החלטה בתיק פ 40099/08

מדינת ישראל (להלן-המבקשת) ביקשה צו זמני ברכוש לפי חוק איסור הלבנת הון (להלן-הבקשה). ניתן צו זמני כמבוקש. חברת א.ב. ורד עבודות בנין וקבלנות בע"מ (להלן-משיבה 11) וחברת א. ארמס החזקות בע"מ (להלן-משיבה 12), מבקשות שהצו הזמני בעניינן יבוטל ושייאסר חילוט רכושן. היתה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה בענין משיב 3 (בעמ' 12 לפר'). קראתי חומר ואת טיעוני הצדדים בכתב, ושמעתי את טיעוניהם ע"פ. מסקנתי היא שדינן של טענות משיבות 11 ו-12 להידחות, והצו הזמני שניתן ברכושן, יישאר על כנו ולא יבוטל. אלה נימוקיי: 

1. ב"כ משיבות 11 ו-12 טען : כתב האישום איננו מייחס למשיב 3 שליטה במשיבות 11 ו-12. דינה של הטענה להידחות. הרי יוסף פנספורקר (להלן-משיב 3) בבקשה, היה בעל מניות וניהל (גם הוא) בפועל את משיבות 11 ו-12 (ראה בכתב האישום - סעיפים 10(ו) ו-(ז) לחלק הכללי; אישומים 6 ו-7 בפרק השלישי; אישום ראשון בפרק רביעי).

2. משיב 3 הואשם גם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין (אישומים 1-3 בכתב האישום).

3. עבירה כאמור לפי סעיף 415 לחוק העונשין מהווה "עבירת מקור" כהגדרתה בסע' 2 (א) לחוק איסור הלבנת הון (להלן-החוק; ראה ההפנייה לתוספת הראשונה לחוק דלעיל, בסע' 11, שם).

4. משיב 3 הואשם גם בעבירות לפי סע' 3 ו-4(א) לחוק (אישומים 1-4 לפרק השני בכתב האישום).

5. רכושן של משיבות 11 ו-12 הינו רכוש בר חילוט בהתאם להוראת ס' 21 לחוק וזאת משום שזהו רכושו של משיב 3 - שהרי זהו רכוש "שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו" של משיב 3 (ראה בסעיף 21 (ב) לחוק), ומתוך רכושו יחולט רכוש "בשווי" של רכוש, בין השאר, שהושג כתוצאה מביצוע עבירה [ראה בסע' 21 (א) רישא לחוק, בצירוף לסע' 21 (א)(2) לחוק].

6. בית המשפט העליון התייחס לסע' 21 (ב) לחוק דלעיל, וקבע כך: "...קובע סעיף 21(ב) כי לעניין סעיף 21 "רכושו של הנידון" הוא "כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". הגדרה זו חורגת בבירור מאמות המידה ומן הדרישות שמציבים דיני הקניין במקרקעין ובמיטלטלין לעניין זה ובכך היא מרחיבה את אפשרויות החילוט גם לגבי רכוש אשר לנידון יש בו חזקה או שליטה (או שהוא מצוי בחשבונו). זאת אפילו רשום אותו הרכוש על שמו של אחר. אכן, תכליתו של החיקוק יכול ותוביל לכך שביטוי מסוים יישא משמעות שונה מזו הניתנת לו על פי הדין הכללי משום היותה תואמת את אותה התכלית ומגשימה אותה באופן מיטבי...קל וחומר כאשר  כך קובע מפורשות החיקוק הספציפי עצמו. בענייננו נועדה ההגדרה הרחבה למונח "רכושו של הנידון" הקבועה בסעיף 21(ב) להגשים את תכליתו של חוק איסור הלבנת הון ולהבטיח כי " פירות עץ העבירה לא ייוותרו בחיקו של העבריין"... מובן רחב זהמאפשר לעקוב אחרי רכוש הקשור בעבירה ולחלטו גם במקרים בהם ניסה הנידון להרחיק את "טביעת אצבעותיו" מאותו הרכוש והעבירו לידי צד ג' בעוד שבפועל נותרה השליטה בו בידיו..." (ע"א 3343/05 טאהא ואח', בסע' 8 לפסק הדין של בית המשפט העליון, מיום 4.3.08).

על כן: בחזקתו ובשליטתו של משיב 3 - שמואשם בביצוע עבירות לפי החוק לרבות עבירות מקור, והינו בעל מניות ומנהל במשיבות 11 ו-12 - מצוי רכושן של המשיבות,ולכן רכושן (לרבות מניותיהן שבשליטתו) הוא בר חילוט.זאת,כדי למנוע הברחת רכוש מהמשיבות, ולאפשר חילוט רכושו שבהן.

