החלטה בתיק פ 4110/05

בפניי בקשה להורות למשיבה להמציא לב"כ הנאשם את גיליון הרישום הפלילי, לרבות הרישום הנוגע לתיקים הממתינים לבירור דין (להלן: "מב"ד" או "מב"דים"), של עדי התביעה 1 ו-2.

שני עדי התביעה לגביהם מתבקש גיליון הרישום הפלילי הנם המתלוננים, אשר ע"פ הנטען בכתב האישום הותקפו ע"י הנאשם כתוצאה מסכסוך שהתגלע ביניהם במהלך נהיגה בכביש.

לטענת ב"כ הנאשם, הטעם לבקשה נשוא החלטה זו הנה לבחון האם המתלוננים הורשעו בעבר, בין היתר, בעבירות אלימות, שיש בהן כדי ללמד על אופיים האלים.

ב"כ התביעה השאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש בכל הנוגע להמצאת גיליון הרישום הפלילי, אך התנגדה למסירת רשימת המב"דים.

שני הצדדים הסכימו כי ההחלטה תתקבל על סמך הבקשה והתגובה לה וללא קיום דיון במעמד הצדדים.

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק") הוא נקודת המוצא לדיוננו (ראה גם החלטתי בב"ש /99/00 טור' טל מעודה נ' התובע הצבאי הראשי מיום 16/10/00).

המרשם הפלילי כולל, בין היתר, רישום לגבי הרשעות והחלטות אחרות (כמפורט בסעיף 1(א) וסעיף 2 לחוק) וכן, רישומים נוספים ביניהם פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים (סעיף 1(ג) וסעיף 11 לחוק וראה גם החלטת כב' הש' פינקלשטיין בב"ש (חי') 1854/05 מוחמד אניס אבו שאב נ' פמ"ח מיום 20/7/05).

החוק קובע כי ככלל, יהיה המרשם הפלילי חסוי. כחריג לכך מונה החוק רשימת של גופים להם תמסור המשטרה מידע מן המרשם, ביניהם, בית המשפט. התנאי למסירת המידע לבית המשפט הוא שהגילוי מהותי לנושא או שהדבר נדרש לגילוי מהימנות של עד ובעל דין ביקש את הגילוי ובלשון החוק:

"5. מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים

(א) המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה".

התוספת הראשונה קובעת, בין היתר, כי:

"בית משפט או בית דין באחת מאלה :

(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון ;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;".

באשר לתיקי המב"ד קובע סעיף 11 לחוק כי " המשטרה או גוף שרשאי למסור מידע לפי חוק זה רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע לפי חוק זה גם פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים...".

בבש"פ 4481/00   דוד יחזקאלי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(5), 245 (להלן: "פרשת יחזקאלי") נדונה השאלה האם יש לצמצם את הגישה למרשם הפלילי, כך שמלבד הדרישות הקבועות בדין (ובענייננו, הגילוי מהותי לדיון או שנדרש לבירור מהימנותו של עד) תידרש גם רלוונטיות למידע (למשל, בחינת הקשר בין מהימנות העד לבין הרישום הפלילי, בחינת חלוף הזמן מעת ההרשעה וכיו"ב). כב' הש' ד' דורנר קבעה כי:

"הגבלת העיון בגיליונות הרישום הפלילי של עדים לעבירות מסוימות שבוצעו בתקופות אלו ואחרות, ועוד כיוצא באלה הגבלות, פוגעת בזכויותיו של בעל-הדין. שכן, ככלל, עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו, וההחלטה כיצד לעשות שימוש במידע בדבר העבר הפלילי חייבת להיות בידי בעל-הדין...".

מן האמור לעיל עולה, כי ככלל, בכל הנוגע לרישום בדבר הרשעות קודמות, גוברת זכות הנאשם למשפט הוגן על זכות הפרטיות של העדים. לפיכך, אין להוסיף הגבלות נוספות על האמור בחוק ואין לבחון את רלוונטיות הרישום הפלילי של המתלוננים לתיק הנדון ודי בכך שעברם הפלילי של המתלוננים, אם ישנו כזה, יכול להשליך על מהימנות עדותם, בכדי להתיר עיון במרשם.

אך עדיין נשאלת השאלה כיצד יש לנהוג בכל הנוגע לתיקי המב"ד. כאמור, סעיף 11 לחוק קובע כי המשטרה רשאית למסור מידע בנוגע לתיקי המב"ד למי שזכאי לקבל מידע לפי החוק. האם הכלל שהותווה בפרשת יחזקאלי, קרי העדר הצורך לבחון את רלוונטיות הרישום, צריך לחול גם בנוגע לתיקי המב"ד? נראה לי כי בענייננו, התשובה על כך שלילית.