1. כמה וכמה טענות מקדמיות טענו הנאשמים להגנתם. את טענת
הפטור החקלאי דחיתי בהחלטה מיום 8.3.06. להלן החלטתי בשאר הטענות המקדמיות.
עיקרי כתב האישום
2. המדינה, באמצעות הרשות להגבלים עסקיים מאשימה את הנאשמים על היותם צדדים ל
הסדר כובל,עבירה בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 [להלן - החוק]. על-פי כתב האישום, הנאשמים - יחידים וחברות - עסקו בייצור
ירקות מוקפאים ובשיווקם.
ירקות מוקפאים הם ירקות שעברו תהליך של ניקוי, מיון חליטה ועיבוד - בהתאם לסוג הירק - והקפאה. הירקות נמכרים ללקוחות במצב קפוא, באריזות ובהן ירק מסוג אחד, או לקט ממספר סוגים. בין השנים 1992 - 1998 היו הנאשמים צדדים להסדרים לפיהם מחירי המכירה של
ירקות מוקפאים שיוצרו או שווקו על-ידם, היו המחירים אשר אותם תיאמו ביניהם מעת לעת; שיעורי ההנחה ללקוחות, לפי סוגיהם, נקבעו על-פי תיאום בין הנאשמים; הנאשמים חילקו ביניהם לקוחות על-פי רשימות שנערכו על-ידם ואשר עודכנו מעת לעת; הכל כמפורט בכתב האישום.
התיישנות
3. הנאשם 1 שימש בתפקיד מנכ"ל
כור אגרו, שהיא חטיבה במסגרת חברת
כור תעשיות בע"מ (הנאשמת 7) - על פי כתב האישום - עד שלהי חודש פברואר 1996. בא-כוחו, עו"ד ז'ק חן, טוען להתיישנות העבירות המיוחסות לו. מדובר בעבירות לפי סעיפים 47(א)(1) בצירוף סעיפים 4, 2(א), 2(ב)(1) ו- 2(ב)(3) לחוק; לחילופין, בצירוף סעיף 48 לחוק. העונש בגין ביצוען של העבירות הללו הוא שלוש שנות מאסר או קנס, ולפיכך הריהן מסווגות כעבירות מסוג
עוון [סעיף 24(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977]. על-פי סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 [להלן - חסד"פ], "באין הוראה אחרת לעניין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה... בעוון - חמש שנים". בחלוף
חמש שנים ויותר - זו הטענה - שוב אין ניתן להעמיד את הנאשם 1 לדין, ויש לבטל את כתב האישום נגדו.
4. הכלל הוא ש'מירוץ' ההתיישנות מתחיל בעת ביצוע העבירה, אלא שיכול ה'מירוץ' להיפסק - בקרות אירוע מנתק - ולהתחיל מחדש. סעיף 9(ג) לחסד"פ מורה לאמר: "בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר".
במרוצת חמש השנים שלאחר ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם 1 בכתב האישום, לא הוגש כתב אישום ולא התקיים הליך מטעם בית המשפט. האם נערכה
חקירה?
5. מהי
חקירה שבכוחה להיות אירוע מנתק שיעצור את 'מירוץ' ההתיישנות? הלכה פסוקה היא, עוד מלפני יובל שנים, כי השלב ה'משרדי', או ה'מינהלי', שבמהלכו מתקבלת ההחלטה, על סמך ממצאים ראשוניים, האם להעביר את העניין לחקירה פלילית, עדיין איננו בגדר
חקירה אשר עוצרת את 'מירוץ' התיישנות. ה
חקירה באה לידי ביטוי בביצוע "פעולות שמטרתן לבאר את המקרה לרשות השיפוטית על-ידי חיפוש ואיסוף חומר ההוכחה, ואשר נעשות או נגרמות על-ידי אנשי המשטרה המשפטית, הפועלים באופן רשמי, כגון ביקור במקום, הוצאת גופה מן הקבר, חיפוש, החרמת דברים, חקירת עדים, דו"ח ערוך על-ידי אדם שמוסמך לערכו, הזמנת עד ואף צו הפסקת פעולות אלה, הן פעולות חקירה" [ע"פ 207/56
צויטאת נ' היועץ המשפטי, פ"ד יא 518, 523]. ה
חקירה מתחילה, להלכה ולמעשה, "עם עשייתה של הפעולה הממשית הראשונה על-ידי המשטרה לאחר פתיחת התיק, כהכנה למשפט העתיד לבוא" (שם, בעמוד 524). הלכה זו שהתייחסה אל הליכים שלפי חוק הפרוצדורה הפלילית העותמאני, הוחלה, לימים, גם על
חקירה שלפי החסד"פ[ע"פ 211/79
גזית ושחם נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(1) 716, 720], ועל חקירות שמנהלים חוקרי הרשות להגבלים עסקיים (סעיף 46 לחוק).
