א. לפניי בר"ע על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 2.3.2010 (כבוד השופטת אירית מני
-גור) שניתנה במסגרת רע"צ 32252-01-10. בהחלטתו דחה בית משפט השלום בר"ע שהוגשה על ידי המבקשים על החלטת רשם ההוצל"פ (כבוד הרשם צחי אלמוג) מיום 30.12.2009, במסגרת תיק הוצל"פ 26-02202-06-2 (להלן: "
תיק ההוצל"פ").
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:
בשנת 1994 חתמו המבקשים על הסכם מכר לרכישת נכס מקרקעין הידועים כחלקה 353/2 בגוש 10570 בסכום כולל של 320,544 ש"ח (להלן: "
הנכס"). לאחר חתימת הסכם המכר לוו המבקשים מהמשיב 2, "טפחות" - בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק") שלוש הלוואות בסכום כולל של כ-475,000 ש"ח (להלן: "
ההלוואות"). להבטחת החזר ההלוואות שעבדו המבקשים לבנק את הנכס.
בשנת 2000 פתח הבנק בהליכי הוצל"פ כנגד המבקשים למימוש המשכון שנרשם לטובתו. בין השנים 2000 ו-2004 עוכבו הליכי מימוש המשכון. בשנת 2004 חודשו ההליכים, והמשיב 1, שמונה בינתיים לכונס נכסים של הנכס (להלן: "
כונס הנכסים"), תפס חזקה בו.
בין לבין, התברר לבנק כי על חצר מקרקעי המבקשים מתגוררים, מאז שנת 1997, המשיבים 3-4 בבית נוסף, שככל הנראה נמכר למשיבים 3-4 על ידי המבקשים (להלן: "
הבית הנוסף") (ראה חוו"ד מטעם המבקשים מיום 1.2.2010, נספח ג לתגובת המשיבים).
הבית הנוסף הוקם על המקרקעין ללא היתר בנייה ובניגוד לתב"ע החלה באזור, ולא נרשם בספרי רישום המקרקעין.
המשיבים 3-4 הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה (ת"א 316/05) בה עתרו למתן צו המונע את מימוש המשכון לטובת הבנק, ולבקשתם ניתן צו מניעה זמני כנגד פינוים מהבית הנוסף.
ביום 29.7.2004, לבקשת כונס הנכסים, הוגשה חוו"ד שמאית, ערוכה על ידי השמאי גדעון גולדשטיין, בגין הנכס. במסגרת חווה"ד השמאית הובאו בחשבון, בין היתר, מצבו התכנוני של הנכס ושווי הזכויות בו
"כריק חופשי ופנוי מחוב או שעבוד". הנכס הוערך בסכום השווה בשקלים ל-145,000 דולר. כמו כן ציין השמאי בחווה"ד כי מכירת הזכויות בהליך של מימוש כפוי עלולה להפחית את תמורת הנכס בשיעור של עד 20%.
ביום 29.6.2009 הוגשה חוו"ד שמאית נוספת בגין הנכס, על ידי מר רענן הלר. בחווה"ד העריך השמאי את שווי הזכויות בנכס, בהתחשב במצבו התכנוני, בסכום של כ-530,000 ש"ח. זאת - בהתייחס לנכס ריק, פנוי וחופשי מכל מחזיק או שעבוד.
ביום 26.7.2009 הוגשה מטעם המשיבים 3-4 והבנק הודעה מוסכמת, לפיה נכרת ביניהם הסדר פשרה ובקשה למתן תוקף של פסקדין להסדר (להלן: "
הסדר הפשרה"). בהסדר הפשרה הסכימו הצדדים כדלהלן:
"
2.1 [...]
התובעים [המשיבים 3-4 - י' ש']
, ירכשו את
כל הזכויות בחלקה 352/2 בגוש 10570 (להלן: 'המקרקעין') -
AS IS
, וישלמו לנתבעים 1 ו-2 [המשיבים 1-2 - י' ש']
בגין המקרקעין סך של 400,000 ש"ח (להלן - 'התמורה').
2.2 במתן אישור בית משפט זה להסדר ובכפוף לאישור המכר ע"י כב' ראש ההוצל"פ, נתבע 2 בתפקידו ככונס נכסים למקרקעין האמורים, ימכור המקרקעין לתובעים בתנאי סעיף 34א' לחוק המכר.
[...]
3. בקשה זו מהווה לכל דבר וענין הודעה לנתבעים 3-4 [המבקשים - י' ש'
], על זכותם לפדות את המקרקעין בסכום דלעיל ו/או על פי היתרה בתיק ההוצל"פ, על פי הנמוך מביניהם תוך 10 ימים ממועד המצאת בקשה זו לב"כ נתבעים 3-4 [...]"
ביום 30.7.2009 הורה בית המשפט המחוזי לצדדים האחרים לתביעה, לרבות המבקשים, להודיע עמדתם בעניין הסדר הפשרה. ביום 12.8.2009 הודיעו המבקשים כי הם מתנגדים להסדר. כפי שמצוין בפסקדינו של בית המשפט המחוזי (מפי כבוד השופט גדעון גינת, ס"נ), הנימוקים להתנגדות המבקשים להסדר הפשרה הם כדלהלן: "[...]
פסקהדין המבוקש אינו חלק מהסעדים המבוקשים בתביעה, נתבע שלא שילם אגרה נהנה כספית, נוצרת 'תסבוכת משפטית' בעניין זכויות בנכס, פולש לנכס יוצא נשכר, ההסדר עוקף את תיק ההוצאה לפועל, ונגרם נזק לנ' 3-4 [המבקשים - י' ש']" (סעיף 5 לפסקדינו של בית המשפט המחוזי מיום 25.10.2009).
לאחר שבחן את כתבי הטענות מטעם הצדדים שעניינם התנגדות המבקשים להסדר הפשרה החליט בית המשפט המחוזי לדחות את התנגדות המבקשים, בקובעו כדלקמן: