1. לפניי עתירת המבקשת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי - אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחה אורטופדי, וזאת לצורך בדיקת נכותה, שנותרה לה מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 שעברה, לטענתה, ביום 24.01.10. לטענת המבקשת התאונה התרחשה בעת שהאוטובוס בו נסעה עצר בפתאומיות - והמבקשת נהדפה אל עבר השמשה הקדמית של האוטובוס (להלן: "
התאונה").
2. לטענת המבקשת, היא נפגעה כתוצאה מן התאונה בכל חלקי גופה. עוד טוענתה המבקשת כי בעקבות התאונה סובלת היא מכאבי ראש וסחרחורות, מכאבי צוואר, כתפיים וידיים, וכן מרעד בידיים וברגליים, המתגבר בעת מאמץ. המבקשת מפנה לחומר רפואי שיש בו, לטענתה, ראשית ראיה לנכות הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנוירולוגי, והכל כתוצאה מן התאונה.
3. המשיבה מתנגדת למינוי המומחים הרפואיים. לטענת המשיבה המדובר בפגיעה קלה - כעולה מן הבדיקות שנערכו לנבקשת בחדר המיון ובדיקת ה- C.T., אשר לא הותירה כל נכות. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא הראתה כל רצף טיפולי, ועל כן יש לדחות הבקשה, ולחלופין, להשית שכר המומחה על המבקשת.
4. לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח לפניי הגעתי למסקנה, כי קיימת בפני ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום הנוירולוגי
5. כידוע, גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו:
רע"א 1338/90 -
גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:
"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."
הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו:
רעא 4911/09
סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).
6. לגבי התחום הנוירולוגי -
עיינתי בחומר הרפואי ובאתי לכלל מסקנה כי יש מקום למינוי מומחה בתחום זה. בעניין זה אפנה לממצאי בדיקת המבקשת מיום 10.07.10 - שם אובחן רעד בידיים וברגל ימין ע"י ד"ר נאטור הייתם - נוירולוג; ממצאי בדיקה מיום 12.03.11 - שם אובחן רעד עדין בזמן פעולה בשתי הידיים, וכן דיסמטריה במבחן אצבע-אף, והומלץ על בדיקות לשלילת פגיעה צווואר או גזע המוח; ממצאי בדיקת M.R.I. מיום 21.05.11 - ממנה עולה כי קיימת פריצת דיסק בגובה C5-C6 וכן "שינוי סיגנל בהיקף של המוחון בחומר הלבן התת-קורטיקלי"; וכן אישור הנוירולוג ד"ר מסאלחה מיום 15.08.11 - לפיו ממצאים אלו מעידים פגיעה בחוט השדרה ובמוחון.
7. באשר למינוי המומחה הנוסף, מקובל כי מומחה המתמנה בשטח רפואי מסויים, מחווה דעתו ומדריך את בית המשפט באשר לצורך במינוי מומחה רפאוי בשטח אחר. בית המשפט מבקש מן המומחה לחוות דעתו - האם מן הבחינה הרפואית ישנו מקום למינוי מומחה נוסף, והא ישקול את עצתו (ראו" א. ריבלין "
תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית, 1999) 557).
8. על פי תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986: "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". כלומר, לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה על מי להטיל, בשלב הראשוני, את החובה להפקיד סכומי כסף להבטחת שכרו של מומחה (ראו:
עניין כשרי, לעיל). לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרו של המומחה, ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבה תישא בשכרו של המומחה הנוירולוגי. יחד עם זאת, לכשתתקבל חוות הדעת וככל שימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקשת בתחום זה, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק למבקשת.
9. החלטה על מינוי המומחה וזהותו תינתן בנפרד.
10. אין צו להוצאות.
11.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים, אך לא תמציאה למומחה.
ניתנה היום, כ"ט סיון תשע"ב, 98 יוני 2012, בהעדר הצדדים.