לפני בקשת התובע ( להלן:
"המבקש" ) לעיכוב ביצוע פסק דין, במסגרתו חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הנתבעים בעקבות דחיית תביעתו.
בפני בית המשפט הונחה תביעה ל"צו עשה" בה נתבקש בית המשפט להורות על סגירת התנועה בשטח אשר מוגדר שטח ציבורי פתוח (להלן: "שצ"פ), הואיל והשטח המשמש בפועל כ"דרך" לכל דבר ועניין.
בפסק דין מיום 19.6.13 דחיתי תביעתו של המבקש לקבלת "צו עשה", תוך הטלת תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 11,800 ש"ח לכל אחת מהנתבעות, ובסה"כ: 23,600 ש"ח.
עתה, עותר המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור בטענה, כי סיכויי הערעור גבוהים מכיוון שדחיית התביעה נבעה מטעות בפרשנות הנוגעת לתב"ע ולפרשנות הנובעת מהגדרת השטח נשוא המחלוקת כשצ"פ, ולשימושים המותרים ו/או האסורים בו לכאורה. עוד הוסיף המבקש כי הדיון אשר התעורר כנגד הנתבעת 2 הוא משולל סמכות עניינית ועל כן קיים סיכוי סביר כי פסק הדין בכל הנוגע לנתבעת 2 הינו בטל ומבוטל.
לעניין מאזן הנוחות, טוען המבקש כי המשיבות מגובות תקציבית, זאת לעומת המבקש עצמו אשר הינו עובד ציבור, כאשר על שולחנו נסמכים ארבעה ילדים ואשתו אשרו אינה מתפרנסת בכוחות עצמה, ומצוי הוא תחת משטר של החזרי הלוואות שונים ועל כן הוא מתקשה לשאת בתשלומים שהושתו עליו.
המשיבה 1 ( להלן:
"המשיבה" ) עותרת לדחיית הבקשה שכן לדידה, אין למבקש עילה המצדיקה עיכוב ביצוע פסה"ד (לעניין ההוצאות שנפסקו) וכי לא עמד בנטל השכנוע להוכיח קיומו של נימוק חריג אשר יצדיק היעתרות לבקשה.
עוד טוענת המשיבה כי נימוקי הערעור שמעלה המבקש בבקשתו לא עלו ולא נידונו במסגרת התביעה, והם בגדר הרחבת חזית אסורה.
לבסוף טוענת המשיבה, כי המבקש לא הוכיח את הקושי להחזיר את המצב לקדמותו אם יזכה בערעור.
המבקש בתשובתו, צירף תלוש שכר ותדפיסים אודות שלוש הלוואות שונות, זאת בנוסף לחובותיו בגין משכנתא והתחייבויות אחרות. עוד טוען המבקש כי בכל מקרה, אין בהחלטת בית המשפט כדי להכשיר מצב הפוגע קניינית ברכושו ועל כן נדרשת התערבות ערכאת הערעור.
דיון:
הכלל הוא, כי פסק דין יבוצע מיד וכי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין בכלל ופסק דין כספי בפרט, ראה לעניין זה תקנה 466 ל
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" וכן, ראה החלטת השופט ביסקי ב - ב"ש 227/87
קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1), 713 , 715-716 (1987)
הכלל הוא, כי פסק-דין יש לבצע עם הינתנו בערכאה ראשונה ; ועל-מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע - ולשכנע - על קיומם של שני תנאים מצטברים : ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור ; שנית, כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד), 661-659 ;
ב"ש 978/84 (שכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק ואח', פ"ד לח(572 (4.), בעמ' 576 ;
ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן ואח', פ"ד מ(133 (3.) ;
ע"א 367/84 (ע"א 367/81) ((ע"א 367/81) שובינסקי נ' קונטרנס גזלשפט פיר קונטיינרוורקר מ.ב.ה., פ"ד לו(304 (2.)).
פסק דין כספי אינו נכלל במסגרת אותם מקרים חריגים שלגביהם נותן בית משפט עיכוב ביצוע, שכן ביצוע פסק דין כספי הפיך ורק כשמוכח ע"י המבקש, כי הצד שכנגד לא יוכל להשיב את הכספים, מורה בית המשפט על עיכוב ביצוע של פסק הדין , לאחר בחינת סיכויי הערעור.
"...ככלל, פסק דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע משמימוש פסק דין לתשלום כסף הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה..." ע"א 7221/01
י.ג רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ
, פ"ד נו(4), 178 , 182-183 (2002).
במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע על המבקש לעמוד
בשני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, ובכלל זה, כי עלול להיות קושי להשיב המצב לקדמותו באם יזכה בערעור לאחר ביצוע פסק הדין.
על המבקש נטל ההוכחה. עליו להגיש תצהיר לפיו יש צידוק שמקים עילת עיכוב עד בירור החלטת בית המשפט בערכאת הערעור.
"כדי לזכות בסעד זמני עד לבירור הערעור, או בקשת הרשות לערער, חייב המבקש להראות בתצהירו כי קיים צידוק להגן על תביעתו בטרם יתברר הערעור או בקשת הרשות לערער, ואם נדחתה תביעתו בערכאה הראשונה, הרי לכאורה היא אינה מבוססת, ולא בנקל יינתן לו הסעד חרף דחיית התביעה". ראו גם א' וינוגרד, צווי מניעה (244.) עמ' . בש"א 2966/96(
ע"א 2965/96) אלי עטיה נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1), 668 , 672-673 (1996)
הנימוק העומד בבסיס בקשה זו הוא כי מצבו הכלכלי של המבקש יגרום לו, לטענתו, לכך שלא יוכל לשאת הן בתשלום הוצאותיו כפי שנקבעו בפסק הדין והן לשלם לעורך דינו ובכך לסתום את הגולל בכל הנוגע לזכותו החוקתית לערער על ממצאי פסק הדין בזכות.