1. בפני בקשה מטעם התובע לפסילת מומחה רפואי ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיו, בתביעה המתנהלת לפי
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל
"
ה
-
1975 (להלן:
"
חוק הפיצויים
").
2. על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 16.11.2007 אירעה לתובע תאונת דרכים, במהלכה נפגע בכל חלקי גופו ובעיקר באגן וברגל שמאל. מזירת התאונה פונה התובע לבית החולים "ברזילי" באשקלון.
3. תאונת הדרכים הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, וביום 28.12.2008 העמידה הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי את נכותו הצמיתה של התובע על שיעור של 19%, בהתאם
לתקנות הביטוח
הלאומי
(
קביעת
דרגת
נכות
לנפגעי
עבודה
),
תשט
"
ז
-1956 (להלן "התוספת לתקנות").
4. ביום 13.1.11 קיבלתי את בקשתה של הנתבעת למתן ראיות לסתור, ומיניתי את ד"ר ליאון קפלן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. בחוות דעתו של המומחה, אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 4.1.12, העריך המומחה כי לא נותרה לתובע נכות בעקבות התאונה.
5. ביום 6.3.12 ניתנה הצעתי לסיום התיק בפשרה בהנחה שהתביעה "נבלעת" בתשלומי המוסד לביטוח לאומי. בעקבות הצעתי הוגשה בקשת התובע למשלוח שאלות הבהרה למומחה, ובמהלך ארכה שניתנה לו לשם כך, הגיש התובע את הבקשה שבפני לפסילת המומחה הרפואי.
תמצית טענות הצדדים
6. תמצית טענתו של התובע הייתה כי יש לפסול את חוות הדעת מאחר שהנתבעת העבירה למומחה את חוות הדעת של מומחי המוסד לביטוח לאומי, אף שאסור היה לה לעשות כן. כן נטען שאין אפשרות לתקן את הפגם באמצעות משלוח שאלות הבהרה למומחה, כיון שאין לצפות שהמומחה יאשר שאת ממצאיו והמלצתו קבע מבלי שהסתמך על הפרוטוקול שנשלח לו.
7. לטענת הנתבעת, פרוטוקול הדיון של הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי אמנם הועבר ב
שוגג למומחה, ואולם אין בכך כדי להצדיק את פסילת חוות דעתו. נטען שלא היה במסמך הבודד שהשתרבב בשוגג למסמכים שהועברו למומחה כדי להוסיף או לגרוע מהמידע שהועבר למומחה בדבר עברו של התובע. כן נטען ששיקול דעתו של המומחה כלל לא הושפע מהמסמך. הנתבעת הוסיפה וטענה שהחומר שהועבר על ידי הנתבעת למומחה הועבר בשלמותו גם לתובע, עוד לפני הגשת חוות הדעת.
8. עוד טענה הנתבעת שכפי שנפסק, גם אם הועברו למומחה מסמכים פסולים, אין בכך כדי להצדיק פסילת חוות הדעת ועל בית המשפט לשקול האם מדובר בפגם היורד לשורשם של דברים והאם נגרם לצד מהצדדים עיוות דין.
דיון והכרעה
9. שתיים הן השאלות הטעונות הכרעה: הראשונה, האם נפל פגם בהעברת פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי למומחה; והשנייה - ככל שנפל פגם כאמור, האם יש בו כדי להביא לפסילת חוות הדעת של המומחה ולמינוי מומחה רפואי נוסף.
10. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שפרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הוא מסמך שאסור להעברו למומחה רפואי אשר מונה ליתן את חוות דעתו לפי חוק הפיצויים.
11. תקנה 8 (א)
לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),
התשמ
"
ז
-
1986 קובעת כי לא תוגש למומחה חוות דעת רפואית. מטרת התקנה הייתה לוודא שחוות הדעת תהיה עצמאית ואובייקטיבית ולא תושפע מחוות דעתם של אחרים (ראו למשל רע"א 1858/08
הדר
חברה
לביטוח
נ
'
גלית
אמויאל(מיום 9.7.2008); רע"א 2330/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529, 534 (1996).
12. בהלכה הפסוקה נקבעו מספר חריגים לכלל זה. כך למשל נקבע באשר לחוות דעת של מומחה אחר שנתמנה על ידי בית המשפט, בין אם מונה באותו הליך, ובין אם מונה בהליך אחר, שניתן להתיר את הגשת חוות הדעת. כן נקבע כי המבחן למתן היתר הינו האם מדובר בחוות דעת ניטראלית המבוססת על נתונים אובייקטיביים ועל חומר רפואי שניתן לסמוך עליו. קביעות דומות לא נקבעו באשר לחוות דעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
13. עמד על כך המלומד א' ריבלין בספרו "
תאונת הדרכים", מהדורה רביעית עמ' 669- "אין להציג בפני מומחה רפואי, אשר נתמנה על ידי בית המשפט, את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לעניין דרגת נכותו של הנפגע, אפילו לא נסתרו עדיין או בכלל. קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי אינן באות בגדר "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן (לנפגע) ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול" (תקנה 8 לתקנות המומחים) ועל כן הן אסורות בהצגה בפני המומחה. בעניין זה נפסק שאף שקביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי באות מפי גורם אובייקטיבי, הרי קבלתן על ידי המומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשויה לצמצם את שיקול דעתו...".
14. עוד נקבע כי "גם הוכחתו של מצב רפואי
שקדם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך שבה מוכח כל עניין שברפואה- וזאת על ידי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט והצגת חוות דעת מטעמו בבית המשפט...אשר על כן, חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב לחוק הפיצויים) אסורות בהצגה למומחה- אפילו הן מתייחסות למצבו של התובע הנפגע קודם לתאונת הדרכים" (שם, עמ' 671).
15. חריג לכלל זה נקבע למשל ברע"א 5270/09
פרז נ' תורג'מן, (מיום 22.2.10) לפיו "ייתכנו מצבים, גם אם נדירים ויוצאי-דופן, שבהם היזקקותו של מומחה, ובעיקר מומחה בתחום הנפשי או הנוירולוגי, למסמכים של המוסד לביטוח לאומי, תבוא במקום שמיעת הנפגע עצמו ותמלא חלל משמעותי במידע המונח לפני המומחה בכל הנוגע למצבו של הנפגע עובר לתאונה. במקרה כזה אין לשלול את האפשרות כי בית המשפט יתיר למומחה לעיין במסמכי המוסד לביטוח לאומי, תוך הבהרה כי כל מטרת העיון היא לאפשר למומחה לשאוב את המידע הדרוש לו - והחסר במקורות מהימנים אחרים - על-מנת לגבש את חוות-דעתו העצמאית. כאמור, אין זה המקרה הרגיל, וככלל יש להיזקק - גם כשמדובר בבירור מצב הנפגע עובר לתאונה - בתיעוד רפואי כגון מסמכי קופת החולים. אולם אם המומחה פונה לבית המשפט כפי שעשה בענייננו, ומבקש לעיין במסמכי המוסד לביטוח לאומי שהוא גוף ניטרלי, והמומחה עושה כן בשל שנתקשה לאגור מידע ממקורות "טיפוליים" או מפי הנפגע עצמו, אין לשלול מבית המשפט את הסמכות להורות כן".
16. העולה מהמקובץ אפוא הוא כי אין להעביר למומחה הרפואי שמונה על פי חוק הפיצויים את פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
17. הסוגיה השנייה הטעונה הכרעה הינה האם בעקבות העברת פרוטוקול הועדה הרפואית למומחה הרפואי יש לפסול את חוות דעתו.