החלטה בתיק פ 40017/07

כנגד הנאשמת, הוגש ביום 17.01.2007 כתב אישום המייחס לה את השלכת ביתה ס' בת השנתיים וחצי  מעבר למעקה מרפסת דירתה אל הרחוב מגובה של כ ארבעה מטרים בעקבות בכי בלתי פוסק של הילדה . כתוצאה מהנפילה, נפגעה ס' בקרסול רגל ימין ובירך רגל ימין.

המאשימה האשימה את הנאשמת בגין המעשה המתואר בניסיון לחבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

 ב"כ הנאשמת טען בפני ביהמ"ש טענה מקדמית שעניינה מחיקת סעיף העבירה מכתב האישום שהוגש נגד מרשתו ואת טענותיו חילק לשני ראשים:

1. לא ניתן להאשים בעבירת ניסיון במקרה דנן הואיל וסעיף 329(א)(1)  מגבש עבירה תוצאתית עם דרישה ל"כוונה מיוחדת" וכי המחוקק הבחין בסעיף עצמו בין מעשים המגבשים עבירה שניתן לייחס להם  ביצוע ניסיון לבין מעשים שלא ניתן.
2. לחילופין, גם אם ניתן להאשים בעבירת ניסיון, בעובדות כפי שהן עולות מכתב האישום, מדובר בעבירה מוגמרת כך שאין המקרה עונה על דרישות סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מנגד ב"כ המאשימה טוענת כי לגרסת התביעה הנאשמת השליכה את ס' מהמרפסת בכוונה להטיל בה נכות או מום, או בכוונה לגרום לה לחבלה חמורה והניסיון מתייחס לעניין התוצאה בלבד.  עוד טוענת כי בשעה שמתקיימת כוונה להטיל מום או נכות, או כוונה לגרום חבלה חמורה ומתקיימת אחת החלופות המצויינות בסעיף או ניסיון לכל אחת מהן אזי מתבצעת עבירה.

דיון 

1. האם ניתן להאשים בעבירת ניסיון בהקשר של סעיף 329(א)(1)? 

סעיף 329 (א) קובע:

" העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או

לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של

זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים:

(1)        פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2)        מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן

או פוגעני אחר;

(3)        גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4)        שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק

אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5)        מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתק;