החלטה בתיק רע"א 11480/03

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז) במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכי המשיבה.

           המבקש הוא כונס נכסים על נכסי ניר-ים חברה לבנין בע"מ (להלן: ניר-ים), חברה פרטית מוגבלת במניות שעסקה בבנייה ומצויה בכינוס נכסים ובהליכי פירוק. ניר-ים התחייבה לבצע עבור המשיבה עבודות בניה בשני אתרים. הסכסוך בין הצדדים תחילתו בתביעה שהגיש כונס הנכסים של ניר ים דאז, ד"ר יאיר אלחנני ז"ל, לחייב את המשיבה בתשלום סכומים, המגיעים לניר ים בגין עבודות שבוצעו על ידה. המשיבה בתשובתה טענה כי ניר ים אינה זכאית לסכומים הנתבעים על ידה מאחר והמחתה את זכויותיה לצדדים שלישיים: ת.ש.מ.ג. חברה לבנייה בע"מ (להלן: ת.ש.מ.ג) וג'נסיס בניה (1997) בע"מ (להלן: ג'נסיס). המבקש טען בתגובה כי המחאת הזכויות נעשתה למראית עין בלבד, בקנוניה ובחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי קבע, בהחלטה מיום 9.7.2002 כי הטענה בדבר בטלותן של המחאת הזכויות אינה מתקבלת. יחד עם זאת, כך הוסיף בית המשפט, ימונה רואה חשבון שיבדוק את ספריהן של ג'נסיס ות.ש.מ.ג ויבחן את הטענה בדבר פיקטיביות המחאת הזכויות. בית המשפט קבע כי אם יתברר ממכלול הראיות שיש מקום לשנות מן המסקנה בדבר המחאת הזכויות ניתן יהיה לעשות כן (להלן תקרא החלטה זו: ההחלטה הראשונה). יש לציין שביום 14.4.2003, קבע בית המשפט קמא, כי רואה החשבון שמוסמך לעיין בספרי ג'נסיס ות.ש.מ.ג. ימונה מטעמו של המבקש. כעבור כשנה, הגיש המבקש בקשה לעיון במסמכי המשיבה על מנת לאפשר סיום בדיקתו של רואה החשבון בנושא המחאת הזכויות. לבקשה צורף תצהיר רואה החשבון בו הוא מבהיר כי העיון בכרטיסי הנהלת החשבונות וביומני העבודה של המשיבה נדרש לעריכת חוות דעת בדבר הגיונן העסקי והכלכלי של המחאת הזכויות.

2.        בית המשפט קמא דחה את הבקשה בקבעו כי העיון בכרטיסי הנהלת החשבונות וביומני העבודה של המשיבה נועד ל"מסע דייג" וכי אין מקום להרחבת היריעה ולהכבדה על המשיבה בפתיחת מערכה נוספת בנושא המחאת הזכויות.

           המבקש משיג על החלטה זו. טענת המבקש עיקרה, כי המסמכים המבוקשים כולם, נדרשים לצורך עריכת חוות דעת בשאלות שנמסרו לבדיקת רואה החשבון וכי על בית המשפט מוטלת חובה לאפשר למומחה גישה לאותן עובדות ונתונים שיאפשרו לו השלמת חוות דעת מלאה בשאלות שבמחלוקת. בנוסף, הוא טוען כי אין כל יסוד לקביעת בית המשפט קמא כאילו מדובר ב"מסע דייג" מאחר ובין הצדדים אין מחלוקות נוספות מעבר למחלוקות המתבררות בפני בית המשפט קמא. המשיבה, לעומת זאת, טוענת כי בקשת המבקש לוקה בחוסר תום לב והינה בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן באמצעותה חותר המבקש לפתיחת חזית שכבר נדונה והוכרעה לאמור - תקפות המחאת הזכויות והמערך החשבונאי הכרוך בכך.

3.          לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. אכן, נושא המחאת הזכויות נדון בהחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי אשר בה נקבע כי הטענה בדבר בטלות המחאת הזכויות אינה מתקבלת, אולם בד בבד נותר פתח לשינוי מסקנה זו, על יסוד בדיקה של רואה החשבון. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה האמורה נדחתה ע"י כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן מהטעם שההחלטה אשר התקבלה בבית המשפט קמא אינה סופית, זאת לאור הקביעה כי הממצאים שיעלה רואה החשבון בבדיקתו עשויים לשנות את התוצאה. עתה מצהיר רואה החשבון כי בדיקת ספרי המשיבה נחוצה לשם כתיבת חוות דעתו. בית המשפט קמא סבר, בהחלטה נשוא בקשה זו, כי העלאת הטענה בשלב זה מהווה "מסע דייג", אולם נראה כי אין בכך כדי לחתור תחת הבקשה, ובלבד שעיון במסמכים רלוונטי למחלוקת הנוכחית (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי(מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995) 428). דא עקא, שאלת הרלוונטיות של המסמכים טרם נתבררה בבית משפט קמא, ומן הטיעונים שבפנינו גם לא ברור, אל נכון, מהם הטעמים העומדים ביסוד התנגדות המשיבה לעיון במסמכים. בנסיבות אלה כולן, סבורני כי מן הראוי להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה לגופו של עניין זה.

           הערעור מתקבל במובן האמור. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ד' באייר תשס"ד (25.4.2004).

                                                                                                       ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