אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 40090/04

החלטה בתיק פ 40090/04

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
40090-04
01/01/2006
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
1. מיכאל צ'רנוי
2. גד זאבי
3. זאב רום
4. מיכאל קומיסר

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט עו"ד יהושע רזניק
עו"ד ז'ק חן
עו"ד ירון קוסטליץ
עו"ד יואב סגל
עו"ד דן שינמן
עו"ד נוית נגב
עו"ד גיורא אדרת
עו"ד איריס סבאג
עו"ד נבות תל צור
עו"ד דורון טאובמן
עו"ד עדי אגוזי
עו"ד פרופסור דוד ליבאי
עו"ד דפנה ליבאי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל סיבל-דראל
עו"ד מיכל כהן
עו"ד תמר רוטמן
החלטה

בישיבה  מיום 12.12.05 הועלתה, מפי כל הסניגורים, טרוניה קשה על התנהלות התביעה בהקשר למפגשי "רענון זיכרון"  שהיא מקיימת עם עדיה. פגישה מקדימה של התביעה עם עדיה (עם כל עד בנפרד) היא מהלך מקובל ואף נחוץ, במיוחד בנסיבות המשפט הזה  שההתרחשויות הנדונות בו אירעו לפני שנים ופרטיהן כבר אינם חקוקים בזיכרון העדים. הסניגורים אינם חולקים על הצורך הזה  אך הם טוענים כי התביעה מנצלת את הדבר, עם או בלי משים, למטרות שלא נועד להן וכי כפועל יוצא נפגעת קשות יכולתם של הסניגורים למלא כדבעי את משימת ההגנה במשפט.

הטענה הראשה היא ש"רענון זיכרון" כשמו כן הוא; כל מה שהתביעה רשאית לעשות במסגרתו הוא להציג לעד את אמרתו (הודעתו) שנמסרה בחקירת המשטרה (או כל גוף חוקר אחר על פי דין) כדי שיעיין בה וייזכר בפרטי הנסיבות. האמרה היא מין "הקפאה" של הזיכרון והעיון נועד "להפשירו".  אלא שהמציאות במשפט זה  מוכיחה שהתביעה אינה מסתפקת בהצגת האמרה לעד. היא עורכת לו "תשאול" ומנסה לדלות מפיו התייחסות לנושאים או למסמכים שלא נחקר אודותיהם במשטרה. לעתים באות השאלות להשיג מענה "מתקן" למעוות שיצרו עדי תביעה אחרים. כך יוצא, לעתים קרובות, שעד משמיע מעם דוכן העדים גרסת דברים חדשה או מציג התייחסות שלא בא זכרן באמרתו. התביעה אמנם עורכת רישום של השיחה המקדימה עם העד ומקפידה להעביר את הרישום לידיעת הסניגורים, אלא שהרישום לוקה בכך שמתועדות בו תשובותיו של העד בלבד. אין לדעת אם השאלות שנשאל הניחו את המענה בפיו (שאלות מדריכות); האם ההתייחסות לסוגייה מסוימת היא יוזמה של העד או יוזמה של התביעה; האם הוא מושפע  מאמרות או עדויות של עדים אחרים (שאפשר שמוצגות לו, במישרין או בעקיפין) ובכלל קשה להעריך את הנסיבות שבעטיין "נזכר" העד בעניינים הנוספים להודעתו במשטרה, מידת ביטחונו בהם והאם הביטחון, תהא רמתו אשר תהא, טבוע בעד עצמו או שמא הוא הוטבע בו מכוח הצגת העניין מפי התביעה.

טענה משנית היא שרישומי התביעה אודות ה"תוספות" לאמרות של העדים נמסרים לסניגורים באיחור זמן ולעתים על סף יום דיונים, כך שאין להם זמן מספיק להיערכות לעדות.

למציאות זו - כך טוענים הסניגורים - נודעת השלכה חמורה על יכולתם  לערוך את קווי ההגנה ולממש את תוכניות ההתגוננות במשפט. זכותו של נאשם במשפט פלילי להתגונן מפני האישום היא זכות מן המעלה הראשונה. היא נטועה בעיקרי הצדק הטבעי ונגזרת מזכות היסוד של האדם להגנת כבודו. הדין מטיל מגבלות על דרכי ההתגוננות של נאשם (בכך שאינו מאפשר לו להתוודע לחומר הראיה הנאסף נגדו בזמן החקירה, אינו מאפשר לשתף את הסניגור במהלכי החקירה ואינו מתיר לו נגישות אל עדים פוטנציאליים עד לאחר פרשת התביעה במשפט), אולם מניח בידו שתי סמוכות חשובות; האחת היא שנטל השכנוע הוא על התביעה והשניה היא הזכות לעיין עיון מוקדם בראיות התביעה. בהינתן שנטל השכנוע הוא על כתפי התביעה אזי כאשר  נפרשת לפני הנאשם (וסניגוריו) יריעה שלימה (תמונה) של ראיות התביעה הוא יכול לערוך את מערכותיו ולחתור להצבת נדבכי ההגנה השונים, במקום ובזמן המתאימים. מרכיב חשוב בתהליך ההתגוננות מבוסס על חקירתם הנגדית של עדי התביעה. התבוננות  בתמונה הראייתית המלאה של ראיות התביעה מאפשרת הכנה נכונה של החקירות הנגדיות. מן העיון לומד הסניגור ביחס לכל עד מה עליו לשאול ומה עליו להימנע מלשאול. לעומת זה, במציאות שבה נוספות ראיות חדשות לבקרים ועדים משנים, או מוסיפים על הגרסה הבסיסית שנמסרה בחקירה, נפגעת פרישתה של תמונה ראייתית מלאה לפני הנאשם וממילא נטרף קלף ההתגוננות העיקרי שלו. טריפת הקלפים עלולה להוליך גם לטירוף מערכות, שכן החקירות הנגדיות של עדי התביעות משתיתות עצמן על תמונה ראייתית קיימת. אם התמונה מתחלפת באורח מהותי עשויה שורת הצדק להוליך להחזרת עדים אל דוכן העדים כדי להיחקר שוב. חקירה חוזרת כזאת נעדרת את יסוד ההפתעה שהוא כלי טקטי המצוי בידי ההגנה והיא כמובן מסרבלת ומאריכה את המשפט. בתי המשפט אינם ממהרים לאפשר חקירות חוזרות של עדים. גם מכך עלולה הגנתו של נאשם להתקפח.

הסניגורים סבורים שה"תשאול" במסגרת מהלכי "רענון זיכרון" צריך להיפסק לאלתר. לכל היותר ניתן במקרים של קבלת מידע חדש ומהותי מפי עד, לקיים השלמת חקירה בידי חוקר משטרתי (כדי שאפשר יהיה לחקור את החוקר על נסיבות העדות). התובעות צריכות למשוך ידיהן מ"השלמת החקירה" בכוחות עצמן.

התביעה הודיעה שכעובדה אין היא מעמתת את עדיה עם עדויות אחרות  ואין היא מניחה בפי העד - בשעת הראיון עמו - תשובות. התביעה מאשרת כי לעתים היא מבקשת התייחסות של עד לסוגיות או למסמכים שהוא לא נחקר עליהם במשטרה. היא רואה בדבר הכרח כדי להציג לפני בית המשפט יריעת ראיות מלאה ככל הניתן על מנת שתקל דרכו להגיע ל"חקר האמת". מהלכים כאלה מקובלים אצל התביעה במדינת ישראל זה מכבר ובתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון אישרו אותם כהכרח שלא יגונה.

אינני רואה מקום - במסגרת זו של החלטת ביניים במשפט - לערוך דיון פילוסופי בזכויות היסוד של נאשם וביחס שבין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין הצורך לחתור למקסימום המידע שיוליך לחקר האמת. אניח, כמובן, שאסור לקפח את הגנתו של הנאשם ומאידך גיסא אניח שאסור לשמוט את הקרקע מתחת לפני הבאת מידע מהותי וחיוני לבית המשפט כדי לאפשר "לפצח" את חידת כתב האישום. שתי ההנחות עלולות להימצא בקטבים נוגדים ועלי להצביע על דרך תכליתית לנווט ביניהם.