6. הגשת תלונה במשטרה, כשלעצמה, איננה נחשבת לפתיחת חקירה [ע"פ 309/78
ברמי נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(1) 576, 577 - 578]. עם זאת, במידה שהגשת התלונה כרוכה בבירורים נוספים עם המתלונן, וכשאין מדובר רק בקבלת התלונה על-ידי פקיד המשטרה באופן פסיבי, כי אז ניתן לראות במעמד זה את תחילת החקירה. אם במהלך חקירה המיועדת לברר חשדות לעבירות על חוק מסויים, כשהחוקרים מוסמכים לחקור רק על-פי אותו חוק, נחשפות עובדות המעוררות חשד לביצוע עבירה על חוק אחר, על בסיס אותה מערכת עובדתית, כי אז תחשב החקירה לארוע מפסיק לעניין התיישנות, גם לגבי העבירה שלא בגינה נפתחה החקירה מלכתחילה [ע"פ (ת"א) 70773/03
מדינת ישראל נ' חב' כרמל תעשיות חלפים בע"מ ואח' דינים מחוזי, כרך לד (4), 199].
7. לשיטת המאשימה, ביום 15.1.01 חל אירוע מפסיק, ומכל מקום במהלך חמש השנים שקדמו להפסקת עבודתו של הנאשם 1, כמנכ"ל
כור אגרו, בוצעו מספר פעולות חקירה ודי בכל אחת מהן כדי להוות אירוע מפסיק לצורך סעיף 9(ג) לחסד"פ. באותו יום 15.1.01 נתפסו על-ידי חוקרי הרשות להגבלים עסקיים ארבעה מסמכים אשר יש בהם לכאורה כדי להעיד על ביצוען של העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום דנן (נספח ב' לכרך הנספחים שהוגש מטעם המאשימה ביום 5.1.06 וסומן מש/1).
ב"כ הנאשם 1 מסכים שארבעת המסמכים הללו ועוד 62 נוספים שנתפסו באותו חיפוש, הינם ראיות לכאורה לחובת מרשו, אלא שלטענתו מדובר בחקירה בתיק אחר, לא בפרשת
הירקות המוקפאים.
8. דומני כי ב"כ הנאשם 1 צודק. אין ניתן 'לייבא' חומר חקירה מתיק אחר - גם חומר רלבנטי - כדי להתגבר על טענת
התיישנות. תפיסת המסמכים ביום 15.1.01 ארעה אגב חיפוש שנעשה במסגרת חקירה אחרת - חקירת פרשת
רשתות השיווק - אצל חברת
פרי הגליל בע"מ (הנאשמת 5). דו"ח החיפוש מאותו היום מעיד כי נעשה
"בקשר לחשד להסדרים כובלים בין פרי גליל לרשתות השיווק". אין מדובר בדקדוקי-עניות פורמליים. בזמן אמת וגם בתקופה שלאחריו ראתה המאשימה את פרשת
רשתות השיווק כפרשה שונה לחלוטין. מדובר בתיק אחר, בחקירה אחרת, שנעשתה כשעוד לא נולד חשד כלשהו בעניין
הירקות המוקפאים. מכיוון שהחיפוש לא נועד לחקירת פרשת
הירקות המוקפאים אין ניתן לראות בתפיסת מסמכים אלה משום פעולת חקירה בקשר לכתב האישום דנן. אכן, משנתפסו המסמכים הללו, התעורר חשד לקיומו של הסדר כובל אסור בין הנאשמים, ואין ספק כי התפיסה נעשתה לשם בדיקת החשד נשוא כתב האישום דנן, וחרגה ממטרת החיפוש המקורית; אולם אין מדובר ביותר מאשר ממצאים ראשוניים שרק בעקבותיהם נפתחה החקירה בפרשת
הירקות המוקפאים.
