החלטה בתיק ת"א 14795-10-10

1.         בפני בקשה לסלק את התביעה דנא מרשימת התיקים התלויים ועומדים בפני בית משפט זה לאור "מתן החלטה בבית המשפט העליון בניו-יורק לצו מניעה האוסר על המשך ניהול התביעה שהגיש התובע בישראל".

2.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה על נספחיהם הרבים, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה דנא בעת הזאת מרשימת התיקים התלויים בבית משפט זה.

3.         בפתח הדברים אני רואה לפרט בקצרה את ההליכים שקדמו להגשת הבקשה כעולה מכתבי הטענות ולמעשה אינם שנויים במחלוקת.

עניינה של המחלוקת בין הצדדים הוא שטר חוב על סך 270 מליון דולר ארה"ב שאת הזכות לממשו מבקש הנתבע, מנגד טוען התובע כי חתם על השטר בגלל מעשי רמייה וזיוף של הנתבע וממילא אינו חייב לפרוע את שטר החוב (להלן: "שטר החוב").

בשנת 2005 הגיש הנתבע תביעה לבית משפט זה ובה עתר להצהיר כי  שטר החוב נמשך על ידי התובע כעושה השטר. תביעה זו סולקה על הסף בהחלטת בית המשפט (ת.א 1424/05, מפי כבוד השופט ברוך) בנימוק שהיה על הנתבע להגיש תביעה כספית ולשלם אגרה בהתאם ולא להגיש בקשה למתן סעד הצהרתי. ערעור שהגיש הנתבע נדחה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2007 (ע"א 9580/05).

ביום 29.7.09 הגיש הנתבע תביעה נגד התובע במדינת ניו-יורק שעניינה ביצוע שטר החוב נשוא המחלוקת בין הצדדים. 

ביום 7.10.10 הגיש התובע את התביעה דנא ובה עתר כי בית המשפט יורה לנתבע להחזיר לו את שטר החוב ואת המסמכים שנלוו לשטר החוב. לתובע ניתן היתר להמציא את כתב התביעה לנתבע שמתגורר בקנדה.

לאחר שהתובע הגיש את התביעה דנא, פנה הנתבע לבית המשפט בניו-יורק, בו כזכור הגיש כבר את תביעתו לביצוע השטר, ועתר ליתן צו מניעה האוסר על המשך ניהול ההליכים בתביעה דנא בבית המשפט בישראל.

במקביל, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו המועד להגשת כתב הגנה ו/או בקשה לביטול היתר המצאה מטעם הנתבע יוארך עד 30 יום לאחר מתן החלטת בית המשפט בניו-יורק בבקשה למתן הצו הזמני.

ביום 14.7.11 ניתנה החלטת בית המשפט בניו-יורק בה ניתן צו מניעה האוסר על התובע להמשיך לנהל את ההליכים בישראל בתביעה דנא (להלן: "הצו החוסם").

לאחר מתן הצו החוסם פנה הנתבע לבית המשפט ביום 4.8.11 והגיש את הבקשה דנא, קרי, בקשה למחוק את התביעה מרשימת התיקים התלויים בבית משפט זה.

התובע שלא הסכים להחלטת בית המשפט בניו יורק הגיש ביום 22.8.11, בקשה לעיון מחדש בהחלטתו מיום 14.7.11 ליתן צו חוסם (להלן: "בקשת התובע לעיון מחדש") ובצידה בקשה נוספת למחיקת ההליך בבית המשפט בניו-יורק מהטעם שהפורום הוא בלתי נאות.

ביום 17.10.11 נדחתה בקשת התובע למחיקת התביעה בטענת הפורום הלא נאות וביום 21.10.11 ניתנה החלטת בית המשפט בניו-יורק הדוחה את בקשת התובע לעיון מחדש. 

4.         לטענת הנתבע משניתן הצו החוסם, הרי שמדובר בהחלטה המהווה מעין מעשה בית דין בין הצדדים בתביעה דנא, ולפיה דין הסכסוך שביניהם להתברר בבית המשפט בניו-יורק ולא בבית המשפט הישראלי, ואין מקום להמשיך את ההליכים כאן קרי, הגשת כתב הגנה ו/או בקשה לביטול היתר המצאה מטעם הנתבע אלא יש להורות על מחיקת התביעה. 

5.         התובע מתנגד לבקשה וטוען שמתן הצו החוסם פוגע בזכות הגישה שלו לערכאות.

            עוד טוען כי "על אף שהצו החוסם הוא צו אישי המופנה נגד התובע ולא נגד בית המשפט הנכבד בישראל, יש בו משום התערבות ממשית בהליכים המתנהלים בפני בית המשפט הנכבד בישראל" צו העומד בניגוד לעקרון כיבוד הערכאות הזרות והחלטותיהן.  

            לציין שתגובת התובע לבקשה דנא הוגשה בטרם דחה בית המשפט בניו-יורק את הבקשה לעיון מחדש ואת הבקשה למחיקת התביעה בטענת פורום לא נאות, ומשכך, טען התובע בתגובתו כי בשלב זה (טרם ההחלטות הללו כאמור) ובשים לב לכך שהבקשות טרם הוכרעו על ידי בית המשפט בניו-יורק, אין מקום למחיקת התביעה דנא מרשימת התיקים התלויים בבית משפט זה.

            אלא שכאמור, ניתנו בינתיים החלטות בית המשפט בניו-יורק בהן נדחו בקשותיו לעיון מחדש ולמחיקת התביעה בניו-יורק בגין פורום לא נאות.                                                                        

     6.     ולהכרעתי.