בתובענה שלפני טוענות התובעות, חברות פרסום ומדיה המאוגדות ברומניה, כי על הנתבעות לשלם להן סך בשקלים השווה ל- 819,899 אירו, בגין חובות חברתTnuva Romania Dairies SRL, תאגיד רומני בשליטת הנתבעות, אשר התקשר עם התובעות בהסכמים לקבלת שירותי פרסום ומדיה, וזאת מכוח יחסי השליחות בין חברה זו לבין הנתבעות, או מכוח הרמת מסך.
מונחת לפני בקשת הנתבעות לסילוק התובענה על הסף ולחילופין לעיכוב ההליכים בתובענה וכן בקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות.
1.
רקע הדברים וההליכים המשפטיים
התובעת 1,
Saatchi & Saatchi SRL, הינה חברת פרסום המאוגדת ברומניה. התובעת 2,
Zenith Media Communications SRL, הינה חברת מדיה המאוגדת ברומניה. התובעות הן חלק מחברת אחזקות אמריקאית, Centrade USA, הממוקמת ביוסטון, טקסס.
הנתבעת 1,
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, הינה בעלת השליטה הבלעדית בנתבעת 2,
תנובה אינטרנשיונל בע"מ. הנתבעת 3,
תנובה רומניה ישראל בע"מ, הינה חברת בת של הנתבעת 2 (לשם הנוחות, יכונו הנתבעות להלן, ביחד: "
תנובה"). הנתבעת 3 הינה בעלת השליטה הבלעדית בחברת
Tnuva Romania Dairies SRL
(להלן: "
תנובה רומניה").
תנובה רומניה החלה את פעילותה בשנת 2004 ובמסגרתה היא ייצרה, הפיצה ושיווקה מוצרי חלב ברומניה תחת המותגים "תנובה" ו"יופלה".
ביום 1.6.10 התקשרה תנובה רומניה בהסכם עם התובעת 1, שעל פיו סיפקה התובעת 1 שירותי פרסום לתנובה רומניה עד ליום 31.12.11 (העתק ההסכם, שמקורו באנגלית, צורף כנספח 3 לתובענה). ביום 7.7.10 התקשרה תנובה רומניה בהסכם עם התובעת 2, שעל פיו סיפקה התובעת 2 שירותי מדיה לתנובה רומניה עד ליום 31.12.11 (העתק ההסכם, כשהוא מתורגם מרומנית לאנגלית, צורף כנספח 4 לכתב התביעה).
אין מחלוקת, כי תנובה אינה צד פורמאלי להסכמים אלה, היא אינה חתומה על ההסכמים והיא אינה ערבה מכוחם לקיום התחייבויותיה של תנובה רומניה.
פעילותה של תנובה רומניה הייתה הפסדית, החברה נקלעה לקשיים וביום 24.1.12 נפתחו הליכים ברומניה להכרזת תנובה רומניה כחברה חדלת פירעון ומונה לה מפרק. תנובה הגישה תביעת חוב כנגד תנובה רומניה והמפרק הכיר בסך של כ- 76,800,000 אירו מתביעת החוב. גם התובעות הגישו תביעות חוב למפרק, התובעת 1 בסך של 93,926 אירו והתובעת 2 בסך של 725,973 אירו. גם תביעות החוב של התובעות אושרו על ידי המפרק.
ביום 10.6.12 הגישו התובעות את התובענה שלפני, שבמסגרתה נטען כי יש לחייב את תנובה בתשלום חובה של תנובה רומניה לתובעות, המסתכם בסך של 819,899 אירו (שהם 3,964,211 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה), וזאת מכוח יחסי השליחות שבין תנובה רומניה לבין תנובה. על פי הטענה, לתנובה רומניה לא היה קיום עצמאי ולמעשה היא שימשה כשלוח של תנובה ברומניה. נטען, כי אף אם יקבע שלא התקיימו בנסיבות העניין יחסי שליחות, הרי שיש לחייב את תנובה מכוח הרמת מסך בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן: "
חוק החברות"). על פי הטענה, תנובה ותנובה רומניה התנהלו למעשה כגוף כלכלי אחד והאבחנה ביניהן הייתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית. נטען, כי תנובה שלטה ללא עוררין בתנובה רומניה עד כדי שלילת רצונה העצמי של תנובה רומניה וכי האחרונה שימשה כצינור לפעילותה של תנובה ברומניה. נטען עוד, כי תנובה עשתה שימוש לרעה במסך ההתאגדות שבינה לבין תנובה רומניה כדי להונות ולקפח את נושי תנובה רומניה, בהם התובעות, אף שבזמן אמת יצרה תנובה מצג לפיו תנובה רומניה היא חלק בלתי נפרד ממנה וממילא תנובה עומדת מאחוריה. נטען, כי תנובה אחראית כלפי התובעות גם מכוח עילת תרמית, חוסר תום לב והפרת חובות אמון וכן מכוח אחריותה כנושאת משרה בתנובה רומניה. נטען גם, כי תנובה נהנתה משירותיהן של התובעות מבלי ששילמה תמורה כלשהי עבור אותם שירותים ומבלי שתנובה רומניה שילמה עבורם וכי בכך תנובה התעשרה על חשבון התובעות, שלא כדין.
