החלטה בתיק ת"א 13326-05-12

1. המשיב הגיש כנגד המבקש והמשיבים 2 ו-3 תביעה (להלן: "הנתבעים") תביעה לפינויים מנכס ברח' ינאי 6 בירושלים (להלן: "בית העסק"), אשר הושכר על ידי המשיב למר פרוספר לוי המנוח. בכתב התביעה נטען כי המנוח חרג ממטרת השכירות ואפשר לאחרים לעשות שימוש בבית העסק, ללא הסכמת המשיב וכי הנתבעים אינם זכאים להחזיק בבית העסק.
2. ביום 26.7.12 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור המסירה שצורף לבקשה, לפיו הומצא כתב התביעה לידי המבקש ביום 8.5.12 וכן על יסוד טענת התובע כי המבקש נכח בהליך ביניים שהתקיים בתיק זה, במסגרת דיון בבקשה למתן צו מניעה, ואף ביום 5.6.12, ביקש ארכה להגשת כתב הגנה בתיק.
3. המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי כתב התביעה לא הומצא לידיו, ועל כן לא הגיש כתב הגנה במועד. המבקש טוען כי אמנם ידע  ידע על קיום ההליכים נגדו ואף התייצב לדיון ביום 9.5.12, אך כתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו לידיו. עוד טוען המבקש, כי אמנם הגיש ביום 5.6.12 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אך נוכח העובדה כי כתב התביעה לא היה בידו, לא הגיש כתב הגנה. לגופה של התביעה טוען המבקש כי יש לו טענות הגנה טובות בפני התביעה, שכן הינו דייר מוגן בנכס ואף שילם דמי מפתח למר פרוספר לוי המנוח.
4. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי כתב התביעה הומצא למבקש עוד ביום 8.5.12. בתמיכה לבקשתו צירף את אישור המסירה ותצהירו של המוסר. לטענת המשיב, המבקש אשר קיבל את כתב התביעה והתייצב לדיון בצו המניעה שנקבע ליום 9.5.12, לא טען בדיון כי לא קיבל את כתב התביעה, ואילו היה טוען כן, מיד היה נמסר לו עותק נוסף של כתב התביעה. המבקש אף הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בה לא טען כי כתב התביעה לא הומצא לידיו. חרף האמור לא הוגש כתב הגנה מטעם המבקש. עוד טוען המשיב, כי אין בידי הנתבע טענת הגנה ראויה בפני התביעה. המבקש אינו דייר מוגן, לא שילם למשיב דמי מפתח ואין לו זכות להחזיק בנכס.
5. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
6. מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36;  ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

7. בענייננו, על-פי אישור המסירה שצירף המשיב הומצא כתב התביעה למבקש ביום 8.5.12. יתרה מזאת, אין ספק כי המבקש ידע על הגשת כתב התביעה נגדו. כך, היה המבקש נוכח בדיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני, ולא העלה טענה בעניין המצאת כתב התביעה לידיו. זאת ועוד, ביום 5.6.12 הגיש המבקש בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה מהטעם שהוא מבקש לשכור עורך דין שייצג אותו. בבקשה זו לא נטען כי כתב התביעה על נספחיו לא הומצא לידי המבקש, וכל שטען המבקש הוא כי נדרשת לו אורכה להגשת כתב ההגנה. בנסיבות אלה, תמוהה כעת טענתו של המבקש כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיו.  אין ספק כי המבקש ידע על התביעה נגדו, שאלמלא כן, לא היה מגיש בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקש לא עמד בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ומכל מקום, בנסיבות העניין, יש להחיל את "כלל הידיעה", לפיו כאשר הוכח כי הנתבע ידע על ההליכים נגדו הרי שלא יוכל להסתתר מאחורי הטענה של העדר המצאה פורמלית (ראו, למשל: רע"א 449/04 בן אליעזר נ' בנק המזרחי המאוחד (פורסם בנבו)). על כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

8. ואולם אין במסקנה זו כדי לסתום את הגולל על הבקשה, שכן כאמור יש לבחון האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול הוא האם למבקש סיכויי הגנה בפני התביעה. מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

9. כאמור, המבקש טוען כי יש לו זכות של דייר מוגן בנכס וכי נחתם הסכם בינו לבין המנוח פרוספר לוי ז"ל, מסגרתו שילם דמי מפתח למנוח. נוכח טענות המבקש, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתו של המבקש קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה, ולפיכך יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.

10. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש, תוך חיוב המבקש בהוצאות, בשל מחדלו באי הגשת כתב הגנה במועד, בסכום של 1,000 ש"ח.

11. המבקש יפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום וכן יגיש כתב הגנה בתוך התקופה האמורה. לא יופקד סכום ההוצאות ולא יוגש כתב הגנה, כאמור לעיל, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 4 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.