רע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
2534-03
01/09/2003
|
בפני השופט:
1. אליהו מצא 2. יעקב טירקל 3. סלים ג'ובראן
|
- נגד - |
התובע:
ניהאד אבו גוש עו"ד איתן להמן
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד גלי פילובסקי
|
החלטה |
השופט י' טירקל:
1. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש על פי הודייתו בשמונה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובארבע עבירות של נסיון לקבל דבר במרמה. לפי המתואר בכתב האישום - שבעובדותיו הודה המבקש, כאמור - בתמצית, פעלו המבקש ואחרים בתחנת דלק במהלך השנים 2000 - 2001. המבקש וחבריו הציעו לנוסעים שהגיעו לתחנה כדי למלא דלק לתקן תקלות בדויות בכלי הרכב שלהם; ולמטרה זאת הפנו אותם אל המבקש - שאינו מכונאי מוסמך - שהציע לתקן את התקלות הבדויות תמורת סכומים שנעו בין מאות שקלים לבין אלפי שקלים. בדרך זאת קיבל המבקש לידיו במרמה מאנשים שונים אלפי שקלים וכן ניסה לקבל אלפי שקלים נוספים. בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר לתקופה של 36 חודשים, מתוכם 20 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן הורה כי תקופת מעצרו של המבקש וכן תקופת "מעצר הבית" ינוכו מתקופת המאסר. בית המשפט המחוזי - שדן בערעורה של המדינה על קולת עונשו של המבקש ובערעורו של המבקש על חומרת עונשו - החמיר בעונשו והעמיד את עונש המאסר לריצוי בפועל על 34 חודשים בצירוף שישה חודשים מאסר על תנאי. כמו כן הורה כי מתקופת המאסר ינוכו רק 103 ימי מעצר בפועל.
המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
2. הטעמים העיקריים שעליהם משתית המבקש את בקשתו הם שהוא כבן 46, "ללא עבר פלילי מכביד", הוא אב ל-5 ילדים קטינים וסובל מבעיות רפואיות. עוד טוען הוא, כי בית המשפט המחוזי החמיר אתו הרבה יותר מן הראוי לו וכן "התעלם מהפסיקה בתיקים דומים". דין הבקשה להדחות.
כאמור לעיל, נשקל עניינו של המבקש בשתי ערכאות שיפוטיות שנתנו דעתן על נסיבות המעשים ונסיבותיו האישיות של המבקש. בקשתו להרשות ערעור גם אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו הישיר, ואין בה היבט ציבורי עקרוני המצדיק דיון בערכאה שלישית (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; רע"פ 2192 פנחסי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2001 (3) 2135; רע"פ 6115/03 דדוביץ נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2003 (2)3214; רע"פ 4013/03 פלוני נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)). זאת ועוד, כלל נקוט בידינו כי חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט זה (ראו רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תקדין עליון 88(1) 663; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97 (1) 42; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2002 (3) 49; רע"פ 6252/03 זאבי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2003 (2) 3207). יודגש, כי כללים אלה חלים גם במקרים שבהם גזר בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, עונש חמור מזה שגזר בית משפט השלום (ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 91 (3) 568; רע"פ 967/98 סלאמה נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 98 (2) 300; רע"פ 4240/98 אסחאק נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 98 (3) 663).
לא מצאנו בבקשה להרשות ערעור ובטענותיו של בא כוח המבקש לפנינו דבר שיצדיק סטיה מכללים אלה.
3. הבקשה להרשות ערעור נדחית.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 7.9.03 עד שעה 11:00.
ניתנה היום, ד' באלול תשס"ג (1.9.03).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. - /מפ