החלטה בתיק פ 40067/07

הנאשם 1 שירת כקצין במשטרת ישראל במחלקת ההגירה בנמל התעופה בן גוריון.

הנאשם 10 היה הבעלים של חברת כח אדם ברחובות, שעסקה בהעסקת עובדים זרים ותיווך בין מעסיקים לעובדים. 

על רקע טענות בדבר התנכלויות מצד משטרת ההגירה כלפי נאשם 10, פנה הנאשם 11 אל הנאשם 1, וביקש לקבוע מפגש משותף עם אדם נוסף. ב- 3.1.07 קויים המפגש בביתו של נאשם 11 ונאשם 10 התלונן בפני המעורבים על כך שמשטרת ההגירה מפריעה לפעילותו העסקית בענייני עובדים זרים וביקש לדעת מי המקור שמדווח למשטרה בעניינו.

הנאשם 1 הסכים לבדוק מיהו המקור ולמסור את פרטיו בתמורה לקבלת 10,000 ש"ח, בטענה שעליו לשלם סכום מתוך כסף זה לרכז המודיעין לצורך קבלת המידע.

נאשם 1 הציג בפני נאשם 10 מצג כוזב לפיו הוא מתקשר טלפונית לרכז המודיעין, ומסר שם של עובדת שהועסקה ע"י נאשם 10 בטענה כוזבת כאילו המידע שבירר העלה כי עובדת זו מסרה את המידע למינהלת ההגירה בקשר לפעילותו של נאשם 10.

בינואר 2007 נפגשו נאשם 1 והאדם הנוסף שהיה מעורב בפרשה  בביתו של נאשם 11, ונאשם זה העביר 1,500 $ לנאשם 1, סכום שנאשם 10 מסר לו.

הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום, ועל פי הודאתם קבעתי כי נאשם 10 ביצע עבירה של סיוע לשוחד לפי סע' 290 יחד עם סע' 31 לחוק העונשין, ונאשם 11 ביצע עבירה של תיווך לשוחד לפי סע' 295 לחוק העונשין.

הסניגורים ביקשו לבדוק אפשרות להמנע מהרשעתם של הנאשמים ועל כן נתבקש תסקיר של שירות המבחן.

נאשם 12 הואשם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סע' 499 (א)(1) לחוק העונשין, זאת בגין כך שאחד בשם אורי שמר נידון למאסר בגין עבירות מרמה, והוא פנה לנאשם 1 כדי שיעזור לו לרצות את עונשו כאסיר עבודה בבית המעצר באבו כביר. נאשם 1 שלח את פרטיו של אורי לשוטר בבית המעצר, כדי לבדוק את הבקשה ונענה כי ניתן יהיה לקבלה.

נאשם 12 שמע על הפרשה והציע לנאשם 1 כי שניהם יקבלו מאורי כסף תמורת הסדרת הבקשה להיות אסיר עבודה, ובהתאם להצעתו ניגש הנאשם 12 לקיוסק בו עובד אורי והציע לו לשלם 60,000 ש"ח תמורת הסדרת הבקשה, אולם אורי לא נענה לבקשה זו.

הנאשם הודה בביצוע העבירה ועל סמך הודאתו קבעתי כי ביצע עבירה זו.

גם נאשם 12 ביקש להמנע מהרשעתו וגם לגביו נתקבל תסקיר שירות המבחן.

הנאשם 10 היה כאמור מנהל של חב' כח אדם, ובעקבות פתיחת החקירה נסגרה החברה. רשיונו הותלה עד תום ההליך כאשר אם יורשע לא יוכל עוד לקבל רשיון לעיסוקו.

מתסקיר שירות המבחן עולות נסיבות אישיות קשות של הנאשם ומשפחתו,הוא פתח את חב' כ"א תוך השקעה רבה, ופירט את נסיבות העבירה בכך שחש תחושת רדיפה מצד משטרת ההגירה כלפיו, כאשר נערכו בעסקו ביקורות רבות ואיימו עליו בסגירת העסק.

הנאשם קיבל על עצמו אחריות על המעשה בכך שנכנע ללחץ וחשש מהרשעתו דבר שימנע ממנו לחדש את רשיונו להפעלת החברה.

שירות המבחן התרשם כי מעורבותו בעבירה היא תוצאה של חולשת כוחות, חוסר בטחון והוא אינו מאופיין בהתנהגות אימפלוסיבית או עבריינית. שירות המבחן המליץ להמנע מהרשעת הנאשם ולהעדיף את השיקול השיקומי תוך חיובו בביצוע של"צ.

יצויין כי מחומר החקירה עלה שנאשם 10 ביקש פעמים רבות מנאשם 11 שיוריד מעליו את החבורה הסחטנית שדרשה ממנו את דמי השוחד  והוא נאלץ לשלם עקב לחצים רבים שהופעלו עליו.

לחובת הנאשם רישום בגין עבירת תקיפה משנת 92, אולם מדובר בהרשעה ישנה שלפני 16 שנה, ובכל מקרה אין לה כל קשר למקרה שלפנינו.

הנאשם המציא מכתבי הערכה רבים המעידים על סיועו לאנשים רבים באספקת עובדים שיסייעו להם.