רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
10971-04
03/07/2005
|
בפני השופט:
אליקים רובינשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
אלברט יהודאי
|
הנתבע:
קופ'ח מכבי
עו"ד שרית פישל
|
| החלטה |
א. זו בקשה לרשות ערעור בגלגול שלישי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט שפירא), כנראה מיום 10.10.04 - התקשיתי לזהות את התאריך; הגלגול הראשון היה פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (השופט וינוגרד) מיום 29.7.04.
ב. מדירת המבקש עוקלו ביום 9.2.03 מטלטלין בעקבות הליכי הוצאה לפועל בגין חוב לקופת חולים מכבי. הוא ביקש בבית משפט השלום את עיכובם של הליכי ההוצאה לפועל, ובקשתו נתקבלה (על-ידי השופטת רנר, 10.2.03), ולימים נסגר תיק ההוצאה לפועל בהסכמה (בהחלטת השופטת רנר מ- 27.5.03). ואולם, להוותו נתברר למבקש כי עוד ב- 18.3.03 נמכרו המטלטלין, וכנאמר בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (ראו להלן), ההוצאה לפועל לא ידעה על עיכוב הביצוע.
ג. בבית המשפט לתביעות קטנות תבע המבקש את עו"ד שרית פישל, שייצגה את קופת חולים מכבי, בסך 2,800 ש"ח בטענה של נזק ממכירת המטלטלין. בית המשפט שקל ואיזן את כל הנחוץ, וסבר כי בנסיבות לא היתה חובת ההודעה להוצאה לפועל מוטלת על עו"ד פישל; בית המשפט לא השתכנע כי היא התרשלה, שכן לפי קביעתו היתה רשאית להניח כי המבקש יעביר בעצמו להוצאה לפועל את ההחלטה. לפיכך נדחתה התביעה (ביום 29.7.04). בית המשפט המליץ כי מכבי (שלא היתה צד לתביעה) תעביר למבקש את ההפרש בין חובו לה (שהוכר בסך 416 ש"ח) לבין הסכום שבו נמכרו המעוקלים (700 ש"ח), ושלטענת המבקש איבד את ההמחאה שנשלחה אליו בגינו. המלצה בקשר לסכום זה ניתנה עוד כ- 7.12.03 על-ידי השופטת רנר.
ד. התובע הגיש בקשה לרשות ערעור בבית המשפט המחוזי (ביום 26.9.04), ככל הנראה באיחור ניכר, כפי שציין בית המשפט, ואף אם נביא ימי פגרה בחשבון; המועד על פי תקנה 16(א) לתקנות שיפוט לתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 הוא חמישה עשר ימים מיום פסק הדין. דומה, חוששני, כי חלה אי הבנה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום - כנראה - 10.10.04, שכן נאמר בה כי "'המערער' זכה בהליך ולפיכך אינו יכול לערער על ההחלטה". יתכן שבית המשפט המחוזי סבר כי המדובר בבקשה שעניינה החלטת השופטת רנר מיום 7.10.03, וכך טען המבקש לעניין זה במכתב לבית המשפט המחוזי לאחר החלטתו; מכל מקום, הבקשה לרשות ערעור נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי.
ה. (1) בבקשה הנוכחית טוען המבקש, כי הודעה מיידית נשלחה מבית משפט השלום להוצאה לפועל על עיכוב הביצוע (10.2.03), ולכן טעה, לשיטתו, בית המשפט לתביעות קטנות, שסבר כי הודעה כזו לא נמסרה, ואם כן - לטענת המבקש - היה כדברי בית המשפט לתביעות קטנות "מקום, ככל הנראה, להטיל חובת הודעה על הזוכה". אך המבקש, בכל הכבוד, לא דייק. המשפט המלא בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא "שונים היו פני הדברים לו פנה החייב לזוכה או לבא כוחו והודיעו כי נסיונו למסור את ההחלטה בהוצאה לפועל כשל. לו כך היו פני הדברים, בהינתן העובדה כי ככל הנראה לא נמסרה ההודעה להוצאה לפועל, או אז היה מקום, ככל הנראה, להטיל חובת הודעה על הזוכה". אך אין זה המצב במקרה דנן; המבקש לטענתו אמנם הוכה על-ידי שומר בהוצאה לפועל ולא הצליח למסור שם את ההודעה על עיכוב הביצוע, אך דבר זה לא נמסר על-ידיו לעו"ד פישל "בזמן אמיתי".
(2) בכל הרצון הטוב, אין בידי להעתר לבקשה. כבר צוין זה לא כבר (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (לא פורסם)) כי "... נוכח טיבו של הליך התביעות הקטנות, על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה - בגלגול שלישי - להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר". במקרה דנן, אין המדובר בשאלה משפטית מעין זו; ובאשר לפגיעה המצערת שהיתה במבקש על-ידי מכירת המעוקלים, הפגיעה לא באה מצד עו"ד פישל כשלעצמה, שכפי שציין בית המשפט לתביעות קטנות כממצא עובדתי, לא השתכנע כי "התרשלה בדרך פעולתה ופעלה בדרך שאינה סבירה ומקובלת". אפשר להבין את טרונייתו של המבקש באשר למכירת המעוקלים, אך בחלק משמעותי הימנה - למצער - עליו להלין על עצמו, כפי שכתב בית המשפט לתביעות קטנות, שהיה מטיל עליו אשם תורם של 50% לפחות אילו קיבל את התביעה בבסיסה.
(3) אין בנסיבות מקום לבקש תשובה - וגם לא להשיב את הדברים לבית המשפט המחוזי אף אם נפלה אי הבנה - שכן, כאמור, לא על עו"ד פישל טרונייתו של המבקש לאמיתה. אני מקוה שסכום ההפרש שאליו נדרשו בית משפט השלום ובית המשפט לתביעות קטנות הושב למבקש.
(4) לתועלת הרבים אשוב ואציין את שכבר נאמר ברע"א 8144/04 הנזכרת, כי טוב יעשו בתי המשפט לתביעות קטנות אם יציינו בפסקי הדין את המועד בדין להגשת בקשה לרשות ערעור (15 יום), השונה - כנזכר מעלה - ממועדי ערעור "רגילים".
(5) כאמור, לא אוכל להעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ו בסיון תשס"ה (3.7.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. לח