אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 4929/02

החלטה בתיק פ 4929/02

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4929-02
29/03/2005
בפני השופט:
פלד מרדכי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רמתי
הנתבע:
1. סיון עמירם
2. פנחסוב רונן
3. בלאיש שרלי

עו"ד זמיר
החלטה (נאשמים 2 ו - 3 בלבד)

הנאשמים הורשעו, לאחר שנשמעו הראיות בתיק, בעבירה של גרימת חבלה ברשלנות, בניגוד לסעיף 341 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק).

הנאשמים הינם בעלי חברת "ר.ש. כל גג תעשיות מבנים בע"מ" (להלן: כל גג), המתמחית בתחום קירוי גגות. הארוע בגינו הורשעו הנאשמים התרחש ביום 16.02.99, עת בוצעה עבודת קירוי גג על ידי עובדי חברת כל גג, בביה"ס קלעי, בגבעתיים, שאז נפל אילן לוי (להלן: המתלונן), מהגג ונחבל, ונגרמו לו שברים בגולגולת ובאף.

לאחר הרשעתם הופנו הנאשמים לשירות המבחן, אשר המציא תסקירים בעניינם.

ב"כ הנאשמים עותרת לביטול הרשעת הנאשמים, גם לנוכח האמור בתסקירי שירות המבחן. הסנגורית מציינת את עברם הנקי של הנאשמים ובנוסף, מדגישה הסנגורית כי הרשעה שבדין עלולה לפגוע באופן מהותי בעתידם המקצועי והכלכלי של הנאשמים, בשים לב לכך שהנאשמים מועסקים תדיר גם במסגרות ממשלתיות, והרשעתם בדין עלולה למנוע את המשך העסקתם במסגרות אלו.

הנאשמים הביעו את צערם על התרחשות הארוע והדגישו כי הם למדו והפנימו את לקחם.

בעניינו של נאשם 2 הוגשו שני תסקירים  -

בתסקיר שירות המבחן מיום 17.02.05, צוין כי הנאשם מסייג את אחריותו לקרות התאונה, גם נוכח זאת, שהמתלונן היה עובד ותיק ומנוסה, המודע לנוהלי הבטיחות, וכי הוא נוטל על עצמו אחריות פורמאלית גרידא.

לאור זאת ומנימוקים נוספים שצוינו, בחר שירות המבחן, שלא לבוא בהמלצה לעניין אי הרשעתו בדין.

בתסקיר שירות המבחן מיום 20.03.05, צוין כי ניכר שינוי בגישתו של נאשם 2. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא הבנה ומודעות לחלקו בביצוע העבירה ונוטל על עצמו אחריות לביצועה.

בתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 3, צוין כי מדובר באדם שלאורך השנים מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי ללא ארועים חריגים, שהגיע להישגים בתחום התעסוקתי. צוין עוד כי נאשם 3 הביע חרטה וצער נוכח הארועים. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם הפנים את חומרת העבירה והפיק לקחים, שהתבטאו בין השאר, בישום נוהלי בטיחות נוספים, בביצוע העבודות, הגם שאלו אינם מחוייבים על פי התקנות הנוגעות בדבר.

לאור התסקיר האחרון, שהומצא בעניינו של נאשם 2 ובשים לב לתסקיר בעניינו של נאשם 3, המליץ שירות המבחן על אי הרשעת הנאשמים.

מנגד, ב"כ המאשימה מתנגדת לביטול ההרשעה ומבקשת להותיר את ההרשעה על כנה.

לעניין זה נטען כי מדובר בתאונת עבודה קשה ונוכח החומרה הגלומה במעשה העבירה בו הורשעו הנאשמים, אין מקום לביטול ההרשעה. ב"כ המאשימה מדגישה כי ניכר זלזול מצד הנאשמים בהקפדה על כללי בטיחות בסיסיים, כשהנאשמים דבקו בהטלת האחריות לקרות התאונה על המתלונן. כמו כן, מדגישה התובעת את האינטרס הציבורי, הכרוך בהרשעת הנאשמים וזאת לצורך העברת מסר חד משמעי הן לנאשמים והן לציבור בכללותו, באשר לחומרה הכרוכה בהפרת כללי בטיחות, שיש ליישמם.

יש לחזור ולציין את הכלל, שנקבע בפסיקה, כי משביצע נאשם עבירה, יורשע בדינו ואי ההרשעה הינה בגדר החריג (ראה ר"ע 432/85, רומנו נ' מ"י, תקדין עליון, כרך 85 (ד), 737, וכן ע"פ 2083/96, תמר כתב נ' מ"י, פ"ד נב(3) 337, 341). ראוי לחזור ולהדגיש את אותם היבטים מחמירים המצויים במחדליהם של הנאשמים, משלא עשו די וכמצופה מהם, על מנת להתמודד כיאות עם מכלול הסכנות הכרוכות בעבודתם ולא ישמו שיטת עבודה נכונה ובטוחה. עם זאת, נראה כי הנאשמים, וזאת כעולה מתסקירי שירות המבחן, הפיקו את לקחם והם עושים כעת למען שיפור נושא הבטיחות בתחום עיסוקם. מתברר עוד, כי הרשעה בדין עלולה להוות מכשול של ממש באשר להמשך עיסוקם בתחום קרוי הגגות.

על כן, ומתוך שנתתי דעתי לנסיבות הארוע בכללותן, לרבות לאמור בתסקירי שירות המבחן, נראה כי ניתן במקרה זה, באופן חריג אמנם, לאפשר את אי הרשעת הנאשמים, כאשר במכלול הנימוקים לכך יש לחזור ולציין את אותם היבטים, שהועלו בתסקירי שירות המבחן, לעניין תפקודם הנורמטיבי של הנאשמים והעדר עבר פלילי לחובתם, כאשר הרשעה בנסיבות אלו עלולה להיות בעלת  השפעה מרחיקת לכת לגבי עתידם המקצועי והכלכלי, בתחום זה של קרוי גגות, שעליו פרנסתם ושהינם עוסקים בו מזה עשרות בשנים, כל זאת בעת שהנאשמים הפיקו את לקחם ונקטו בצעדים מתבקשים, לאחר קרות התאונה, בכל הנוגע להיבטי הבטיחות הכרוכים בעבודתם זו.

על כן אני מורה על ביטול הרשעת הנאשמים וזאת בהתאם לסעיף 192א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

א.        ניתן אפוא נגד הנאשמים צו לשל"צ ללא הרשעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