החלטה בתיק ת"א 13333-04-10

1.                 לפניי בקשה לדחיית ההודעה לצד רביעי שהגיש כפיר בן שימול נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, גוונים דרום סוכנות לביטוח (2001) בע"מ וטירן יחיאלי.

2.                 התביעה נשוא תיק זה עניינה תביעת פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) שהגישה התובעת נגד כפיר בן שימול, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס) וקרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בגין נזקים שנגרמו לה בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.9.06.

3.                 התובעת נפצעה בזמן שנסעה ברכב בו נהג בן שימול.

4.                 לטענת הפניקס, הפוליסה שהוצאה על ידה אינה מכסה את האירוע, שכן במועד התאונה נעשתה ברכב הסעה בשכר.

5.                 לאור טענת הפניקס צורפה קרנית כנתבעת נוספת.

6.                 קרנית מצידה שלחה הודעה לצד שלישי נגד כפיר בן שימול ובן שימול שלח הודעה לצד רביעי נגד סוכן הביטוח טירן יחיאלי, סוכנות הביטוח גוונים דרום סוכנות לביטוח בע"מ ונגד הפניקס.

7.                 הצדדים הרביעיים הגישו בקשה לדחיית ההודעה לצד רביעי על הסף יחד עם בקשה להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה מטעמם עד להכרעה בבקשה.

טענות שולח ההודעה לצד רביעי

8.                 בהודעה לצד רביעי טען בן שימול כי הוא מנהל עסק של הסעות בשכר וסוכן הביטוח, טירן יחיאלי, ידע זאת. עוד לטענתו, בשנת 2006 הוא רכש לצורך העסק שלו רכב גדול (אוטובוס זעיר) מתוצרת יונדאי, על מנת להסיע מורים לבתי ספר בעיר שדרות ועוד לפני שהוא רכש את הרכב הזה הוא דיבר עם טירן ועדכן אותו על כך שהוא עומד לרכוש רכב הסעות לעסק שלו ושהוא יבקש ממנו לערוך את הביטוח לצורך הסעות.

לטענת בן שימול הוא לא ידע כי הפוליסה אינה מכסה הסעות בשכר. הוא ראה כי על הפוליסה נרשם "אוטובוס" והבין כי הביטוח מכסה את ההסעות.

עוד לטענת בן שימול, הסוכן, הסוכנות והפניקס אחראים כלפיו הואיל ולא ביצעו את מה שהוא ביקש לגבי פוליסת ביטוח החובה. לטענתו מדובר בהתרשלות של הסוכנים והחברה ובהפרת חוזה, שכן הוא ביקש לערוך חוזה ביטוח חובה מסוים והם ערכו חוזה ביטוח מסוג אחר.

הבקשה לדחייה על הסף

9.                 בבקשה לדחיית ההודעה לצד רביעי על הסף נטען כי אף אם טענות שולח ההודעה נכונות ברמה העובדתית והמשפטית, אין שולח ההודעה יכול לשלוח הודעה כנגד צד רביעי.

לטענת הצדדים הרביעיים, סעיף 9 לחוק הפיצויים מגביל את זכות החזרה של מי ששילם פיצויים לפי החוק לרשימה סגורה של גורמים, כאשר הצדדים הרביעיים אינם אחד מהם. משכך, ולאור עיקרון ייחוד העילה, אין לטענתם לשלוח ההודעה אפשרות לחזור אליהם.

עוד לטענתם, זכות החזרה מבוססת על סוברוגציה או על השתתפות בין חייבים במשותף, ולצורך כך יש להוכיח קיום חבות נזיקית או חוזית של הסוכן כלפי הנפגע, ומאחר ואין טענה שהסוכן גרם לתאונה, אין לשולח ההודעה יכולת לחזור אליו.

הצדדים הרביעיים מפנים בבקשתם להלכה שנפסקה בע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר טורם, פ"ד נ(5) 573 (1996) ובע"א 9165/09 כתריאל נ' עלי (פורסם במאגרים, 16.11.11). כן מפנים הצדדים הרביעיים להחלטות שניתנו במקרים שונים על ידי בתי משפט שלום ומחוזי התומכות, לטענתם, בבקשה, ובין היתר לפסק הדין שניתן ברע"א (מחוזי ב"ש) 48804-07-11 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.11).

10.             לטענת שולח ההודעה, דין הבקשה להידחות. לטענתו, סעיף 9 לחוק הפיצויים איננו רלבנטי לענייננו שכן הוא עוסק בזכות החזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק הפיצויים. עוד לטענתו, הנושא העיקרי העומד לדיון הוא סעיף 8 לחוק הפיצויים העוסק בייחוד העילה.

שולח ההודעה מפנה אף הוא לפסק הדין בעניין כתריאל וטוען כי יש להבחין בין שתי עילות שונות של שולח ההודעה - הראשונה היא העילה שלו בתביעת השתתפות והשנייה עילה שלו כניזוק בעצמו בגין הנזק שנגרם לו עקב התביעה והאפשרות שייאלץ לשלם פיצוי בעצמו.

לעניין תביעת ההשתתפות מסכים שולח ההודעה לצד רביעי כי על פי הפסיקה ישנו מחסום מהותי שכן תביעת ההשתתפות מחייבת קיומה של עילה ישירה בין הנפגע בתאונה לבין המזיק ממנו נתבעת ההשתתפות ולאור ייחוד העילה אין לנפגע עילה כזו.