החלטה בתיק פ 5400/00

1.         נאשם נדון לפיקוח שירות המבחן ולהארכת מאסר מותנה.  שירות המבחן מבקש מבית המשפט להפקיע את צו המבחן ומנמקה בהסתבכותו בתיקים אחרים.  האם רשאי הנאשם לצרף את התיקים האחרים אל התיק שבו נדון למבחן? זו השאלה שבפנינו.

2.         נגד הנאשם הוגש בתיק דנא (להלן: "התיק הבסיסי") כתב אישום, שייחס לו עבירות רכוש. בהסכמת המאשימה, נגזר עליו לעמוד במבחן למשך שנתיים ומאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו - הוארך. שירות המבחן פנה לבית המשפט בבקשה להפקיע את צו המבחן. לאחר מכן, עתר להשהות את הבקשה למשך מספר חודשים,  במטרה לאפשר לנאשם להשתלב במסגרת גמילה מסמים. בה בעת, עתר ב"כ הנאשם לצרף לתיק הבסיסי את ת.פ.  2493/04, שנדון באותה עת בפני כב' השופט אבו טהה  (להלן: "התיק הנוסף"), בנימוק כי קיים סיכוי לשלבו בהליך גמילה מסמים ולמען היעילות.  ב"כ המאשימה התנגד לבקשה, וטען שההליך המשפטי בתיק הבסיסי הסתיים.  הטענה  אינה מקובלת עלי . להלן נימוקי.

3.         בגזר-הדין בתיק הבסיסי, מצאתי לנכון להבהיר לנאשם, כי לא גזרתי עליו עונש ולהזהירו כי במידה וימעד בתקופת המבחן, יסתבך בפלילים או לא ימלא אחר הוראות שירות המבחן, הוא נתון בסיכון כי צו המבחן יופקע ואז יתן את הדין בגין העבירות שבפנינו.  עשיתי כן, נוכח הוראות פרק ב' לפקודת המבחן [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969, ובמיוחד סעיפים 16ו - 20, והפסיקה הרלבנטית העניפה. אצטט מדברי כב' הנשיא שמגר שקבע:

"בעקבות הטלת מבחן יכול ויוטל עונש בשלב מאוחר יותר, וזאת אם מי שהועמד לדין כנ"ל עבר עבירה נוספת או לא ציית לצו המבחן.  אולם, אין בכך כדי לשלול מן ההליך המגיע לקיצו בהטלת המבחן את האופי של הליך שהסתיים באותה ערכאה, ואשר הדיון בו עשוי להתחדש, רק אם הנבחן לא ציית לצו כאמור בסעיף 20 לפקודת המבחן". ראה: רע"פ 1509/91 ישראל בן נעים כדורי נ. מדינת ישראל פ"ד מה (3), 652.

כב' השופט עודד מודריק כתב בת.פ. 10399/98 (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נ. אילן ביסמוט (לא פורסם) כדלקמן: "ההצעה של שירות המבחן היא כי תוטל על הנאשם חובת מבחן. חובה זו קשה כקריעת ים-סוף היא, שהרי משמעותה היא שאין חורצים כעת את גזר-דינו של הנאשם, אלא משהים אותו. אי עמידה בתנאי הפיקוח עשויה להחזירו לספסל הנאשמים, לשם מיצוי הדין".

מהמקובץ לעיל מתבקשת המסקנה, כי בעקבות בקשת שירות המבחן נפתח הדיון בתיק הבסיסי, ולכן נפתחה לנאשם הדלת  וקמה לו הזכות לבקש לצרף אליו תיקים נוספים.

4.         בסעיף 39 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 הוקנתה לנאשם הזכות לצרף אישומים. התנאים לצירוף אישומים פורטו בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982. בספרו "על סדר הדין הפלילי" חלק שני מהדורה מעודכנת תשס"ג-2003, עמ' 688, קדמי כותב כי: "כל עוד לא ניתנה הכרעת-דין, רשאי בית המשפט להורות על איחוד הדיון בכתבי אישום שונים, שהוגשו בתיקים שונים לאותו בית משפט ... כל עוד לא הוחל בדיון בכתב אישום - ניתן "לצרף" (קרי: "לאחד") את הדיון בו, עם דיון בכתב אישום אחר (אף שבזה האחרון כבר הוחל בדיון)".

ואולם על פי הפרקטיקה הנוהגת, בתי המשפט נוהגים לצרף תיקים, גם לאחר שלב ההרשעה, ובלבד שבית המשפט, שדן בתיק המצורף, נתן הסכמתו לכך.

5.         הזכות לצירוף אישומים אינה מוחלטת, ועל בית המשפט  המתבקש לעשות כן לשקול שיקולים רחבים הכוללים גם את אינטרס הנאשם ואת אינטרס הציבור. ראה: ת.פ. 10430/98 מחוזי תל-אביב מדינת ישראל נ. עופרה עמר ואח' (לא פורסם) .

בין לבין, דחה  כב' השופט אבו טהה בתיק הנוסף את המלצת שירות המבחן וקבע, כי אין מקום לשלב את הנאשם בהליך גמילה מסמים משום מסוכנותו.  בנסיבות אלה,  ומשיקולים של אינטרס הציבור, אין מקום לדון בבקשת שירות המבחן שהוגשה בתיק הבסיסי.  טוב עשה הסניגור שבסיום הדיון בתיק דנא חזר בו מבקשתו המקורית,  וביקש לצרף את התיק הבסיסי לתיק הנוסף.

אשר  על כן, אני מורה כי ת.פ. 5400/00 דנא יצורף לת.פ. 2493/04 והמזכירות תעבירו לאלתר בפני כב'  השופט אבו טהה. אני מבטל את הדיון שנקבע לתאריך 27.2.05 בתיק דנא.

עותק מההחלטה ישלח לכב' השופט אבו טהה, לב"כ הצדדים ולשב"ס/ליווי נגב. תשומת ליבו של שב"ס/ליווי נגב מופנית לכך שאין צורך להביא את הנאשם בתאריך 27.2.05.

ניתנה היום י"ב ב אדר א, תשס"ה (21 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.

005400/00פ  134 נורית היינה.