1. בפני עתירת נאשם מס' 2 לבטל את כתב האישום נגדו בטענה שהתביעה לא מילאה כלפיו את חובתה לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982.
2. הוברר, כי כתב אישום זהה בתוכנו הוגש כבר נגד נאשם 2 במסגרת ת"פ 3290/07 ואז, בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט אפרתי ביום 9.7.07, הוא הורה על ביטול כתב האישום טרם הקראה, בקבלו את טענת נאשם 2, כי הופרה כלפיו זכות היידוע והשימוע הקבועה בסעיף 60 א' הנ"ל.
לטענת ב"כ נאשם 2, בניגוד להבטחת נציגת התביעה שניתנה במהלך הדיון שהתקיים בפני כב' השופט אפרתי לזמן את נאשם 2 לשימוע במהלך פגרת בתי המשפט הדבר לא התבצע וכתב האישום הוגש נגדו פעם נוספת, בלא שהתביעה עמדה בחובתה הנ"ל זו פעם שנייה.
3. בתשובת המאשימה בכתב טענה עו"ד רנית בר און שייצגה את התביעה בדיון בפני כב' השופט אפרתי כדלקמן:
א. אכן, לדבריה, בדיון שהתקיים בפני כב' השופט אפרתי ביום 26.6.07, הועלתה מצדה הצעה לפיה נאשם 2 יוזמן לשימוע בדיעבד במשרדי הפרקליטות ותחת זאת הוא יחזור בו מבקשתו לביטול כתב האישום, אך מאחר שב"כ נאשם 2 סרב לקבל את ההצעה האמורה, טענו הצדדים לגופו של עניין. לדבריה, לא זכורה לה סיטואציה בה הבטיחה לסניגורים כי הנאשם יוזמן לשימוע במהלך פגרת בתי המשפט, ובכל מקרה, הדבר לא מתיישב עם נוהל העבודה בפרקליטות וגם לא עם ההגיון הסביר, שכן באותו שלב לא יכלה לדעת מה תהא החלטת בית המשפט לגופה של בקשה.
לדברי עו"ד בר און, הנוהל הרגיל בפרקליטות הוא, שבאי כוח הנאשמים, ברצונם לממש את זכות השימוע, יוזמים משלוח מכתב לפרקליטות ובו שוטחים טענותיהם,כאשר שימוע בעל פה נערך רק במקרים המתאימים, ככל שהפרקליטות רואה זאת לנכון ולמוצדק.
ב. במקרה הנוכחי, לנוכח החלטת כב' השופט אפרתי למחוק את כתב האישום בת"פ 3290/07, פעלה הפרקליטות כמתחייב מסעיף 60א' לחסד"פ ושלחה לנאשם בתאריך 26.7.07, באמצעות יחידת הדואר הדר דפנה, מכתב רשום (מס' RR121344429IL ) בו נאמר לו כי בתוך 30 יום הוא רשאי לפנות לפרקליטות בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב האישום נגדו. לטענת עו"ד בראון נאשם 2 התעלם מהמכתב ומשכך, לא ראתה התביעה מניעה מהגשת כתב האישום בשנית.
4. סעיף 60א' לחסד"פ קובע:
(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
עיננו הרואות, כי התביעה יוצאת ידי חובתה על פי סעיף 60 א' הנ"ל אם הודיעה לחשוד כי הועבר אליה חומר חקירה בעניינו ומכאן ואילך, היוזמה לפנות בבקשה מנומקת בכתב עוברת אליו. החוק אינו מורה על זימון הנאשם לשימוע בעל פה ואינו מחייב את התביעה לעשות כן.
משלוח ההודעה בדואר רשום יוצר חזקה כאילו הומצאה כדין - ועל הנאשם מוטל הנטל לסתור.
5. אליבא האמור בתגובת הפרקליטות בכתב, נשלחה לנאשם הודעה בדואר רשום, שמספרו צוין לעיל ומשכך, נחה דעתי כי התביעה מילאה חובתה כדין כלפי הנאשם.
אומר יותר מכך: לטעמי, מקום שבו, דוגמת המקרה שלפנינו, ידע הנאשם וידעו גם באי כוחו, כי קיים נגד הנאשם חומר חקירה במשרדי הפרקליטות וכי בדעת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום (כפי שגם נעשה בפועל בת"פ 3290/07), אין הם יכולים לשקוט על שמריהם ולנהוג כאילו הדבר אינו בידיעתם ואינו מעניינם, תוך המתנה, כביכול, להודעה פורמלית. אחרי הכל, הם ידעו כי כתב האישום הקודם נמחק אך ורק לבקשתם, משום שהם עמדו על זכותו של נאשם 2 לפנות לפרקליטות בבקשה לסגירת התיק טרם יוגש כתב האישום נגדו.
במצב דברים זה, היה מצופה כי יפעלו ביעילות ובמרץ כדי להביא את דברו של נאשם 2 בפני רשויות התביעה.
