החלטה בתיק פ 4400/05

ביום  8.11.05, מתוקף הסדר טעון בין הצדדים, רשמתי את הודאת הנאשם בכול שיוחס לו בכתב האישום, ובכלל זה ביצוע עבירות של  קשירת קשר לביצוע עוון, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, וקבלת דבר במרמה בארבע הזדמנויות.

בהצגת ההסדר באותו שלב הודיעוני הצדדים על תיחומו ב"טווח ענישה", בו כבלה עצמה התביעה לרף עליון שבמרכזו עונש מאסר לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, בעוד ההגנה חופשית לעתור לבית המשפט להימנע מכול הרשעה.

בהתאם להסדר, ובשים לב לגילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות - פחות מבן 21 שנים, הוא הופנה לאבחון שירות המבחן, שנתבקש לתת דעתו, בין היתר, גם לשאלת ההרשעה.

עתה מונחת בפני עתירת הסנגור לפטור את הנאשם מהרשעה, ולהשית עליו עבודות של"ץ, העומדת כנגד עמדת התביעה כי מן הדין להרשיעו ולגזור את עונשו. שורה של נימוקים הציב ב"כ הנאשם לביסוס טענתו, ולפיהם עונה המקרה על הפרמטרים המצדיקים למחול לנאשם על הרשעה: ראשית, היותו קטין בעת ביצוע העבירות, כבן 17 ותשעה חודשים, וחרף עובדה זו, בחרה התביעה לא להגיש את כתב האישום לבית משפט לנוער. לכן, לטעמו, על בית המשפט לשקול את העונש ברוח הענישה ואמות המידה העונשיות של בית משפט זה. שנית, מכוח החלת עקרון אחידות הענישה ואי אפליה בין נאשמים, שומה להשוות את עונשו של הנאשם לשותפו לעבירה, גצינגר ארתור, (להלן:"השותף"), שמעשיו ונתוניו האישיים דומים עד כדי זהות לנאשם, ובעניינו סמכה התביעה ידיה על אי הרשעה. זאת, למרות שאותו שותף היה בגיר בעת ביצוע העבירות. ושלישית, מתן משקל לנסיבותיו של הנאשם - חייל בשירות סדיר שסיים בימים אלה את שלב הטירונות, בעל עבר נקי, שמעולם לא הסתבך בעבירות, וזו מעורבותו הראשונה והיחידה בפלילים. הנדסאי במקצועו, המתעתד להתקדם לקצונה. אי לכך, בהיבט של נזק קונקרטי, הרשעה בטווח הנראה לעין תחסום בפניו אפשרות זו, ובטווח הארוך תחבל בעתידו המקצועי. התביעה לעומתו נימקה את התנגדותה בהבדלים המשמעותיים הקיימים בין שני הנאשמים. העילה העיקרית להסכמת התביעה למחול לשותף על הרשעה, נעוצה במצבו הבריאותי הקשה- לוקה במחלה סופנית, כעולה מהמסמכים שהוגשו על ידו לבית המשפט. ובנוסף, פעולת הזיוף בוצעה בפועל על ידי הנאשם, ובניגוד לשותפו, המלצת שירות המבחן לאי הרשעתו אינה חד משמעית.

בחנתי את טענות הפרקליטים וחזרתי ועיינתי בכתבי האישום של שני הנאשמים ובהחלטתי להימנע מהרשעת השותף.

אין חולק, שבהיבט העובדתי שני כתבי האישום זהים לחלוטין, בבחינת שיקוף מראה ממש, להוציא העובדה, כי הזיוף בוצע באמצעות תוכנת מחשב שבהפעלתה התמחה הנאשם. משמע, מעורבותם של הנאשם ושותפו בפרשת מרמה וזיוף זו- חד היא, ובהתאם הואשמו באותן עבירות. לא רק זאת אף זאת, הדמות הדומיננטית, שבהשפעתה והנחייתה נעשו מעשי העבירה, היה אביו של השותף, שהיה בעל הרעיון, היוזם, המוביל, והמוציא והמביא בפרשה זו, והוא זה שהצליח להתחמק מאימת הדין לאחר שנמלט. מימד זה מוסיף נופך של חומרה דווקא לשותף. רוצה לומר. הדעת נותנת, כי הקשר המשפחתי ביניהם והקרבה הטבעית הנגזרת מלאו תפקיד מרכזי בהתגייסותו עם חברו למעשי העבירה שהגה אביו והשפיעו על עומק מעורבותו בפרשה זו. זאת מעבר לעובדה שבאבחנה לחומרה מהנאשם היה השותף בגיר בעת ביצוע העבירות. נתונים אלה מאזנים את הרכיב של זיקת הנאשם לתוכנת הזיוף. במיוחד, כאשר על פי העובדות, שלושת המעורבים נטלו חלק בזיוף עצמו. מן המקובץ מתבקשת המסקנה, כי אין מקום להפלות בין שני הנאשמים ברמה העקרונית, ומן הדין להשית עליהם עונש בעל אמות מידה דומות. בהחלטתי לנהוג בהתאם לעקרון אחידות הענישה שיוויתי לנגד עיני גם את הנגזר מגילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, קטין שאישיותו טרם עוצבה ואופיו עדיין לא התגבש, ובהשוואה למצבו כיום, בשים לב לכברת הדרך שעשה בכיוון החיובי עם התגייסותו לצה"ל. אומנם, נוכח חומרתם המופלגת אין לראות במעשיו משובת נעורים גרידא, אך בה בעת יש לבוחנם מנקודת ראיה כוללת, כמתואר לעיל. וברמה הקונקרטית, לאור העולה מהתסקיר בדבר הצורך בהצבת גבולות לנאשם, הנני סבורה כי בנוסף יש להעמידו במבחן תחת פיקוח שירות המבחן.

אשר על כן, אני עושה שימוש בסמכותי על פי סעיף 71א לחוק העונשין וקובעת כי הנאשם בצע את העבירות בהן הודה, ונמנעת מהרשעתו.

אני מטילה על הנאשם מבחן למשך שנה מהיום.

כעונש חינוכי - אפקטיבי אני רואה להשית עליו עבודות של"ץ בהיקף של 400 שעות, בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי שירות במבחן ותומצא לאישורו של בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לשירות המבחן.

ניתנה היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) במעמד הצדדים.