החלטה בתיק רע"ב 5791/05

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענינים מנהליים בנצרת (כבוד השופטת נ' מוניץ) לדחות את עתירת המבקש, שכוונה נגד החלטת המשיבים שלא לאשר לו לצאת לחופשה.

2.        המבקש הורשע בעבירות של סחר בסמים מסוכנים, קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירות נוספות. בגין כך נגזרו עליו שלוש שנות מאסר אותן החל לרצות ביום 3.10.2003. משחלף פרק זמן המאסר המאפשר יציאה לחופשה ולאור התנגדות המשיבים לאשר למבקש חופשה הוא הגיש עתירת אסיר.

3.        בית המשפט קמא דחה את העתירה "לאור קיומו של מידע מודיעיני המלמד על מסוכנותו של [המבקש]". בנוסף ציין בית המשפט כי הוגש לעיונו מידע עדכני המלמד על מעורבות המבקש בעסקי סמים וכי "עיון במידע החסוי מלמד כי [המבקש] מהווה סכנה ממשית לביטחון המדינה ושלום הציבור". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4.        בבקשה טוען המבקש כי הסכים שבית המשפט קמא יעיין במידע החסוי ובתנאי שתומצא לו תמצית הדברים עובר לקבלת החלטה בעתירה. לטענתו, המידע החסוי הוצג לבית המשפט קמא במעמד צד אחד וההחלטה לדחות את העתירה התקבלה אף היא באותו מעמד כך שנפגעה באופן קשה זכות הטיעון שלו כנגד אותו מידע חסוי, שתמציתו התבררה לו רק לאחר קבלת ההחלטה. המבקש טוען כי הסיבה האמיתית להיעדר אישור חופשה היא שיוכו המשפחתי וכי אין המשיבים יכולים למנוע חופשה מחמת קשר דם. בכל הנוגע למידע החסוי טען המבקש כי מדובר במידע לא עדכני וכי אין ממש בטענה כי התנהגותו בין כותלי בית הסוהר אינה תקינה.

5.        המשיבים הגיבו לבקשה. לטענתם אין מקום למתן רשות ערעור בהיעדר שאלה משפטית שטרם הוכרעה או שאלה בעלת חשיבות כללית. גם לגופו של ענין טוענים המשיבים כי אין מקום להתערב בהחלטה. לגישתם, על פי הדין הסמכות להעניק חופשה היא סמכות שבשיקול דעת ובאיזון בין צרכי האסיר ורצונותיו לבין הגנה על שלום הציבור ובטחונו יש להעדיף את האחרון. ואכן, ההחלטה שלא לאשר למבקש חופשות מתבססת על מידע מודיעיני מהימן המצביע על כך שהמבקש ממשיך לעסוק בפלילים במהלך מאסרו ואף פעיל בארגון פשיעה.

6.        דין הבקשה להדחות מאחר והיא אינה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. הבקשה עוסקת כולה בנסיבותיו הספציפיות של המבקש ובכגון דא אין מקום להעניק רשות ערעור. גם לגופם של דברים, בית המשפט קמא בחן את המידע החסוי בעניינו של המבקש וקבע כאמור כי המבקש "מהווה סכנה ממשית לביטחון המדינה ושלום הציבור". כמו כן קבע בית המשפט כי מדובר במידע "מוצלב ומאומת הנובע מהתקופה האחרונה". בחנתי אף אני את המידע החסוי שהוגש לעיוני במעטפה סגורה ועולה ממנו כי המבקש מהווה סכנה לשלום הציבור, אף שדומני שהאמירה כי המבקש מהווה סכנה "לביטחון המדינה"איננה מאומתת כדבעי. ודוק: המידע המבסס מסקנה זו נוגע למבקש עצמו, ולא לשיוכו המשפחתי.

7.          על פי פרוטוקול הדיון, העיון במידע היה מוסכם. בנסיבות אלה איני רואה הצדקה ליתן רשות ערעור. כפי שמציינים המשיבים בתגובתם, פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות לרשויות הכלא בבקשה לבחון מחדש את שאלת הוצאתו לחופשה ואת סיווגו והבקשה, ככל שתוגש, תיבחן לגופו של ענין.

8.          הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏‏כ' תמוז, תשס"ה  (27.7.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע