הנסיבות ומסגרת הדיון
ביום 13.5.05 הוגש כנגד הנאשמים כתב-אישום המייחס להם, במסגרת ארבעה אישומים, שורה של עבירות, מרביתן על חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ותקנותיו ומקצתן על חוק העונשין, התשל"ז-1977.
ביום 12.7.05, בטרם הקראת כתב האישום, הגישה המדינה הודעה על תיקון כתב האישום. בין יתר התיקונים הודיעה נציגת התביעה, מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שהגישה את כתב האישום המקורי, על הוספת עבירה של
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, שיוחסה לנאשמים 3-1 ו- 6, במסגרת האישום השלישי.
יוזכר עוד, כי תיקון נוסף בכתב אישום, של שגגה טכנית, נתבקש ביום 6.10.05, שאז נשמעו טענות מקדמיות של ההגנה. בתיקון ביקשה ב"כ התביעה לתקן את הכיתוב "סעיף 390 לחוק העונשין" ולכתוב תחתיו - "סעיף 392 לחוק העונשין", בהתאמה להוראת החיקוק של גניבה בידי מנהל שנרשמה במסגרת האישום הרביעי ויוחסה לנאשמים 1 ו-2.
ביום 3.7.05, בעת שנדונו הערבויות לשחרורם של הנאשמים 3-1, העלה ב"כ נאשם 3 את שאלת הסמכות העניינית והודיע, כי כאשר שאל על כך את ב"כ התביעה, השיבה זו, כי פרקליטת המחוז לא נתנה החלטה כתובה בעניין הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי, מכוח סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כב' השופט אורי שוהם שדן בעניין הערבויות כשופט תורן, הפנה את ההגנה, בכל הנוגע לשאלות הסמכות, לדיון בתיק העיקרי.
להשלמת התמונה אוסיף, כי ביום 26.7.05 הגישה אלה רובינק, פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), הודעה, שזו לשונה:
"
הודעה
כתב האישום בתיק זה, הוגש לבית המשפט המחוזי מתוקף סמכותי על פי סעיף51(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1982 (צ"ל-1984), להעמיד לדין בפני בית המשפט המחוזי על ביצוע עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר.
כתב האישום בתיק זה, כולל עבירות כנ"ל. לאור חומרת ומורכבות העבירות הנדונות בתיק זה, ולאור היקפו הרב של חומר הראיות בתיק, החלטתי כי יוגש לבית המשפט המחוזי.
אלה רובינק
פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)"
הבאתי את הנוסח המלא של הודעה זו, שכן לדברים הכתובים בה, על דיוקם, חשיבות לענייננו. ההודעה הוגשה לאחר דיון מקדים ביום 14.7.05, שנועד לבדוק האם כל הנאשמים מיוצגים, האם קיבלה ההגנה את חומר החקירה ושאלות נוספות הכרוכות בשמיעת תיק מורכב, שכרוך בו חומר חקירה רב.
במהלך הדיון הזה שמעתי מפי ב"כ נאשם 4, כי בדעתו להשמיע טענות מקדמיות הנוגעות לשאלות של סמכות מקומית ועניינית. מאחר ולא מצאתי בתיק בית המשפט סימוכין כתובים להגשת כתב האישום בבית משפט זה, דווקא, ולא לבית משפט השלום, הבהירה לי נציגת התביעה, בתשובה לשאלתי, כי פרקליטת המחוז החליטה על כך. מכיוון שכך הבהירה, ביקשתי לקבל מסמך כתוב, בעניין זה, כדרך שבה נוהגות פרקליטות מחוז, ביחידות אחרות של הפרקליטות, במקרים דומים. הודעת פרקליטת המחוז הוגשה, כנזכר, בהמשך לבקשתי האמורה.
קבעתי את מועד הדיון לשמיעת הטענות המקדמיות של ההגנה בשאלת הסמכות ליום 6.10.05.
במועד זה טענו ב"כ נאשמים 2,1 ו-4, אשר ביקשו להורות על העברת הדיון לחיפה. ב"כ נאשם 5 ביקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב.
ב"כ נאשם 3, שקיבל את הייצוג לאחר הדיון, סיכם טענותיו בכתב וביקש להורות על העברת הדיון לבית משפט בחיפה.
ב"כ התביעה השיבה לטענות והצדדים שטענו, השלימו את טיעוניהם בהגשת טיעונים כתובים.
אתייחס, להלן, לטענות בעניין הסמכות המקומית והעניינית של בית משפט זה לדון בכתב האישום.
סמכות מקומית
טענה בדבר חוסר סמכות מקומית של בית משפט רשאי הנאשם להעלות, מכוח סעיף 149
(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, במסגרת הטענות המקדמיות.
