החלטה בתיק רע"א 20887-04-12

1.      בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט י' ייטב) שלא למחוק את ההודעה לצד ג' ששלחה המשיבה 1 כנגד המבקשת. טענותיה של המבקשת בפני בית המשפט קמא סבבו כולן את מועד המצאת ההודעה, באיחור מהמועד הקבוע בתקנות. טענות אלה נדחו על ידי בית המשפט קמא. הוא הבהיר כי השתכנע מהסברי המשיבה בעניין סיבת המניעה האובייקטיבית ממסירת כתב הטענות במועד מוקדם יותר, והוסיף כי צירוף הצד השלישי כצד להליך יאפשר לו להתגונן ולשטוח טענותיו ביתר אפקטיביות מאשר אם יופרד ההליך.

2.      דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. לאמיתו של דבר לא היוותה החלטתו של בית המשפט קמא לעניין זה אלא החלטה בעניין הארכת מועד להגשת כתב בי-דין או להמצאתו. לפיכך נופלת היא בגדר האמור בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים". ניתן לראותה גם כהחלטה "בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק", החוסה תחת כנפיו של סעיף 1(2) לאותו צו. גם ההחלטה לפיה לא יפוצל הדיון עולה בקנה אחד עם מגמת המחוקק כפי שזו עולה מסעיף 1(4) לצו. משכך הם פני הדברים אין מקום לדון בבקשה, ודינה להידחות.

3.      אין מקום להיעתר לבקשה גם מהטעם שערכאת הערעור אינה נוהגת ככלל להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך שלפניה (רע"א 2148/09 עירית גבעתיים נ' חיוטין, מיום 6.4.09; רע"א 3653/11 דבורי נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, מיום 21.7.11; ע"א 451/12 מאירסון נ' עירית כפר-סבא, מיום 14.3.12; רע"א 760/12 עזבון דראג'מה נ' משרד הבטחון, מיום 20.3.12). בשולי הדברים אעיר כי אין כל פגם בהנמקת בית משפט השלום גם לגוף העניין, וגם מטעם זה לא היה מקום להתערב בה.

4.      לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות ערעור. משלא התבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' באייר תשע"ב, 24 באפריל 2012, בהעדר הצדדים.