7. ב"כ משיבות 11 ו-12 טען: כתב האישום איננו מייחס למשיבות 11 ו-12 אישומים בעבירות לפי ס' 3 ו-4 לחוק ולכן אין לחלט את רכושן. דינה של הטענה, להידחות. בפרשת סיטבון נדונה טענה דומה, ותוך אישור תפיסת הרכוש נקבע כך: "טענה נוספת היא כי לא היה מקום להורות על תפיסת רכושה של המבקשת 7 (חברת נאות אחיה בע"מ-ג'נ'), שכן לא מיוחסת לה עבירה של הלבנת הון המקימה את האפשרות לתפיסה לצורך חילוט...העבירות המיוחסות למבקשת 7 אינן מוגדרות על פי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון והתוספת הראשונה לו, כ"עבירות מקור". סעיף 21 לחוק זה קובע כאמור כי החילוט אפשרי אם הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, שעניינם איסור הלבנת הון  ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור, בהתאמה. עבירה לפי סעיפים אלה כלל אינה מיוחסת למבקשת 7, ולפיכך מקובלת עליי טענת בא כוחם של המבקשים כי לא ניתן להורות על תפיסת רכושה של המבקשת 7 בסעד זמני מכוח האישום נגדה. ואולם, על פי הנטען בכתב האישום, מניותיה של המבקשת 7 הוחזקו על ידי אהוד עבור יוסף ובפועל נשלטה המבקשת 7 ונוהלה על ידי רפאל ויוסף. משמצא כי תשתית ראייתית לאישומים קיימת, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה לתפיסת רכוש לצורך חילוט בעניינו של יוסף, העומד לדין גם באשמת עבירות לפי סעיפי 3 - 4 לחוק איסור הלבנת הון. בקשה זו כללה גם תפיסת "כל רכוש השייך לחברות שבשליטת משיב מס' 2...לרבות משיבות מס' 4-6 (המבקשת 7 ביניהן, ע.א.) ופסגות נריה בע"מ", לשון הבקשה. לאור האמור אני סבורה כי קיים בסיס לתפיסת רכוש של המבקשת 7 בצו הזמני ואני דוחה הטענה בעניינה." (בש"פ 6817/07 סיטבון ואח' , בסע' 42 להחלטת ביהמ"ש העליון, מיום 31.10.07; ראה גם: ב"ש (ת"א) 93536/07 עו"ד אורי חורש , בסע' 7(א) להחלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א).

8. ב"כ המשיבות 11 ו-12 טען: להבדיל מפרשת סיטבון דלעיל, הרי שבבקשת החילוט המבקשת איננה עותרת לחלט רכוש שבשליטת נאשמים 1-3.דינה של הטענה להידחות.הרי בבקשה למתן צו זמני ברכוש טענה המבקשת שכל "רכוש" של המשיב הוא בר חילוט (בע' 3 לבקשה, ובנספח ב', בע' 7-10); כאמור, הביטוי "רכושו של הנידון" שבחוק (סע' 21 (ב) לחוק), כולל גם רכוש שנמצא בחזקת משיב 3 ובשליטתו;ממילא איפוא בשליטת משיב 3 מצוי גם רכוש משיבות 11 ו-12, לרבות מניותיהן. על כן, הפסיקה דלעיל בענין סיטבון , כן חלה בענייננו, ובדין נתפס בצו רכוש המשיבות. ודוק:לא רק שהמבקשת טענה בבקשה שכל רכוש של המשיב הוא בר חילוט, אלא הוסיפה ואמרה בבקשה: הרכוש נשוא הבקשה והמפורט בנספח ב' הוא בר חילוט (תוך פירוט של רכוש לרבות זה של משיב 3 במשיבות 11 ו-12); בחילוט כלול גם חילוט עתידי של זכויות הנובעות מבעלות משיב 3 במניות משיבות 11 ו-12; חילוט הרכוש בהתאם לשווי יבוצע מכלל רכושו של משיב 3; רכושו מתייחס גם לרכוש שבאופן פורמלי אינו בבעלותו של משיב 3 (ראה בעמ' 3-5 לבקשה). על כן ושלא כנטען ע"י המשיבות, הרי שהמבקשת, למעשה, כן עתרה בבקשה לחלט רכוש שבשליטת משיב 3.

9. מעבר לדרוש ובנוסף לאמור לעיל, אציין: משיבה 12 אף מואשמת בביצוע ישיר של עבירות לפי סע' 3 (א) ו-4 לחוק (ראה בכתב האישום, באישום הרביעי בפרק השני).

על כן: טענות משיבות 11 ו-12, נדחות. הצו הזמני שניתן ברכושן, יישאר על כנו ולא יבוטל.

ניתן והודע במעמד הצדדים, היום 2.10.08.

                                                                                                            _____________

                                                                                                            גלעד נויטל, שופט