נגד גרשון חסון יליד 1952 (להלן:
"הנאשם") הוגש ב- 25.06.06 לבית משפט זה כתב אישום המייחס לו עבירות על סעיפים 244, 117(א) ו - 284 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:
"החוק"). על פי כתב האישום ב- 14.09.03 תוך כדי ביצוע תפקידו כמתנדב במשמר האזרחי שמע על כוונת המשטרה לבצע פשיטה על במועדונים באור יהודה, שמתקיימים בהם הימורים בלתי חוקיים. הנאשם מסר את המידע לשכנו, שבאותה עת היה בעלים של נכס ששימש אכסניה להימורים בלתי חוקיים.
בישיבה הראשונה שהתקיימה ב- 3.09.06, נעניתי לבקשת הנאשם, והוריתי למנות לו עורך דין מהסנגוריה הציבורית.
בישיבת יום 2.01.07 הודיעו באי כוח הצדדים נציגת פמת"א גב' גיל והסנגור עו"ד ב. ברקי על הסדר טיעון לפיו כתב האישום תוקן לקולא, באופן שלאחר תיקונו מיוחסת לנאשם עבירה על סעיף 117(א) לחוק בלבד. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם, וזאת לאחר שדחיתי בקשת סנגורו להימנע מהרשעה באותו שלב (ראו הכרעת הדין בעמ' 7 לפרוטוקול). יחד עם זאת נעניתי לבקשתו לדחות הטיעונים לעונש לקבלת תסקיר בעניינו של הנאשם משירות המבחן, שיידרש גם לשאלת השפעת הרשעה בפלילים על עתידו.
שירות המבחן - בתסקיר מיום 21.03.07, נדרש שירות המבחן, כמקובל, לנסיבותיו האישיות, משפחתיות והבריאותיות של הנאשם, כבן 55, שעברו נקי. שירות המבחן התרשם שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו, קיבל על עצמו אחריות וביטא צער וחרטה עליהם. השירות המליץ להימנע מהרשעת הנאשם ולהסתפק בחיובו בעבודות של"צ.
בפתח ישיבת 12.06.07 ביקש הסנגור מבית המשפט לעשות שימוש בסמכות שבסעיף 192א לחוק, ולבטל את הרשעת הנאשם לנוכח המלצות שירות המבחן, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות עליהם עמד בהרחבה, התובעת התנגדה. הנמקותיהם של באי כוח הצדדים מפורטות בפרוטוקול (עמ' 13-15) ואינני מוצאת צורך לחזור ולפרט.
לאחר ששמעתי הטיעונים ועיינתי במסמכים שהגיש בפני הסניגור ושקלתי הנסיבות וההמלצות שבתסקיר הגעתי למסקנות כדלקמן:
1. ככלל - מי שהודה בביצוע עבירה פלילית או שאשמתו הוכחה כנדרש במשפט פלילי, יורשע בדינו, וזאת כמתחייב ממהותו של ההליך הפלילי שעיקרו אכיפת חוק שוויונית, שבה מביעה החברה סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם ומקווה להשיג הרתעה אישית וכללית, ראו ע"פ 9262/03
פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 644.
2. הרשעת נאשם היא תוצאה מתחייבת וחובתו של בית המשפט להוציא מן הכוח אל הפועל את מטרת המחוקק, שאם לא כן יהיה בכך מסר הרתעתי שלילי לנאשם הספציפי ולעבריינים שכמותו.
3. ואף על פי כן על בית המשפט להידרש לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, תוך התייחסות לסמכות שבסעיפים 71א לחוק העונשין ובסעיף 1 לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשי"ט-1969 לסיים הליך פלילי ללא הרשעה או לבטלה בהתאם לסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982, ולתנאים שבהם יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו.
