החלטה בתיק רע"פ 3372/03

1.        המבקש הואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, יחד עם מר זאב שרון (להלן: שרון), בכך שגרמו ברשלנותם למותו של יהודה שוקרון ז"ל (להלן: המנוח). על-פי המתואר בכתב-האישום, התקשרה חברה בבעלותו של שרון עם משרד הביטחון בחוזה לביצוע עבודות תשתית במחנה תל השומר. לשם ביצוע העבודות התקשרה החברה עם המבקש, והוא אף מונה כמנהל העבודה במקום. במהלך ביצוע העבודות, ביום 2.4.95, עמד המנוח, שהיה אחד מעובדיו של המבקש, על שפת תעלה שנחפרה באמצעות טרקטור, כשלפתע התמוטטה שפת התעלה והמנוח נקבר תחת מפולת עפר. כתוצאה מכך נפטר המנוח. על-פי הנטען בכתב-האישום, נגרם מותו של המנוח בשל שורה של מעשים ומחדלים רשלניים המיוחסים למבקש: המבקש תפקד כמנהל עבודה במקום, על אף שלא היה כשיר לכך כחוק; המבקש לא נכח במקום העבודה בעת האירוע; צדי התעלה לא דופנו באופן שימנע מפולת, בניגוד לדרישה מפורשת במפרט הטכני לביצוע העבודה; המבקש לא אסר על הטרקטור להתקרב לשפת התעלה; וכן שפת התעלה לא גודרה באופן שימנע נפילת אדם לתוכה.

2.        בית-משפט השלום (כבוד השופט ד' רוזן) זיכה את המבקש מכל אשמה. בית-  המשפט קבע כי נהג הטרקטור שחפר את התעלה, מר יעקב אילוק (להלן: אילוק), חרג ביום התאונה משיטת העבודה שהייתה נקוטה על-ידי המבקש ולפיכך, אין לראות בו אחראי לתאונה. את קביעתו זו ביסס בית-המשפט על גרסת המבקש, שהייתה מהימנה עליו יותר מגרסתו של אילוק. אשר למינויו של המבקש כמנהל עבודה שלא כדין, סבר בית-המשפט כי גם לו היה מתמנה המבקש כנדרש לא היה בכך כדי למנוע את התאונה. בית-המשפט הוסיף וקבע כי לא הייתה כל חובה על המבקש להיות נוכח במקום העבודה בכל רגע נתון. לבסוף קבע בית-המשפט כי גידור המקום לא היה מונע את התאונה, שכן גדר אמורה למנוע מזרים להתקרב למקום החפירה בעוד שהמנוח עבד בתוך שטח החפירה. בית-המשפט זיכה גם את שרון מטעמים דומים.

3.        המשיבה הגישה ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר, נ' אחיטוב) על זיכויים של השניים. שרון הגיע להסדר טיעון עם התביעה ובמסגרתו הורשע בגין מינוי מנהל עבודה שאינו בעל הכישורים הנדרשים ואי- דיווח על המינוי כנדרש - עבירות על סעיפים 223 ו- 225 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1979 ועל תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988. על שרון נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

בעניינו של המבקש, קיבל בית-המשפט המחוזי את הערעור והרשיע את המבקש בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט קיבל את גרסתו של אילוק לפיה פעל על-פי הנחייתו של המבקש בעת חפירת התעלה, והוסיף כי רשלנותו של המבקש מתבטאת לא רק בכך שלקח על עצמו תפקיד בלא שהיו לו הכישורים הנדרשים בדין, בשיטת העבודה המסוכנת שהתווה ובהיעדרותו מן המקום, אלא גם בכך שלא פגש את המנוח ולא תדרך אותו, למרות שהיה זה יומו הראשון של המנוח בעבודה. בית-המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית-משפט השלום לגזירת-דינו של המבקש, וזה גזר עליו שישה עשר חודשי מאסר, מתוכם ארבעה חודשים בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, והיתר על תנאי.

4.        המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הן על הרשעתו (ערעור פורמלי) והן על חומרת עונשו וערעורו נדחה.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

5.        המבקש טוען כי לא היה מקום להתערבותו של בית-המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים שקבע בית-משפט שלום ובהכרעותיו לגבי מהימנות העדים באופן שהעדיף את גרסתו של המבקש על-פני גרסתו של אילוק, ומוסיף כי מסקנותיו של בית-המשפט המחוזי אף אינן עולות מחומר הראיות. כמו כן, מלין המבקש על כך שבית-המשפט המחוזי לא נענה לבקשתו במהלך הדיון בערעור למנות לו עורך-דין וטוען כי הדבר פגע בהגנתו.

           המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור.

6.        דין הבקשה להידחות, הן משום שהרשעת המבקש, מן הנימוקים שפירט בית-המשפט המחוזי, בדין יסודה, והן משום שהבקשה, לכתחילה, אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה (ראו: רע"פ 9392/02 מחמוד מסארווה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אשר לטענתו של המבקש כי נמנע ממנו ייצוג, הרי שהמבקש עצמו הודיע לבית-המשפט המחוזי כי שחרר את בא-כוחו מייצוגו בערעור וכי ידאג לייצוג אחר, כפי שימצא לנכון. במהלך הדיון בערעור חזר בו, אמנם, המבקש מהחלטתו לייצג את עצמו, אך ניתנה לו הזדמנות באותו מעמד לטעון את טענותיו ואין לומר כי בעקבות אי-הייצוג נגרם לו עיוות-דין, המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי העונש שנגזר עליו ביום 24.8.03 בשעה 08:30, בכפר הנוער ויצ"ו נחלת יהודה בראשון לציון.

           ניתנה היום, ט"ו אב, תשס"ג (13.8.03).

ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.