פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
8324-07
14/07/2008
|
בפני השופט:
מיכל ברנט
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. אל שתיאת סלמאן 2. אלגדיראת סלאמה 3. אבו חראז איוב 4. אל תייהא האני
|
החלטה |
1.
בפני בקשה לתיקון פסק הדין שניתן על ידי ביום 28.4.08 בת.פ.8324/07
.
2.
ביום 6.5.08 הוגשה בקשה מטעם המאשימה לתיקון גזר הדין מיום 28.4.08 ועניינה תיקון רכיב תקופת התנאי, באופן שתחילת תקופת התנאי תהא מיום שחרורם של המשיבים 1-4 ממאסרם, ולא כפי שנקבע, מיום מתן גזר הדין, זאת על פי סמכותי הנטענת במסגרת סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק").
3.
לדידה של המבקשת מדובר בטעות קולמוס שנעשתה בהיסח דעת שכן המאסר המותנה הושת על מנת למנוע מהמשיבים להסתנן שנית למדינת ישראל, ואילו הותרת גזר הדין ככתבו וכלשונו ימנע זאת מאחר ולעת שחרורם של המשיבים ממאסרם, תיוותר תקופה קצרה ביותר ביחס לזו שבית המשפט קבע והתכוון.
4.
ב"כ המשיבים טענו כי החלטת התיקון בסמכות בית המשפט צריכה להינתן תוך 21 יום, זאת להבדיל מהגשת הבקשה תוך 21 יום. לטענתו, התקופה לתיקון חלפה ומשכך אין לבית המשפט הסמכות להתערב בגזר הדין.
עוד נטען כי הואיל ובית המשפט הורה על דבר שבסמכותו, אין מדובר בטעות, וככל שהמבקשת סבורה כי בית המשפט הקל ברכיב תקופת התנאי אזי היה עליה לתקוף זאת בדרך של ערעור.
ב"כ המשיב 2 ביקש לדחות את הבקשה הן לאור טענתו כי לא נפלה טעות בפסק הדין והן לאור עקרון סופיות הדיון.
5.
ב"כ המשיב 4 הצטרף לדברי ב"כ המשיב 2 והוסיף כי הטעם לכך שהמחוקק קצב 21 יום לתיקון פסק הדין הוא על מנת שלא תחלוף תקופת הערעור.
6.
ב"כ המשיב 1 טען כי בית משפט אינו יכול לתקן כל טעות במסגרת סעיף 81 לחוק, כך אין סמכות
לבית המשפט לתקן טעות מהותית. לדידו, היות ובית המשפט יכול להשית תקופת תנאי מיום מתן גזר הדין או מיום השחרור, אין המדובר בטעות קולמוס אלא בטעות מהותית. כך הוסיף, כי לא ניתן לחזור לבית המשפט ולבחון למה התכוון בגזר הדין, וכל שניתן לעשות במצב דברים זה הוא הגשת ערעור לבית המשפט העליון.
7.
ב"כ המשיב 3 טען כי הטעות בענייננו איננה טעות הניתנת לתיקון במסגרת סעיף 81 לחוק, וכן טען, כאמור, למחסום פרוצדוראלי שכן אף לדידו תיקון פסק דין מצריך מתן ההחלטה תוך 21 יום.
ב"כ המשיב 3 ציין כי אחת המטרות בקביעת פרק זמן לתיקון טעות נעוצה באינטרס הציפייה של נאשם, והוסיף כי די בעונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב לצורך הרתעה ואין צורך גם בתקופת תנאי ממושכת.
8.
שמעתי את טענות באי כוח הצדדים ומצאתי כי אין מנוס מדחיית הבקשה.
9.
סעיף 81 לחוק קובע כדלקמן:
"81
.
(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" — טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן."
10.
לא ניתן לומר כי במקרה דנן מדובר ב"השמטה מקרית".
התיקון המבוקש חורג מכלל ה"טעות" המוגדרת בסעיף 81(א) לחוק שכן התיקון המבוקש מתייחס לעניין מהותי בהכרעה השיפוטית והמבקשת מבקשת להבהירו לאחר שבית המשפט כבר סיים את מלאכתו.
משכך, הדרך הנכונה לתקוף פסק הדין הינה באמצעות הגשת ערעור ולא במסגרת בקשה לתיקון טעות בפסק הדין.
11.
גבולות סמכותו של בית משפט להורות על "תיקון טעות בפסק דין" נקבעו בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פד"י לב (1), 667 , 671-670: