החלטה בתיק ת"א 1601-08

1.         המבקשים, שאינם בעלי דין בתיק העיקרי, הגישו "בקשה לקבוע כי העיקול הזמני לא תפס דבר ולחלופין לביטול העיקול הזמני".

2.         ביום 27/9/12 ניתן צו עיקול לבקשת התובע (להלן: " הבנק") על כספים המגיעים ו/או שיגיעו לנתבעת מס' 1 (להלן: " יורו מאני") מאת סונול ישראל בע"מ (להלן: "סונול") וזאת להבטחת  התביעה שהוגשה על סך 6,567,357 ש"ח.

            צו העיקול ניתן במפורש על כספים להם זכאית חברת יורו מאני.

3.         חברת סונול הגישה הודעת מחזיק הנושאת תאריך 21/10/12.

על פי תשובתה: בהתאם להסכמים בינה ובין יורו מאני מגיעים ו/או יגיעו ליורו מאני סכומים כפי שפורט, וזאת בהתאם להסכם הפעלת תחנת התידלוק כולל מחצית משטח חנות הנוחות וכן מכוח הסכם שכירות למחצית שטח חנות הנוחות לפי הסכם השכירות ולפי פסק דין מיום 3/9/12.

צוין בהודעת המחזיק, כי צו העיקול הזמני נרשם והוא כפוף לזכויותיה של סונול על הכספים הללו.

צוין גם, כי  נעשתה פניה לסונול ולפיה נדרשה להעביר את הכספים ליורו מאני למרות צו העיקול וסונול ציינה, כי היא תפעל על פי הוראות בית משפט.

4.         בעקבות הודעת המחזיק הוגשה למעשה הבקשה שלפני.

טענות המבקשים:

א)         המבקשים טוענים, כי הם (עם יורשי המנוח אורי ויס ז"ל), הבעלים של המקרקעין ושל תחנת הדלק זאת בהתאם להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בה.פ. 1083/01 (פסיקתא שניתנה בה.פ. 1083/01 ביום 28/6/06 צורפה נספח א' לבקשה).

על פי אותו הסכם פשרה שעל בסיסו ניתן פסק הדין בה.פ. 1083/01 בוטלה המערכת ההסכמית בין המבקשים לבין יורו מאני ואחרים, ועל פי הסכם הפשרה יורו מאני היא זו שממשיכה לנהל את תחנת הדלק.

מעמדה של יורו מאני כמנהלת תחנת הדלק נדון גם בתיק פש"ר 17524-12-08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, שם קבע בית המשפט המחוזי כי ליורו מאני אין זכויות קנייניות במקרקעין אך יש לה זכויות אובליגטוריות הקשורות בנכס ויש לה זכות החזקה וזכות ניהול.

המבקשים טענו, כי יורו מאני היא מנהלת תחנת הדלק ובמסגרת פעילותה גובה את הכספים וזאת לפרעון חובות התחנה.

על פי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כשתימכר התחנה על ידי בעליה, ישולמו חובות התחנה במלואם ולאחר שישולמו מלוא החובות, ישולמו מהיתרה שתיוותר, כספים לבעלים, ורק לאחר מכן יתרת הכספים שיוותרו, ישולמו ליורו מאני כהשבה.

תחנת הדלק מתופעלת על ידי סונול על פי הסכם מיום 28/1/96 כאשר  סונול היא צד אחד להסכם וכל מי שהיו הבעלים של הנכס כולל יורו מאני, המבקשים ואחרים הם הצד השני להסכם וכן שכרה את החנות בהתאם לתוספת להסכם שכירות מיום 28/1/96 (נספח ה' לבקשה).

ניתן לראות בתוספת להסכם השכירות כי המשכירים הם גם יורו מאני וגם המבקשים ואחרים, אשר כולם ביחד מיוצגים על ידי יורו מאני אך ניתן לראות, כי גם המבקשים הם הבעלים.

ב)         המבקשים טענו, כי כשפקע הסכם השכירות (נספח ד'), ובשל מחלוקות על דמי השכירות, הגישה יורו מאני תביעה "בתפקידה כמנהלת תחנת הדלק" לפינויה של סונול וזאת בבית משפט שלום בתל אביב בתיק תא"ח 41129-05-12. (להלן:"תביעת הפינוי") [הציטוט הוא מתוך סעיף 10 לבקשה].

באותו הליך הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. (הפרוטוקול ופסק הדין צורפו כנספח ו' לבקשה).

ההסכמה היתה לכך, שדמי השכירות ישולמו על פי תנאי התוספת להסכם השכירות. כלומר, אותה תוספת משנת 2006 ועל כן,  ניתן לראות שגם המבקשים זכאים לקבל את דמי השכירות.