מפסיקת בית המשפט העליון עולה הדרכה כללית האומרת שאין לקבוע כללים נוקשים בדבר האופן שבו מוטל על תובע לנהל ראיון עם עדיו. הדבר נתון לשיקול דעתו של התובע. עליו לכוון דרכו בהתאמה לטיבו של העד, מהות החידוש שבדבריו וחשיבותם לבירור המשפט. התובע מוגבל רק בכך שהוא אסור בהדרכת העד ובנטיעת תשובות בפיו  וכן עליו להיזהר מפגיעה בהליך בירור האמת ובהגנת הנאשם. לפיכך עליו לשקול אם אין מקום בנסיבות מסוימות להורות על השלמת החקירה בידי הגוף החוקר (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ).

לצרכים של המשפט דנן נראה לי שעלי להיות יותר קונקרטי. קשה מאד לתת הנחיות מדויקות ומוחלטות (החלטיות הייתה יכולה להיווצר אילו אסרתי לנקוט כל פעולה מעבר ל"רענון זיכרון" גרידא; או להיפך אילו התרתי לתביעה לעשות כחפצה). אתבסס, בשינויים אחדים על הנחיותיו של השופט ד. חשין בת.פ [י-ם] 417/97 מ"י נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ).

במהלך ראיון ל"רענון זיכרון" תוכל התביעה לשאול את העד גם בסוגיות שהוא לא נחקר בהן במשטרה בכפוף לסייגים הבאים:

א.      השאלות לא יהיו מדריכות;

ב.      לא יוצגו לפני העד גרסאות או עדויות של עדים אחרים;

ג.        השאלות יוגבלו לישיבות או דיונים שהעד היה שותף להם ויש בחומר החקירה פרוטוקולים או סיכומי דיון של אלה; למסמכים שערך, או השתתף בעריכתם או בקביעת דפוסיהם ותוכנם או היה צד להם או טיפל בהם והמסמכים מצויים ב"חומר החקירה"; או לפעולות שבהן נטל חלק והן מתועדות ב"חומר החקירה";

ד.      המגבלות שבפסקה ג' לא יחולו על תוספות להודעה בעניינים טכניים או משניים שאותן לפי הדין אף אין צורך להציג לעיון מוקדם של הנאשמים ובאי כוחם;

ה.      בנסיבות שבהן מתברר לתביעה שעד מסוים יכול לשפוך אור על סוגייה, מסמך, פעולה וכיו"ב שהם מהותיים ושהוא לא נחקר אודותיהם במשטרה ולא מתקיימים תנאי פסקה ג' לעיל, תתבקש השלמת חקירה בידי הגוף החוקר ורק מטעמים תכליתיים מיוחדים, שיובאו מבעוד מועד לידיעת הסניגורים, תבצע התביעה בעצמה תשאול ורישום כפי שנהגה עד הנה.

ו.        השלמת חקירה בידי הגוף החוקר תיעשה גם בנסיבות שבהן עד חוזר בו, בשעת הראיון, באורח בולט ומהותי, מגרסת דברים שמסר חקירה המשטרתית. גם סטייה מכך תהיה רק בנסיבות חריגות. בנסיבות חריגות כאלה תבאר התביעה ברישום שלה כיצד התרחשה הנסיגה מן הגרסה המוקדמת.

ז.       התביעה תתעד ברישום מפורט את דברי העד בשעת הראיון ותעביר את הרישומים לסניגורים בהקדם האפשרי. ככלל רצוי שהרישומים יגיעו לידי ההגנה לכל הפחות שבועיים לפני המועד הקבוע לדיון.

לא מצאתי מקום להורות על רישום השאלות שיוצגו לעדים והוא כדי שלא להרבות מחלוקת וכדי למנוע הזמנת התובעות לחקירה על נסיבות הראיון. אני מניח שבדרך כלל ניתן לברר את נסיבות הראיון במסגרת החקירה הנגדית של העדים.

הדברים שאמרתי תכליתם להסדיר את התנהלות התביעה מכאן ולהבא ואין בהם  הבעת דעה בשאלה אם עד הנה נהגה התביעה אחרת מן הדרך שהצבעתי עליה או הבעת דעה על משקלן של העדויות שנשמעו עד כה בחלק שלהן אשר חרג ממסגרת ההודעות בחקירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