החלטה בתיק רע"צ 54199-01-13

1.         המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-08221-95-4, מבקש רשות ערעור על החלטתה מיום 7.1.13, של כב' רשמת ההוצל"פ טלמן בולטין נעמה שדחתה בקשתו לשנות החלטתה מיום 3.1.13, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

            המבקש מעוניין לאחד את תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגדו, 26 תיקים שסכום החוב הכולל הינו כ- 185,763 ש"ח ומציע לשלם במסגרת תיק האחוד 150 ש"ח.

2.         בהחלטה  מיום 3.1.13, קבעה הרשמת שאין תועלת ותוחלת בהליכי הוצל"פ ויידעה את המבקש בדבר האפשרות לפנות להליכי פש"ר  שאף עשויים להביאו לקבלת הפטר ופתיחת דף חדש בחייו.

            הרשמת הפנתה להלכה ברצ"פ (ת"א) 1323/09 הדן בשיקול התועלת בהליכי הוצל"פ לעומת הליכי פש"ר ומנימוקי ההחלטה דחתה בקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

3.         המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שהתברר לו כי אינו עומד בתנאים שבפקודת פשיטת הרגל להיות מופטר, מאחר והורשע בפלילים בעבירות מס, עובדה שלא הזכיר בבקשתו הראשונה לרשמת.

            בהחלטה השניה נשוא הבר"ע קבעה הרשמת שלא מצאה מקום לעיון חוזר ורואה הבקשה כניסיון לתקוף את החלטתה הראשונה. עוד קבעה כי הספק אם המבקש עומד בתנאי הסף להכרזתו כפושט רגל אין משמעה כי זכאי להיות מוכרז לנוכח יכולת ההחזר הנמוכה.

            הבקשה לעיון חוזר כמו גם הבקשה להכרזת חייב מוגבל באמצעים נדחתה.

4.         הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ כאמור בסעיף 69 ג (א) לחוק ההוצל"פ, ואולם משנדחית הבקשה יש ליתן נימוקים לדחיה.

            אין לחייב זכות קנויה להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

            ואולם משהכיר המחוקק במוסד של הכרזה ואחוד תיקים וקביעת תשלום בהתאם ליכולת, יש להפעיל הלכה למעשה את הסעיף ואין בהעדר יכולת תשלום אל מול סך כל החובות כדי להוות נימוק כשלעצמו לדחיית הבקשה.

5.         אל מול הסידור של חייב מוגבל קיימת מערכת פש"ר שהרשם נדרש ליידע את החייב ואת הזוכה על האפשרות לפנות להליכי הפש"ר.

            חייב חסר יכולת כלכלית אל מול היקף חובותיו מקומו הטבעי בהליכי פש"ר בהם יש תועלת גם לחייב וגם לזוכים.

            הכרזת חייב מוגבל באמצעים לא נועדה כדי ליתן לו מחסה בפני הנושים ויש לשקול אם אין הליך פש"ר מתאים יותר.

            לא ניתן לכפות על חייב לפנות להליך פש"ר ואולם חייב המסרב לפנות להליך זה ואין לו נימוק של ממש לכך, ניתן לראותו כחייב חסר תום לב שאינו מבקש באמת להסדיר את חובותיו אלא להסתתר בהגנת תיק אחוד כמוגבל באמצעים.

6.         בעניינינו סבור המבקש כי לא תתקבל בקשתו, על הסף להיות מוכרז כפושט רגל ולטעמי אין די בטענה כל עוד לא נקט המבקש בצעדים של ממש, ברצינות ובתום לב, לפנות להליכי פש"ר, שכן בנסיבות העניין אין תועלת בהליך ההוצל"פ ורשאי הרשם להביא שיקול זה במסגרת כלל שיקוליו האם להעתר לבקשה להכרזת חייב מוגבל באמצעים.

7.         עניין האפשרות לקבלת הפטר במסגרת תיק פש"ר בהבדל מעצם הכרזת פושט רגל, אינה רלוונטית לעניינינו ככל שבקשתו של המבקש לפשיטת רגל התקבל אין זה רלוונטי האם בהמשך הדרך תתקבל גם בקשתו להפטר.

            בשלב ראשון מקומו של המבקש בהליך פש"ר ורק אם יידחה או יציג טעם ממש לסירובו יקום הצורך לדון לגופא של בקשתו להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.

            המגבלות המוטלת על פושט רגל, הפיקוח עליו, הצורך בהגשת דוחות, האפשרות לרדת לנכסיו, לרבות כאלו שהעביר בעבר וכו' כמובא בפסק הדין שהביא המבקש בבקשתו אינן רלוונטיות, שכן על המבקש לעמוד בתנאים ובמגבלות ולא לחפש את הדרך הקלה של איחוד תיקים.

8.         ככל שניתן להבין מהחלטת הרשמת מיום 7.1.13, כי אם יידחה המבקש בהליך פש"ר אין משמעה כי מקומו בהליכי הוצל"פ, כמובהר בהחלטה הקודמת ובקשתו לא תישקל גופא, לא נראה לי כי לכך התכוונה הרשמת ולמניעת ספק אציין כי כאשר ברור שדרכו של החייב נחסמה להליך פש"ר, יש לבחון ולשקול לגופא בקשתו להכרזה וככל שנדחית הבקשה יש ליתן נימוקים לדחייה.