רע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
7735-05
29/08/2005
|
בפני השופט:
אדמונד לוי
|
| - נגד - |
התובע:
יעקב בנימיני
עו"ד תאבת מונעם
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בירושלים, על-פי הודאתו, בהסעה של אדם ששהה בישראל שלא כדין. בתתו את דעתו לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובעיקר מתוך שיקולים ששקל לענין יסוד ההרתעה שבעונש, הסתפק בית-משפט השלום בגזירתו של מאסר-על תנאי, וכן הטיל על המבקש קנס בסך 7500 ש"ח.
ערעור המדינה לבית-המשפט המחוזי בירושלים התקבל. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים מ' שידלובסקי-אור, ע' חבש וי' שפירא) קבע, כי כעניין שבמדיניות יש להחמיר בעונשו של מי שביצע עבירה מן הסוג האמור ולהטיל עליו מאסר בפועל, גם אם לפרק זמן קצר. על המבקש הוטלו אפוא 30 ימי מאסר, מהם 14 לריצוי בפועל והיתר בעבודות שירות. הקנס הכספי הועמד על סכום של 2500 ש"ח.
בעתירתו להרשות לו ערעור שני, שב המבקש ושוטח את נסיבותיו האישיות ונסיבות מקלות אחרות המאפיינות, לטענתו, את המקרה בו היה מעורב. ברם, אלו כמו אלו אינן מצדיקות ליבון נוסף, באשר אין בהן כדי להעלות שאלה משפטית כללית, החורגת מענינו הפרטני של המבקש. יתרה מכך, בית-משפט זה שב ופסק, כי אין להקל ראש במידת החומרה המאפיינת עבירות שעניינן שוהים בלתי חוקיים, ואין לי אלא לשוב על דברים שאמרתי בעניינם של אלה המלינים שוהים בלתי חוקיים, היפים גם לאלה המסיעים או מעסיקים אותם:
"התופעה של הלנת שוהים בלתי חוקיים נפוצה גם אצל אנשים מן הישוב, אשר מטעמים של שיקולים כלכליים או בצע כסף, מניחים לפתחו של הציבור סכנה שחומרתה מופלגת. את נכונותם של המבקש ודומיו לסייע לשוהים בלתי חוקיים, מנצלים גורמים עוינים לפעולות טרור קשות, שאת מחירן שילמו רבים בחייהם, ואחרים נושאים את צלקותיהם על גופם. גורמי הביטחון ואכיפת החוק התריעו וחזרו והתריעו מפני הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, אולם נראה כי המסר לא נקלט דיו ורבים מוסיפים לחטוא בכך. במצב זה מצווה מערכת המשפט לתרום את חלקה כדי להילחם בתופעה זו, ועל כן אין מנוס מגזירתם של עונשי מאסר בפועל מתוך תקווה שאלה ירתיעו את הרבים" (רע"פ 6071/04 חוויס נ' מדינת ישראל, לא פורסם).
מכאן החלטתי לדחות את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ד באב תשס"ה (29.8.2005).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב