רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
417-05
18/07/2005
|
בפני השופט:
אליקים רובינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
מרים אברהם עו"ד חניתאי אליגון
|
הנתבע:
מרצל קדם עו"ד
|
החלטה |
ג. (1) לאחר העיון אין בידי להעתר לבקשה. בסופו של יום, מצויה הבקשה בגדרי המחלוקת בין הצדדים ואינה מעלה לאמיתה שאלות משפטיות כלליות אשר בשכמותן עשויה להינתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בא כוח המבקשת, שהגיש בקשה בנויה לתלפיות, ניסה לשכנע כי המדובר בגדרה והיקפה של המחויבות האזרחית של עורך דין כלפי לקוחו, ובקביעת הנורמות המקצועיות המחייבות עורך דין, אשר נוטל על עצמו ייצוג לקוח בבית משפט. ואולם, התשובות לשאלות אלה - החשובות כשלעצמן - במישור העקרוני והנורמטיבי הכללי מצויות בדין ובפסיקה, והדעת נותנת כי אין הן מאותם נושאים שניתן לקבוע לגביהם "תפריט" פרטני מראש, אלא יש להידרש לכל מקרה לגופו במסגרת העקרונות. הדבר מסור ככלל לערכאה הדיונית ולקביעות עובדתיות שלה - ועל יסודן באות מסקנות משפטיות. לעקרונות, ראו בין השאר ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, 537-534 (הנשיא שמגר); ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין פרק י"ב (עמ' 441 ואילך והפסיקה הנסקרת); וכן ד"ר ר' סנילביץ, "חוזה למתן שירות עריכת דין והאחריות בגין הפרתו - היבט השוואתי", ספר לנדוי ג', 1965, הנדרשת לפסיקה בתחום עילת הרשלנות. בנידון דידן נדרש בית משפט השלום בפירוט למחלוקת בין הצדדים, גם אם אין דעת המבקשת נוחה ממסקנותיו; בית המשפט המחוזי (כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון בו לא צורפו) פעל לפי סמכותו על פי תקנה 460 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (ראו רע"א 8996/04 שכטר נ' נציגות הבית המשותף (טרם פורסם)).
(2)(א) אומר מה לעיצומם של דברים. אכן, הערכת עבודתו המקצועית של בעל מקצוע וקביעת רשלנותו אינה משימה קלה; יתכן שקשה היא במיוחד כשהמדובר בעורך דין, אלא אם כן הרשלנות וחוסר המקצועיות זועקים. הלא בשאלה אם לנקוט בצעד פלוני בטיפול בתיק, כגון הגשת ראיות או בחירת עדים, תיתכן החלטה אחת ותיתכן החלטה אחרת, וטעות בשיקול דעת אינה בהכרח רשלנות. הצגת הדרך המקצועית המצופה לטעמה של המבקשת יכלה להיעשות בחקירה הנגדית של המשיב, שנתקיימה, ובית המשפט יכול היה להעריך את ששמע. ואף אילו קיבלנו את דעת המבקשת, כי היה מקום לאפשר הגשתה של חוות דעתו של עו"ד מסוים כחוות דעת מומחה, עומד בעוכרי המבקשת הניתוח שבפסק דינו של בית משפט השלום, שבדק את הטענות ונדרש אליהן לפרטיהן, ואף לטענות שעליהן השיג המשיב בנימוק של שינוי חזית. ועוד, בקשר להערות השופטת פריאל בפסק דינה במשפט שבו ייצג המשיב את המבקשת, ושבין השאר היו בבסיס קובלנתה בתיק הנוכחי, ציין בית משפט השלום בתביעה נגד המשיב, כי יש בהסתמכות המבקשת על דברי השופטת פריאל ובחינת הדברים במשקפי דיעבד משום "חכמה לאחר מעשה", ובוודאי אף בכגון דא יש להיזהר.
(ב)(1) כך באשר לאי הצגת דפי חשבון של הבנק: השופטת מצאה כי זו לא היתה מועילה, כיוון שאין מחלוקת כי בעלה של התובעת משך את הכסף נשוא המחלוקת, אלא שלשיטתו מסר אותו לה.
(2) באשר להמצאת חוזי הרכישה של שתי הדירות, אמנם במשפט הראשון נמתחה ביקורת על הימנעות המבקשת מהצגתם כראיה, אף השופטת למלשטריך-לטר במשפט נשוא התיק הנוכחי ציינה כי השאלה היתה מקור הכספים, שכן לא היתה מחלוקת באשר לרכישה גופה, וקשה לחלוק על דברים אלה.
(3) באשר למסמכי תיקו של בית הדין הרבני שנטען כי היו צריכים להיות מוצגים, בדקה השופטת בפירוט את התיק, שהוצג בהליך הנוכחי, ולא מצאה רשלנות.
(4) הוא הדין באשר לאי הצגתה של חוות דעת שמאי, ולאי הצגת קבלות בקשר לשיפוצים בדירות והוצאות החזקתן. כך גם בנושאים נוספים שנמנו בפירוט רב על-ידי בית משפט השלום, ושלגביהן נקבעו הכרעות על-ידיו, תוך קביעות עובדתיות שאינן בנות התערבות ערעורית על פי הנהוג ככלל.
(5) באשר לטענות המבקשת במכלול, אין בידי אלא לחזור לנפסק בבית משפט זה שציטט בית משפט השלום (ע"א 4707/90 מיורקס נ' ברנוביץ, פ"ד מז(1) 17, 25 מפי השופט - כתארו אז - חשין, והאסמכתאות שצוטטו שם), וכלשונו: "עורך דין - כמוהו כרופא - עשוי לשגות, אך לא כל טעות בשיקול דעת תחייבו ברשלנות"; ומשכבר הימים ציין השופט ח' כהן (כתארו אז) באשר לעורכי דין שנתבעו בגין רשלנות "וטעות שטעו בשיקול דעתם (אם טעו) אינה עולה כדי התרשלות" (ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת, פ"ד ל(3) 75, 82). לא כל שכן, כשבית משפט השלום לא מצא כי הופרה על-ידי המשיב חובת זהירות וכי בעקבות זאת נגרם נזק.
ד. כללם של דברים: ככל ששבתי ועיינתי בטענות, וטרוניה של בעל דין על איכות ייצוגו על-ידי עורך דין היא חזון נפרץ, לא ראיתי כי על פי הכללים הנהוגים בידי להיעתר להתערבות של בית משפט זה בתיק זה. ייתכנו מקרים, ולצערנו יש כאלה, שבהם אכן יחטא עורך דין ברשלנות מקצועית כזו או אחרת, וייתבע הן במישור המשמעתי (אם לא פלילי) הן במישור האזרחי. ואולם, למקרא פסק דינו של בית משפט
השלום, לא ראיתי כי מקרה זה, עם כל טרונייתה של המבקשת, בא בגדרים אלה ויכול להצדיק גלגול שלישי, ולכן אין בידי כאמור להעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"א בתמוז תשס"ה (18.7.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.