רע"א
בית המשפט העליון
|
9710-04
11/01/2005
|
בפני השופט:
אשר גרוניס
|
| - נגד - |
התובע:
"אורה" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
עו"ד ג' ויסקינד
|
הנתבע:
1. צבי בלסקי
2. פלג בלסקי
3. "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ
4. מדינת ישראל
עו"ד ד' בן-נר
עו"ד י' טמשה
עו"ד י' מזור
עו"ד מ' שרביט
|
| פסק-דין |
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' צבן) מיום 26.9.04. בהחלטה נקבע כי על המבקש, שהגיש נגד המשיבים 3-1 תביעה למתן חשבונות, שלא נכללה בה עתירה לסעד כספי, להעריך את שווי תביעתו ולשלם אגרת משפט בהתאם. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. יצוין, כי לאור העובדה שעסקינן באגרת בית משפט החלטתי, כי יש לצרף גם את המדינה כמשיבה בהליך שבפניי.
2. המבקש טוען, כי לפי תקנה 3 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (להלן - תקנות האגרות), תביעה למתן חשבונות, שלא מבוקש בגדרה סעד כספי כתוצאה ממתן החשבונות, נחשבת להליך שרואים את שוויו כבלתי ניתן לביטוי בכסף. על פי פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, גובה האגרה לגבי הליך בבית המשפט המחוזי, ששוויו אינו ניתן לביטוי בכסף, הוא 825 ש"ח. המדינה מקבלת את פרשנותה של המבקש וגורסת אף היא, כי האגרה הקבועה בפרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות היא האגרה אותה על המבקש לשלם. המשיבים 2-1 טוענים, לעומת זאת, כי תביעתו של המבקש מכוונת בסופו של דבר לקבלת סעד כספי ולכן עליו להעריך את שווי הסעד הכספי המבוקש ולשלם אגרת משפט בהתאם.
3. סבורני, כי הדין הוא עם המבקש. תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה באופן ברור (לעניין אגרה) בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד שכזה. הבחנה זו הוכרה גם בפסיקתו של בית משפט זה (ראו, ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עזבון המנוח יהודה זיס ז"ל, פ"ד מ(1) 78; ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337, 344). כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף. כך נקבע במפורש בתקנה 3 לתקנות האגרות (וכן ראו, ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג-2003) 22). על כן, חל לגבי ההליך בו נקט המבקש פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, ועל המבקש לשלם את האגרה הקבועה בו. עצם העובדה שתביעה למתן חשבונות, אף אם לא נלווה לה סעד כספי, ניתנת בפועל לביטוי בכסף אין בה להוציא את התביעה מגדר תקנה 3 לתקנות האגרות (ראו והשוו, רע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, פ"ד מו(1) 561; רע"א 4851/04 גרנד סנטר חברה לפיתוח והשקעות ברח' דיזנגוף בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם)). יש לציין, כי אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם (רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580). ראוי לזכור, כי אף אם יזכה המבקש בתביעתו הוא יידרש כנראה להליך נוסף, לשם חיובה של המשיבה בסכום שייקבע. בהליך זה תשולם אגרה על פי הסכום (השוו, ע"א 127/95 הנ"ל). והערה נוספת: יש להבדיל בין סוגיית הסמכות העניינית בהקשר לשווי, שאיני נדרש להתייחס אליה, לבין נושא האגרה, ולו בשל ההוראה שבתקנה 3 לתקנות האגרות.
4. לפיכך, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת. על המבקש לשלם אגרה על פי פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות. המשיבים 2-1 ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7500 ש"ח לטובת המבקש ובסכום זהה לטובת המשיבה 4.
ניתן היום, א' בשבט תשס"ה (11.1.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.