4. וכל נאשם שמשפטו הפלילי מסתיים בהרשעה נפגע וניזוק ממשית מעצם ההרשעה. זוהי תוצאתו הבלתי נמנעת של הליך פלילי, והיא נגזרת מעצם מהותו. למרות התוצאה הקשה קבע המחוקק כלל הרשעה בדין, למעט מקרים חריגים ביותר בהם הרשעה כמוה "מכת מוות" לנאשם ועתידו. ראו לעניין זה ספרו של כב' השופט קדמי
"על סדר הדין בפלילים" חלק 2- מהדורה מעודכנת, תשס"ג 2003 עמ' 1105.נ
5. כדי להגיע להחלטה באם להרשיע נאשם אם לאו, נעזר בית המשפט במבחנים שונים שגובשו בפסיקה. ראו בין השאר: ר"ע 432/85
רומנו נ' מדינת ישראל תק-על כרך 85 (3) תשמ"ה-תשמ"ו 1985 עמ' 737, ע"פ 2083/96
כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337, ע"פ 2669/00
מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד (3), עמ' 685 בעמ' 689 וע"פ 8903/05,
פלוני נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגר המשפטים נבו).
6. הסדר טיעון במשפט פלילי הוא הסכם, הנכרת בין המדינה מצד אחד לנאשם מצד שני, וככזה הוא מחייב וכובל את שני הצדדים. מוצאת אני להדגיש את חשיבותו של עקרון כיבוד ההסכמים ככלל, והסכם שיש לו השלכה על אכיפת החוק בפרט. בדנ"פ 1187/03,
מדינת ישראל נ' פרץ ואח', פ"ד נט(6), 281 ,עמ' 297-298:
"
יש לזכור, כי הסדר טיעון הוא התקשרות בין הנאשם לתביעה - התקשרות אשר יש בה היבטים חוזיים...כשם שבכל חוזה מגדירים הצדדים לחוזה את ההתחייבויות שהם מקבלים על עצמם במסגרת החוזה, כך ראוי כי גם הצדדים להסדר הטיעון יגדירו בהסדר מהן ההתחייבויות שהם מקבלים על עצמם במסגרתו. על הצדדים להסדר הטיעון לנסח את ההסדר באופן שיבהיר בצורה הטובה ביותר את ההבנות ביניהם, ובכלל זה את ההתחייבויות שכל צד מקבל על עצמו".
- כשם שבית משפט זה לא יטה אוזן קשבת לבקשת התביעה לחזור בה ולשנות מהסדר טיעון שהתקשרה בו עם נאשם, לא יעשה כן לבקשת נאשם, בהעדר נסיבות מיוחדות וחריגות במיוחד. ראו בג"צ 218/85,
ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב ואח', פ"ד מ(2), 393.
- בהתחשב בהסכמות שביניהם, הסכימה פמת"א להגיע להסדר עם הנאשם וויתרה ויתור משמעותי, אם לא לומר מהותי מחומרת העובדות והסעיפים שבכתב האישום המקורי. השינוי נעשה תוך התחשבות בנאשם ונכונות לבוא לקראתו.
- קראתי בעיון את התסקיר שפני, נתתי דעתי לנסיבות האישיות הבריאותיות ותעסוקתיות של הנאשם וילדיו, כולל השפעה שלילית אפשרית, שתשפיע הרשעה בפליליים על עתידם המקצועי של הילדים המועסקים בשירות הביטחון.
- למרות שאני מוכנה לצאת מהנחה כי ההרשעה אכן פוגעת בנאשם, בשמו הטוב ובכבודו האיש וגם בילדיו, משקלם הסגולי של אלו איננו עולה על משקלם הסגולי של האינטרסים הציבוריים וחובתו של בית המשפט בהנחלת נורמות וקידום אכיפה שוויונית.
- לא מצאתי שיש בתסקיר נסיבות חדשות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות מתן משקל בכורה לאינטרס הפרטי של הנאשם. כל הנסיבות החשובות להן נדרש הסנגור, בין היתר עברו הנקי, תעודות הצטיינות, חרטתו המידית והתוודותו בפני המפקד ובריאותו הרופפת, מן הסתם, נלקחו בחשבון, על ידי הפרקליטות, בהסכימה להפיג מחומרת העבירות שיוחסו לנאשם ותבחנה ותישקלנה יחד עם המלצות שירות המבחן בעת גזירת עונשו של הנאשם.
