני משפחה פסק דין לקיום צוואתו של המנוח. כמנהל עזבון זמני עד ליום 12.3.13 מונה עו"ד רובין. עו"ד רובין אשר שמש כמנהל עזבון זמני בעבר עד ליום 23.3.10, מציין בהודעה שהגיש לבית המשפט  כי בתקופה שמיום 23.3.10 ועד ליום 12.1.11 לא מונה לעזבון מנהל עזבון זמני כלשהו.

              4.2 בדיונים שהתקיימו בפני בחודש ינואר,פברואר 2010 קבלו המשיבים 2-4, בעלי מניות במבקשת, על התנהלות בני המנוח בחברה המבקשת, שהיה בה לדעתם משום קיפוח המיעוט. אציין כי הפתרון של "מינוי פוסק" היה בהמשכו של דיון מפורט בו עלה חשש לקיפוח המיעוט בהתנהלות החברה, וזאת עד להחלטה בשאלת זהות היורשים של עזבון דומצבסקי והעברת המניות לאחזקתם באופן פורמלי.

              4.3 באותו מעמד,  סוכם בין הצדדים ועל דעתם, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, כי עם חלוקת העיזבון והחזקת יורשי המנוח דומצבסקי במניותיהם ,יתבצע מנגנון של מכירת המניות מצד אחד לצד שני.

             4.4 לצורך תקופת הביניים, ולצורך תקופה זו בלבד מונה פוסק, שמתפקידו היה בין היתר, להכריע בנושאים השמורים לניהול החברה כאשר יש לגביהם טענה לקיפוח זכויות המיעוט. יוזכר  שעל אף שהחברה התנהלה למעשה על ידי בניו של המנוח דומצבסקי, עדין לא קוימה צוואתו ולא היתה להם זכות פורמאלית במניות החברה. מסתבר כי לתקופה ממושכת גם לא היה מנהל עזבון זמני.

5.         סמכות הפוסק ניתנה כסמכות הכרעה. פניה לבית משפט כ"ערכאת ערעור" על החלטות הפוסק לא היתה חלק מהתבנית המוסכמת.

6.        אם המבקשת איננה מקבלת את הכרעתו של הפוסק - יש מקום לבחון אם יש בכך עמידה בהסכם שגובש שקבל תוקף של פסק דין. ספק אם ענין זה ראוי להבחן במסגרת תיק זה, שנסגר בפסק דין עם מינוי הפוסק. אזכיר שהבקשה הראשונה שהונחה בפני בית המשפט על ידי בעלי מניות המיעוט היתה לקבלת סעדים שיבטיחו ניהול שאיננו מקפח.

            כל סעד אפשרי אחר, במקרה של הוכחת קיפוח המיעוט, היה סעד דרסטי יותר מזה שנקבע.

7.         ככלל, אין כל הצדקה לשנות מהסטטוס קוו שהיה נוהג בשנים שקדמו לפטירתו של מר דומצבסקי במהלך תקופת הביניים, אם מבדיקתו של הפוסק עולה לכאורה שהפעולה עולה לכדי קיפוח המיעוט.

8.         מהודעתו של עו"ד רובין עולה שהוא מונה כמנהל עזבון זמני, והוא ממתין להכרעת בית המשפט לענייני משפחה  האם סמכותו כוללת ייצוג בתיק זה. לצורך כך בקש שהות  של 90 יום לתגובה.

ניתנת למנהל העזבון הזמני, המחזיק היום באופן פורמאלי ברוב מניות החברה, זכות להתייחס לבקשה בתוך 90 יום מהיום .

10.        למען הסר ספק, בשלב זה אין כל שינוי בהחלטות הפוסק או במסגרת סמכותו.