אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 5167/06

החלטה בתיק פ 5167/06

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5167-06
15/01/2007
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
פרעוני נביל
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         בפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה, מכוח סעיף 45 לפקודת הראיות התשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). 

2.         העובדות שצריכות לעניין הן כדלקמן:

            נגד הנאשם הוגש כתב אישום שכולל שני אישומים: בראשון, נטען שהנאשם ירה לעבר אדם וגרם לפציעתו. העבירות שמיוחסות לו באישום זה הן: חבלה בכוונה מחמירה, החזקת ונשיאת נשק. באישום השני, מיוחסות לנאשם מספר עבירות שעניינן הטרדת, הדחת ואיום על עד.

ביום 1.1.07 חתם השר לביטחון פנים על תעודת חיסיון, לפיה הוא אסר על חשיפת: "כל פרט או מידע שיש בו בכדי לגלות זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדו"חות..." ושמופיעים בתעודת החיסיון . יצוין, שעל 9 פרטים הוטל חיסיון מלא. כמו כן, החיסיון הוטל על כל פרט שנוגע לזהותו של המדובב אשר הופעל בתיק זה.

טענות המבקש

3.          המבקש, דורש לחקור את מוסר שתי הידיעות וזאת, גם אם זהותו של המוסר תשמר בסוד. המבקש טוען שחקירתו של מוסר הידיעות חשובה מאוד, היכן שהמחלוקת המרכזית בתיק זה הנה זיהויו של המבקש ובעניין זה, לגישתו, התגלו סתירות בין עדות המתלונן לעדותה של לוסיה. עוד מוסיף המבקש, שגם אם אין המדובר בעד ראיה, אלא בעדות שמועה עדיין היא חשובה, שעה שהמוסר יכול להעיד את האדם ממנו הוא שמע את המידע ובכך ייתכן שייחשף עד ראיה, שיכול לתרום להגנת הנאשם.

            ביחס לפרטים שהוטל עליהם חיסיון מלא, טוען המבקש שיש לחייב את המאשימה להכין פרפרזה למידע שמופיע בהם וזאת בכדי לאפשר להגנה לטעון בעניין חשיפת המידע.

            עוד הוסיף המבקש, שהפסיקה קבעה שגם אם הסרת החיסיון תביא להגנה תועלת פעוטה, עדיין יש להסיר את החיסיון, תוך כדי שמירה על האינטרס הציבורי. לדעת  המבקש, היתה חובה על המאשימה להודיע על קיומה של תעודת החיסיון מיד ולדאוג להוצאתה עם הגשת כתב האישום, ומשלא עשתה כן, נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן.

            המבקש לא ביקש להסיר את החיסיון בעניין שיטות הפעולה והחקירה, והוא הדין בעניין המדובב, ככל שהדבר נוגע לפעולת הדיבוב.

עמדת המשיבה

4.         המשיבה סומכת את ידיה על תעודת החיסיון. לטענתה, החומר אינו רלבאנטי להגנת הנאשם, שכן מדובר בעדות שמועה ולא בעדות ראיה, וכמובן, חשיפתו עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב מאוד. לעניין, מועד הגשת תעודת החיסיון, טוענת המאשימה, שעיקר החומר הוגש לסנגור עוד ביום 18.10.06, כך שהגנתו לא נפגעה, מה גם, שהאיחור בהוצאת תעודת החיסיון, נבע מכך שהתיק נקבע לשמיעה תוך זמן קצר מאוד.

            לאור דברים אלו, ולאחר הצגת המסמכים החסויים לביהמ"ש, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

5.         כאמור, תחילה קיימתי דיון במעמד הנאשם ובא כוחו ובשלב השני קיימתי את הדיון במעמד נציג המשטרה והמדינה - הדיון נרשם בכתב יד ונשמר בכספת ובמהלכו הוצגו בפניי הידיעות. עיינתי בהן ושמעתי את דברי נציג המשטרה והסבריו. בטרם אכריע בבקשה אציין כי הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 45 לפקודת הראיות הקובע:

"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה."

            בבש (חי') 1506/06 גד בן משה שטרית נ' מדינת ישראל, אתר נבו (2006), עמדתי על העקרונות שיש לקחת אותם בחשבון בדיון בהסרת חיסיון. המבחן שמנחה את ביהמ"ש בדיון בעתירה לגילוי ראיה, עוסק באיזון בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין האינטרס הציבורי (ראו: ב"ש 838/84 לבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח   738-737; בש"פ 4796/03 שלמה מוזס נ' מדינת ישראל, נז (5), 139).

6.         האינטרסים הציבוריים שמוגנים בעניינינו הנם: הראשון, שמירה על חייו ובטחונו של המקור או המקורות. השני, שמירת חיסיון על מקורות המידע המשטרתי, והבטחת המשכיות השימוש במודיעים ובשיטות פעולה אלה. אינטרסים אלו הוכרו בפסיקה כאינטרסים חשובים במיוחד ראה למשל,  ע"פ1335/91 מוסא אבו פאדה נ'  מדינת ישראלפ"ממו (2) 120 שם נאמר:

"... אכן, האינטרס הציבורי עומד בבסיסו של חיסיון, שנועד להבטיח אלמוניות של משתף פעולה, שכן החיסיון מעודד את משתף הפעולה להמשיך בדרכו זו ומאפשר לו לסייע לעבודתה של המשטרה בחקירת פשעים וחשיפת האמת. לולא ניתן חיסיון בדבר זהותם של משתפי פעולה, היו אלה מסרבים להמשיך ולסייע למשטרה מחשש לחייהם."

     לסקירה מקיפה בעניין האינטרס הציבורי בשמירת חיסיון על מקורות המידע של המשטרה  עיינו,  בע"א 2629/98 השר לביטחון פנים נ' וולפא פ"ד נו(1) 786  עמוד 795.

אל מול אינטרסים אלה עומדת זכות הנאשם למשפט הוגן, בבש"פ 10508/05 עבד אל רחמן אבו מוך נ' מדינת ישראל  (מיום 20.2.06), נאמר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