פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
8097-06
10/08/2008
|
בפני השופט:
ז. הדסי-הרמן - סגן-נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' גולדמן
|
הנתבע:
1. י.ד. חקלאות בע"מ
2. משאלי דניאל
עו"ד ברק כהן
|
| החלטה |
כללי
א. בפני בקשה לזיכוי הנאשמים מן האישום השני מכוח טענת "הגנה מן הצדק" (להלן: "הבקשה").
ב. בכתב האישום שני אישומים ובהם מיוחסות לנאשמים, חברה ומנהלה, עבירות של הוצאת מסמכים הנחזים כחשבוניות מס מבלי שעשו או התכוונו לעשות עסקה לגביהם, פעולה במטרה להביא אדם אחר להתחמק או להשתמט מתשלום מס, שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, עזרה לאחר להכין פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך ואי הגשת דו"ח במועד.
ג. הבקשה מתייחסת לאישום השני בלבד ורובה ככולה עוסקת בפסלות הראיות המתבססות על עדותו של עד התביעה עבד עבדל-חי (להלן: "עבד"), לאחר שבתיק אחר בית המשפט המחוזי ביטל אישומים כנגד נאשמים אחרים שנסמכו אף הם על ראיות מסוג זה.
מן הבקשה נשמטה העובדה כי האישום השני כולל עבירה נוספת, בלתי תלויה בנושא הבקשה, והיא "אי הגשת דין וחשבון במועד", דו"ח מע"מ המתייחס לשנת המס 2004.
ד. על סמך העובדות דלעיל יעסוק הדיון שלהלן בחלק מן האישום השני, אשר על פיו בשנת המס 2004 קיבלו הנאשמים מעבד חמש חשבוניות מס כוזבות ע"ש אלכסנדרה - בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "חשבוניות אלכסנדרה"), מבלי שבוצעה בפועל אספקת הסחורה הרשומה בהן. הנאשמים הכינו וקיימו פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בכך שרשמו את החשבוניות הכוזבות בפנקסי החשבונות של הנאשמת, וזאת במטרה להגדיל במרמה את הוצאותיה.
טענות ב"כ הנאשמים
א. עם סיום שמיעת ההוכחות, ולאחר שהמשיבה הגישה את סיכומיה, עתר ב"כ הנאשמים לזיכויים מן האישום השני מחמת "הגנה מן הצדק". הבקשה מבוססת רובה ככולה על הכרעת דין מיום 25.6.08 של בית המשפט המחוזי בת"א בתפ"ח 1068/05 מדינת ישראל נ' מרואן נאצר ואח' (להלן: "התיק המחוזי"), ובה זוכו חלק מהנאשמים מעבירות מסויימות מכוח "הגנה מן הצדק".
ב. בעתירתו מצטט ב"כ הנאשמים באריכות קטעים מהחלטת בית המשפט המחוזי בנושא טענת "הגנה מן הצדק", מהם עולה כי עבד היה בתיק המחוזי עד מדינה שהתחייב, בין היתר , בהסכם שנחתם עמו ביום 4.10.04 למסור למדינה כל מסמך ורכוש שיתקבלו לידיו ולא לעבור עבירות פליליות במהלך תקופת ההפעלה. עבד הפר את ההסכם ובמהלך התקופה בה היה עד מדינה המשיך לסחור בחשבוניות פיקטיביות.
ג. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו לזיכוי הנאשמים מחמת "הגנה מן הצדק" על התנהלותה של המדינה בתקופה שבה עבד היה עד מדינה. נקבע כי החוקרים ידעו כי עבד מפר את ההסכם שנחתם עמו, העלימו עין ולא פעלו כמתחייב. זאת ועוד, החוקרים השאירו בידי עבד את פנקס ההפעלה למשך שבועיים, על מנת להשאירו במעמד של עד מדינה ולהביא להרשעת הנאשמים, והתנהלות זו היא בבחינת "הטמנת הראש בחול", על פי קביעת בית המשפט המחוזי.
ד. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הנאשמים לפיה הדרך בה הפר עבד את ההסכם והתייחסות החוקרים אל אותן הפרות מחייבות פסילת כל החשבוניות מתקופת ההפעלה מלשמש ראיות נגדם, החליט ליתן לנאשמים סעד בגין הפגיעה בהליך ההוגן ולזכותם מכל העבירות שיוחסו להם בתקופה שלאחר חתימת ההסכם עם עד המדינה מכוח ה"הגנה מן הצדק".
ה. בענייננו, העסקה המתוארת באישום השני הייתה אף היא עסקה שביצע עבד בתוך תקופת ההפעלה כעד מדינה בתיק המחוזי, דהיינו גם זו הייתה הפרה של ההסכם. החשבוניות נשוא האישום השני (חשבוניות אלכסנדרה), אותן קיבלו הנאשמים מעבד, הן חלק מהחשבוניות הפיקטיביות שמכר עבד בזמן תקופת ההפעלה ושנפסלו מלשמש כראיות בתיק המחוזי.
ו. לטענת ב"כ הנאשמים "
בית המשפט המחוזי בת"א פסל את החשבוניות נשוא האישום השני כראייה שראוי לה להתקבל בין כותליו הערכיים, הצודקים וההוגנים של בית משפט בישראל" (סעיף 33 לבקשה), פסילה זו יפה גם לענייננו ויש בה כדי לזכות את הנאשמים דכאן מהאישום השני.
תגובת המאשימה
א. להחלטת בית המשפט המחוזי אין כל נפקות לתיק הפלילי שבפנינו, שכן "
קביעותיו של בית המשפט הנכבד הינם ביחס
לנאשמים שם שכן
עבד הופעל כעד מדינה כלפיהם."(סעיף 1 לתגובה - ההדגשות במקור). המאשימה מוסיפה ומציינת כי בתיק דכאן ניסה הסניגור לא אחת להרחיב את היריעה ולהביא קטעים מפרוטוקול התיק שנוהל בבית המשפט המחוזי כנגד ארגון הפשיעה, ונסיונות אלה נדחו על ידי מותב זה.
ב. הנאשמים הודו בתשובתם לכתב האישום בעבירות נשוא האישום השני והיא מפנה לסיכומיה בנוגע לאישום השני, שהוגשו עובר למועד הגשת הבקשה.
ג. אשר על-כן מבקשת התביעה לדחות את טענת ב"כ הנאשמים ולהותיר את כתב האישום על שני אישומיו על כנו.
דיון ומסקנות
א. אני דוחה את טענות ב"כ הנאשמים ואת ההיקש הלוגי שעשה בין הדיון בתיק המחוזי לענייננו. אכן, מדובר בחשבוניות שמסר עבד לנאשמים בתקופת היותו עד מדינה, אולם הרקע העובדתי וניהול התיק הפלילי על ידי המדינה שונה בין שני התיקים ועל כן לא תיתכן תוצאה זהה ביניהם, ואנמק.
ב. בית המשפט המחוזי פסל את קבלת החשבוניות מלשמש ראיה כנגד נאשמים אחרים בתיק המחוזי, וזאת בשל התנהלותם של החוקרים והתביעה כפי שעולה מן העובדות הנלמדות מאותו תיק.