9. ביום 24.1.01 נשלחה הזמנה לחקירה אל מי שהיה אז מנכ"ל פרי גליל שיווק, אדי גלבוע, לימים עד מדינה בתיק זה. הזמנה שכזו הינה פעולת
חקירה. לטענת ב"כ המאשימה, אילו נתקיימה חקירה זו במועדה, לבטח היו מוצגים בפני הנחקר ולו מקצת מארבעת המסמכים. לפיכך, לשיטת ב"כ המאשימה, גם אם אין לראות את יום 15.1.01 כיום פתיחת החקירה, הרי שלכל המאוחר החלה ביום 24.1.01, עם משלוח ההזמנה אל אדי גלבוע.
כשלעצמי, גם בעניין זה נוטה דעתי לדעתו של ב"כ הנאשם 1. אינני רואה מקום לשער השערות כשעל טיבה של ההזמנה ועל תכליתה ניתן ללמוד במפורש מן הכתוב בה. יתכן כי במוחם של מי מקרב החוקרים החל לעלות חשד בעניין
הירקות המוקפאים בעקבות תפיסת ארבעת המסמכים הנ"ל, אך החשד לא 'הבשיל' לכדי פתיחה בחקירה. לפי הכתוב בהזמנתו של אדי גלבוע לחקירה, הריהי בעניין
"חשד להסדרים כובלים בין פרי הגליל לרשתות השיווק". הא ותו לא. כאמור, פרשת
רשתות
השיווק שונה מפרשת
הירקות המוקפאים נשוא כתב האישום דנן. לפיכך גם הזמנת עד זו, איננה אירוע מפסיק לצורך סעיף 9 (ג) לחסד"פ.
10. ביום 28.1.01, בעקבות פנייתו של אדי גלבוע אל הרשות להגבלים עסקיים באמצעות עו"ד אורן גלעדי, נערכה פגישה בינו לבין חוקרי הרשות (זכ"ד מפורט מן הפגישה צורף כנספח ד' לכרך הנספחים מש/1 הנ"ל). מטרתה של הפגישה, כפי שהוגדרה בתחילתה על-ידי עו"ד גלעדי, הייתה לשמוע את דבריו של אדי גלבוע הנוגעים למעשי-עבירה בתחום ההגבלים העסקיים הידועים לו מתקופת עבודתו ב
פרי גליל, בתמורה לחסינות. בזכ"ד תועד בקווים כלליים המידע שהיה אצל אדי גלבוע, ובין היתר כמה וכמה דברים הנוגעים במישרין לכתב האישום דנן. באותה פגישה הוצגו לאדי גלבוע מסמכים ובהם שניים מן הארבעה הנ"ל. מלבד הרצאת הדברים מפיו, שאלו אותו החוקרים מצידם מספר שאלות לשם מיקוד הדברים והבהרתם. אדי גלבוע התייחס בהרחבה אל המסמכים שהוצגו לו והיה בדבריו כדי לעורר חשד נגד חלק מן החברות הנאשמות כאן בנושא
הירקות המוקפאים.
11. אישור הסכם עד מדינה נתון לסמכותו של פרקליט מחוז [סעיף 5 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין
עד מדינה, הנחיה מספר 4.2201 (50.031) מיום 30.8.2005], אך לפני הבאת דבריו של העד לפני פרקליט המחוז נעשית שמיעה ראשונית של דבריו, במסגרת משא ומתן לקראת חתימה על ההסכם. תוכן דבריו של עד המדינה במהלך המשא ומתן האמור אינו יכול לשמש כראיה נגדו, אולם הוא נכנס לתיק החקירה, ואף נחשב חלק מחומר החקירה לעניין סעיף 74 לחסד"פ (סעיף 12 להנחיה הנ"ל). תיאורטית, ניתן גם להגיש את הזכ"ד כראיה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, אם יהיה צורך בדבר ואם ייתמלאו תנאי הסעיף.
12. הפועל היוצא מן האמור הוא, כי אין לראות את הפגישה מיום 28.1.01 של אדי גלבוע ועו"ד גלעדי עם אנשי הרשות מאיר גלבוע, מנקי איתן ואורנה גלבשטיין, כהגשת תלונה בלבד, כטענת ב"כ הנאשם 1; הייתה זו פעולת חקירה ממשית. גם אם הזכ"ד איננו קביל כראיה, הרי שהחוקרים חתרו באותה פגישה להתקדמות לקראת גיבוש ראיות קבילות. הפגישה בין הצדדים לא התמצתה בהגשת תלונה מצידו של אדי גלבוע, ונקיטת גישה פסיבית מצידם של החוקרים. הפגישה כללה שאלות ומעשים יזומים על-ידי צוות החקירה. לאחר סיומה, כשאדי גלבוע ועו"ד גלעדי הלכו לדרכם, התקשר אליהם מאיר גלבוע וביקשם לחזור. או אז הוצגה לאדי גלבוע שורת מסמכים, מרביתם קשורים במישרין לפרשת
הירקות המוקפאים, ואדי גלבוע שפך אור על פרטים משמעותיים מפרשה זו. על סמך דברים אלה יש לקבוע כי הפגישה בין אדי גלבוע לבין חוקרי הרשות להגבלים עסקיים מהווה פעולה ממשית של התחלת החקירה.
משכך, שוב אין צורך לדון בפעולות החקירה שנעשו ביום 12.2.01 וביום 20.2.01. אומר אך זאת, כי דעתי לגביהן כדעתו של ב"כ המאשימה. מדובר בפעולות חקירה והיה גם בהן כדי להפסיק את 'מירוץ' ההתיישנות.
13. נמצא, איפוא, כי החקירה החלה ביום 28.1.2001. הנאשם 1 סיים את עבודתו ב
כור אגרו ביום 25.2.1996, חמש שנים בקירוב לפני תחילת החקירה, אך עדיין בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.
14. לעניין ההתיישנות טענו גם עו"ד חלפין (ב"כ הנאשם 4) ועו"ד לוי (ב"כ הנאשמים 8 ו- 9). ב"כ הנאשם 4 טען כי אם לשיטת המאשימה נפתחה החקירה ביום 15.1.01 שבו נתפסו ארבעת המסמכים הנ"ל, כי אז אין ניתן עוד להאשים בגין מעשי-עבירה שבוצעו 5 שנים ויותר לפני כן, קרי, לפני יום 15.1.96. באין התייחסות בחומר החקירה לעבירות שביצע הנאשם 4 בשנים 1997 - 1998, משמע שהעבירות המיוחסות לו הינן מן התקופה הקודמת וחלה עליהן התיישנות. (לגבי שנת 1996 יש בפי ב"כ הנאשם 4 טענה אחרת - אכיפה בררנית - אשר תידון בהמשך).
כיוצא בזה טען ב"כ הנאשמים 8 ו- 9 כי הראיות שכנגד מרשיו מתייחסות כולן לשנת 1995, למעלה מחמש שנים לפני פתיחת החקירה. הנאשם 8 הפסיק לעבוד אצל
סנפרוסט (הנאשמת 9) בשנת 1997, אך אין ראיות כלשהן לחובתו מן התקופה שלאחר 1995.