בכתב ההגנה שהגישה תנובה ביום 2.10.12 נטען, כי לתובעות לא היה כל קשר חוזי עם תנובה, כי תנובה אינה צד להסכמים שבין התובעות לבין תנובה רומניה, כי תנובה לא קיבלה כל שירות מהתובעות מכוח ההסכם וכי תנובה לא התחייבה, בין במפורש ובין במשתמע, לשאת באחריות להבטחת התחייבויות תנובה רומניה. נטען, כי עילת התביעה של התובעות, ככל שקיימת, עומדת רק כנגד תנובה רומניה. נטען עוד, כי תנובה רומניה הינה חברה עצמאית בעלת אישיות משפטית נפרדת וכי מעורבות תנובה בפעילות תנובה רומניה הסתכמה לכדי מעורבות מקובלת ונדרשת מבעל מניות. נטען, כי תנובה רומניה פעלה כיחידה כלכלית עצמאית, באמצעות הנהלה ונושאי משרה נפרדים ועצמאיים, בהתאם לדין הרומני, בטריטוריה נפרדת ובאמצעות ידע וטכנולוגיה שרכשה ופיתחה וכי פעילותה נקבעה על ידי מנהליה ואורגניה, בהתאם לשיקול דעתה העצמאי ולטובת האינטרסים שלה. בכתב ההגנה נטען גם, כי אם לשיטתן של התובעות ההסכמים שבין תנובה רומניה לבין התובעות חלים ומחייבים גם את תנובה, אזי יש לסלק את התובענה על הסף בשל תניית שיפוט זרה בהסכמים אלו ובשל היותו של בית משפט זה פורום בלתי נאות לבירורה. נטען, כי דין התובענה סילוק על הסף גם מחמת היעדר סמכות בית משפט זה לדון בה, שכן בית המשפט איננו מוסמך להרים את מסך ההתאגדות מעל תאגיד זר. עוד נטען, כי דין התובענה סילוק על הסף גם מחמת היעדר עילה והעדר יריבות בין התובעות לבין תנובה, וזאת מאחר שהתובעות כלל לא הוכיחו כי עילת הרמת מסך קיימת בדין הרומני וכי ניתן להרים מסך מכוח הדין הרומני בנסיבות העניין.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה תנובה בקשה לסילוק התובענה על הסף, שבגדרה הועלו הטענות מקדמיות, כפי שנטענו בכתב ההגנה מטעמה. בנוסף, הגישה תנובה בקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה מכוח סעיף 353א לחוק החברות ותקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "
תקנות סדר הדין האזרחי"). בקשות אלה מונחות כעת לפני.
כתב תשובה לכתב ההגנה הוגש ביום 16.12.12 ובו ביום הוגשה גם תגובת התובעות לבקשה לסילוק על הסף וכן תגובה לבקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות תנובה. לכתב התשובה ולתגובת התובעות לבקשה לסילוק על הסף ולבקשה לחייבן בהפקדת ערובה, צירפו התובעות את דוחותיה הכספיים של תנובה, לתמיכה בטענתן כי לא קיים מסך התאגדות בין תנובה לבין תנובה רומניה.
ביום 1.1.13 הגישה תנובה תשובה לתגובת התובעות לבקשה לסילוק על הסף. כמו כן, הוגשה בקשה להוצאת הדוחות הכספיים שאותם צירפו התובעות לכתב התשובה ולתגובותיהן לבקשות תנובה, מתיק בית המשפט.
ביום 6.1.13 התקבלה תגובת התובעות לבקשה להוצאת הדוחות הכספיים של תנובה מתיק בית המשפט.
ביום 7.1.13 התקיים קדם משפט ראשון בתובענה, שבמהלכו המלצתי לתובעות כי התביעה תדחה, ובשלב זה ללא צו להוצאות וזאת לאור העובדה כי יהיו קשיים בהוכחת התובענה. הורתי לב"כ התובעות להודיע בתוך 14 יום האם הוא מקבל את המלצת בית המשפט. קבעתי, כי ככל שהתובעות לא תקבלנה את המלצת בית המשפט, תינתן החלטה בכל בקשות הביניים וכן באשר להמשך הדיון בהליך.
ביום 4.2.13 הודיעו התובעות, כי הן החליטו שלא לקבל את המלצת בית המשפט.
ביום 7.3.13, לאחר קבלת ארכה, הגישה תנובה תשובה לתגובת התובעות לבקשה להפקדת ערובה.
לאור האמור, נדרשת עתה הכרעה בבקשות שהגישה תנובה. אדון להלן בבקשה לסילוק התובענה על הסף ולחילופין לעיכוב ההליכים בתובענה, שכן, מטבע הדברים, קבלתה תייתר הכרעה בבקשה להפקדת ערובה.