רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
2492-05
22/05/2005
|
בפני השופט:
אליעזר ריבלין
|
- נגד - |
התובע:
1. מרדכי עטיה 2. סמדר עטיה
עו"ד חיים יוסף בוקובזה
|
הנתבע:
1. בנק לאומי בנק למשכנתאות בע"מ 2. כונס הנכסים-עוה"ד יוסי דרור 3. בנק לאומי לישראל
|
החלטה |
1. זוהי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' זפט), במסגרתן דחה בית המשפט בקשה לעיכוב הליכי פינוי ובקשה לעיון חוזר בהחלטה זו.
המבקשים 1 ו-2 נטלו הלוואה מן המשיב 1, ומשכנו את זכויותיהם בדירת מגוריהם, להבטחת פירעונה. משהתקשו המשיבים לגבות את חובם של המבקשים, פתחו כנגדם בהליכי הוצאה לפועל, בעקבותיהם חתמו המבקשים על הסדר תשלומים עם המשיב 1. ואולם, המבקשים לא עמדו בתשלומי הפיגורים ובתשלומים השוטפים. כיוון שכך, חודשה הפעילות בתיק ההוצאה לפועל. במסגרת תובענה שהגישו המבקשים בבית המשפט המחוזי להצהיר על ביטול המשכנתא, הגישו האחרונים בקשה ליתן במעמד צד אחד צו המעכב את פינוים מדירת מגוריהם.
2. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי בקבעו, כי על-פני הדברים אין ממש בטענות המועלות על-ידי המבקשים לבטלות המשכנתא. בנוסף, קבע בית המשפט קמא, כי הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי - המוגשת בבוקרו של יום הפינוי - נגועה בשיהוי בלתי מנומק, אשר לכשעצמו מצדיק את דחייתה. בהחלטה נוספת, לפי בקשה לעיון חוזר, שהוגשה על-ידי המבקשים, קבע בית המשפט קמא, כי "אין בעובדות המפורטות בבקשה שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר."
- 3. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפנינו. עיקר טענת המבקשים נוגעת לעצם הליך כריתת חוזה ההלוואה. המבקשים טוענים, כי נטלו את ההלוואה נשוא הליכי הפינוי בעל כורחם, תוך שהמשיבים מפרים את חובות הנאמנות המוגברת כלפיהם. נוסף לבקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי הפינוי נשוא הבקשה.
ביום 13.3.2005 ניתן בבית משפט זה צו ארעי האוסר על פינוי המבקשים מדירת מגוריהם. במסגרת ההחלטה למתן הצו הורה בית המשפט למשיבים להגיש את תשובותיהם. המשיבים בתגובתם טענו, כי עם ביטול הליך הפינוי התייתרה העילה שביסוד בקשת רשות הערעור. כמו כן, ציינו המשיבים בתגובתם, כי המבקש 1 שילם לפירעון חובו 20,000 ש"ח ואף התחייב לשלם את יתרת חוב הפיגורים בתשלומים. המשיבים אף ציינו בתגובתם, כי התחייבותו של המבקש נמסרה להם בכתב ובה צוינה, בין השאר, הפסקת ייצוגו של בא-כוחם של המבקשים. מספר שעות לאחר מכן, יצר בא -כוחו של המבקש קשר עם המשיבים ובישר להם את דבר מתן ההחלטה ליתן צו אירעי המונע את הפינוי. המשיבים, מצידם, הודיעו לעורך-הדין על ביטול הליכי הפינוי, כפי שמתואר בתגובתם:
הח"מ הודיע לעו"ד בוקובזה כי בכל מקרה הליכי הפינוי בוטלו על ידו לאור התחייבות המבקשים לפרוע את החוב כלפי הבנק."
לאור האמור בתגובה זו נקבע ביום 3.4.2005, כי "מתגובת המשיבים עולה כי אין עוד צורך בדיון בבקשת רשות הערעור". עוד במסגרת החלטה זו נתבקשו המבקשים להודיע האם מוסכם עליהם כי בקשת רשות הערעור תימחק ללא צו להוצאות. ואולם, בא-כוחם של המבקשים לא הסכים למחיקת הבקשה ועמד על בקשתו.
עיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיבים ובתשובת המבקשים לתגובה ומצאתי, כי דין הבקשה להידחות. תגובת המשיבים מלמדת על כך שאין עוד צורך בדיון בבקשת רשות הערעור, שהרי העילה להגשת הבקשה - הליך הפינוי שהופעל כנגד המבקשים - בוטל, ולא יופעל כנגדם בשלב זה.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 13.3.2005 מתבטל. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ג באייר התשס"ה (22.5.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.