- 1. המבקשת עתרה לבית המשפט לתיקון כתב האישום באופן שימחק סעיף 1.3 בפרק האישום ה-1 שענינו בהעברת סכום של 1,250,000 ש"ח ביום 31/3/02, מחשבון "אפקון התקנות ושירותים" לחשבון חברת "יד החמישה". כפועל יוצא מכך, עתרה לתיקון סעיף 1 בפרק האישום ה- 1 העוסק בסכום הכולל שיוחס למשיבים כסכום שנטלו במרמה מחברות קבוצת "פויכטונגר תעשיות" (להלן:"
פ.ת.") כך שמסכום זה יופחת ה - 1,250,000 ש"ח שנמחקו מסעיף 1.3. כן ביקשה להפחית ממספרן של העבירות המיוחסות למבקשים באישום הראשון בהתאם לשינוי המבוקש בסעיף 1.3.
עוד עתרה המבקשת לתיקון פרק האישום ה- 2 באופן שיוסף סעיף 3.6 שענינו במשיכת שיק מיום 13.1.02 בסכום של 1,000,000 ש"ח מחשבונה של "משב" לזכות "יסקל"; הוספת סעיף 3.7 העוסק בהעברה של סכום של 1,650,000 ש"ח מיום 16.1.02, מחשבונה של "משב" בבנק לפיתוח לחשבון "חיל". כפועל יוצא מכך עתרה המבקשת לתיקון סעיף 3 בפרק האישום ה- 2 באופן שיוגדל בהתאם הסכום המיוחס למשיבים כסכום שנטלו במרמה מכספי המקדמה של "משב" והוספת חשבונות החברות "יסקל" ו"חיל" כנהנות מנטילת הכספים. כן ביקשה את תיקון הסכום המצוין בסעיף 6 לאישום ה- 2 באופן שיכלול את הסך של 2,650,000 ש"ח הנזכרים והגדלת מספר העבירות בהתאם .
2. טענות המבקשת
לאור טענותיו של נאשם 3 בכתב הטענות המקדמיות ובתגובתו לכתב האישום לפיהן המידע שהוצג בפני בית המשפט במסגרת האישום ה- 2 הינו מידע עובדתי חסר והמבקשת לא ביצעה בדיקה מספקת של הנהלת החשבונות של "משב" לפני הגשת כתב האישום, התבקשה התייחסותו של העד יצחק שנהב , סמנכ"ל הכספים של משב, במסגרת חקירתו בבית המשפט. העד שנהב העיד על אותן העברות כספיות שבין "משב" לבין "קדי", "פ"ה", "חיל" ו"יסקל" והמבקשת עותרת לתיקון כתב האישום לשם הוספת אותן העברות כספיות אשר אינן כלולות בכתב האישום ומהוות לעמדת המאשימה שליחת יד בכספי "משב".
המאשימה המשיכה והסבירה כי מחיקת סעיף 1.3 לכתב האישום נובעת גם היא מעדותו של העד לפיה סכום זה כלול באחד הסכומים המפורטים באישום ה- 2.
בהתייחס להוספת העובדות והעבירות באישום ה-2 , טענה המבקשת כי התיקון נדרש לשם הצגת תמונה כוללת ומדויקת יותר של המסכת העובדתית נשוא האישום, כאשר אין בתיקון זה כדי לפגוע בהגנת הנאשמים שכן, חקירתו של העד המרכזי לעניין זה טרם החלה (נכון למועד הגשת הבקשה). כמו כן הצהירה המבקשת כי אם יבקש מי מהנאשמים להשיב אל דוכן העדים עד שכבר נחקר על מנת לחקרו בהקשר זה לא תתנגד.
עוד ביקשה להוסיף ולהפנות לסעיף 17 לכתב האישום המקורי שם צוין כי: " בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו נתונות קרן פלד, חיל, פויטכונגר השקעות ויסקל בקשיים כלכלים ומימונים חמורים", כך שלעמדת המבקשת התיקון המבוקש אשר נוגע להעברות הכספים ממשב לחיל ויסקל, אין בו חידוש, ואינו בגדר הרחבת חזית שיש בה כדי להפתיע את הנאשמים או לפגוע בהגנתם.
3. טענות המשיבים
באי כוח הנאשמים טענו כי התיקון המבוקש מהווה שינוי חזית פסול. על פי הנטען בכתב האישום גניבות הכספים נעשו באמצעות משיכות כספים מ"פ.ת" ומ"משב" ל"קדי" במסגרת מערכת יחסים פרטית בין הנאשמים. המשיבים תכננו את קו הגנתם בהתאם ליריעת מחלוקת זו ונערכו להפריך טענות אלה, אולם כעת מבקשת המאשימה לשנות חזית כאשר היא מבקשת לתקן את כתב האישום כך שכל משיכות הכספים מהחברות הציבוריות תהוונה גניבה מבלי להידרש עוד לאבחנה שערכה בענין "מערכת כספית פרטית".
באי כוח המשיבים ביקשו להדגיש כי משיכות אלה היו ידועות למבקשת אלא שהמבקשת ערכה כאמור אבחנה בין משיכות במסגרת מערכת היחסים הפרטית לבין משיכות אלה וכעת- למעלה משנתיים לאחר הגשת כתב האישום, לאחר שנכחה לדעת כי בידי ההגנה ראיות המפריכות את טענותיה בדבר הגניבות, שינתה המבקשת עמדתה בעניין מהותי המצוי במרכזה של גדר המחלוקת כאשר שינוי זה נעשה מבלי שנתנה לנאשמים הזדמנות להתגונן ובאופן שפוגע בהגנתם.
המשיכה וטענה ההגנה כי גם טענת המבקשת כאילו תיקון כתב האישום נדרש לאחר עדותו של עד התביעה, מר יצחק שנהב, אין לה על מה לסמוך, שכן, עד התביעה הצביע על משיכות הכספים עצמן - שכאמור השתקפו מלכתחילה בחומר החקירה, ולא יכול היה להצביע על מהותן והסיבה בגינה נמשכו הכספים מ"משב" ל"יסקל" ול"חיל".
4. התנאים לתיקון כתב אישום
סמכותו של בית המשפט לצוות על תיקון כתב אישום קבועה בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב 1982 וזאת בהתקיים התנאים הבאים:
"92. תיקון כתב אישום בידי בית המשפט [82]
(א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן .."
בע"פ 329/68 - מדינת ישראל נ' יחזקאל כדורי, פ"ד כב(2), 372 ,עמ' 375-376 ציין בית המשפט כי:
" המבחן, לפיו חייב בית-המשפט להדריך את עצמו בדונו בבקשה לתקן את כתב האישום, הוא המבחן שנקבע על-ידי בית-משפט זה, מפי השופט כהן, ב-ע"פ 52/63 - היועץ המשפטי לממשלה נגד משה פייגנבאום; (פד"י, כרך יז, ע' 1087 ,1081), ב-ע' 1087, נאמר שם :
'שיקול הדעת הנתון בכגון דא לבית-המשפט, חייב בית-המשפט להשתמש בו כאורח שיפוטי, כשהוא משווה לנגד עיניו את המטרה לדון דין צדק לאמיתו . . . . . לענין תיקון כתב האישום המבחן הוא, אם מתרפאים, על-ידי אותו תיקון בלבד, הפגמים שבהליכים שהתנהלו עד לתיקון: שאם על-ידי תוספת מלה או מחיקת מלה, וכיוצא באלה תיקונים בכתב האישום, לא יישאר עוד שריד ופליט לכל הפגמים שההליכים נפגמו בהם, פשיטא שבית-המשפט חייב להרשות את התיקון; ואילו אם גם אחרי התיקון, ולמרות התיקון, יישארו ההליכים פגומים, אם מחמת חוסר הוכחה או חוסר הזדמנות להגנה ואם מחמת כל סיבה חוקית אחרת, לא ירשה בית המשפט את התיקון, אלא אם אפשר לעשותו בשלב ובנסיבות המרשים גם הסרת כל יתר הפגמים מן ההליכים. לכן מן הדין היה לתקן אתכתב האישום ב-ע"פ 1/48 - פרדריק ויליאם סילוסטר נגד היועץ המשפטי לממשלה; (פד"י, כרך א', ע' 5; פי"ם, כרך א, ע' 513), אף-על-פי-כן שגם כו היו חסרים אלמנטים חשובים של העבירה מן הספר; אבל הראיות הובאו, וכל המשפט התנהל, כאילו גם האלמנטים החסרים מכתב האישום שנויים היו במחלוקת, ועם תיקון כתב האישום הוסרו כל הפגמים הפורמליים מעצם ההליכים, ולא נגרם שום נזק או תקלה לנאשם."
ובע"פ 208/61 - היועץ המשפטי לממשלה נגד דוד סקופ; (פד"י, כרך טו, ע' 2388 ,2385), ב-ע' 2388, נאמר בהקשר זה:
"אם מכל חומר הראיות שבא לפני בית-המשפט נסתבר בעליל כי אמנם היתה כאן מצד הנאשם, לכאורה, קבלת כסף בטענת שוא, כי אז חובה מוטלת על בית-המשפט - פרט למקרים נדירים שאין ענינם לכאן - לתקן או להרשיע או לדרוש תשובה כאמור, הכל לפי הענין . . . . ."
ככלל מעודד המחוקק את תיקון כתב האישום כדי לאפשר לבית המשפט לעשות משפט צדק ולהגיע לחקר האמת. הכלל הוא שכל עוד אין בתיקון כדי לגרום לפגיעה בזכויותיו של נאשם להליך הוגן, יתיר בית המשפט את תיקון כתב האישום ובלבד שיכולתו של הנאשם להתגונן לא תקופח כתוצאה מהתיקון.
בענייננו, אף שראוי היה שתיקון כתב האישום יעשה בשלב מוקדם יותר (נוכח העובדה שהעברות הכספים ל"יסקל" ו"חיל" היו ידועות למבקשת זה מכבר וכך גם טענותיו של נאשם 3 בהקשר זה), ואף שפרשת התביעה מתנהלת מזה מספר חודשים ומצויה בעיצומה לא ניתן לדחות את הבקשה מטעמים אלה בלבד מבלי להידרש לטעמים, כבדי המשקל, שתומכים בבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום.
כמובהר לעיל, יטה בית המשפט לצוות על תיקון כתב האישום מקום בו יהיה בתיקון כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהליך, מבלי ליצור פגמים חדשים חמורים יותר וכל עוד יכולתו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת.
אף שסבור אני כאמור, שיכולה הייתה התביעה להידרש לתיקון המבוקש בשלב מוקדם יותר של ההליך, הענות לבקשת התיקון, בנסיבות המקרה הנדון, איננה יוצרת נזק בלתי הפיך להגנתם של הנאשמים ואינה פוגעת בזכותם לניהול הליך הוגן:
ראשית, בשלב זה מצויים אנו בעיצומה של פרשת התביעה כאשר פרשת ההגנה טרם החלה מכאן שטיעוני ההגנה בדבר פגיעה בקו הגנתם אינם רלוונטיים בשלב זה. אמנם יתכן כי התיקון המבוקש יוצר אי נוחות מסוים עבור ההגנה וידרוש מבאי כוח הנאשמים להרחיב את קו הגנתם ועשוי אף לגרור את הצורך בקיום ישיבות נוספות, אך אין בכך כדי להוות שיקול לדחיית הבקשה - כל עוד הגנת הנאשמים אפשרית ולא נפגעת גם אם במחיר התמשכות והרחבת מלאכת הסנגוריה.
שנית, החומר בהקשר למשיכות הכספים מ"משב" ל"חיל" ו"יסקל" נכלל בגדר חומר החקירה שהועבר לידי הנאשמים מלכתחילה והנאשמים ידעו על העברות הכספים הנטענות, כאשר נאשם 3 אף טען במסגרת טענותיו המקדמיות ותשובתו לכתב האישום כי המצב העובדתי שהציגה המבקשת בכתב האישום אינו המצב לאשורו- לפיכך, אין מדובר בחידוש מפתיע אשר מובא לידיעת הנאשמים זה עתה.
שלישית, חקירות העדים שנחקרו עד כה על ידי הסנגורים והכוונה היא בראש ובראשונה לחקירתו של העד שנהב, היו נרחבות ומקיפות, מעבר לתחומי כתב האישום ולא נותרה אבן שלא נהפכה בידי ב"כ הנאשמים - גם בהקשר זה.
בשולי הדברים יוער כי בית המשפט ער לכך שאין מדובר בתיקון של מה בכך, אלא ביחוס גניבת סכום נוסף של 2,650,000 ש"ח לנאשמים, אך דווקא בשל כך, מתעצם הצורך שבתיקון כתב האישום לשם העמדת הדברים על דיוקם והכף נוטה לעבר האינטרס הציבורי שבעשיית צדק וגילוי האמת.
אשר על כן אני מתיר את התיקון המבוקש בכפוף למתן אפשרות לסנגוריה להוסיף על תשובתם לכתב האישום במידת הצורך.
ניתנה היום ז' באדר א, תשס"ח (13 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים
