הנאשם הורשע לפי הודאתו בשלושת האישומים (השלישי תוקן), בהחזקת 13 שטרות כסף מזויפים בני 100 ש"ח כל אחד ובשתי עבירות סמים: החזקת סם שלא לשימוש עצמי בכמות של 325 גרם חשיש ו-250 גרם קאנביס ובאספקת סם מסוג חשיש בכמות של כ- 7.5 גרם תמורת 100 ש"ח. העבירות נעברו במרץ 2003, כתב האישום הוגש כעבור שנתיים.
הוסכם בין הצדדים כי לאחר הודאתו, הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שרות מבחן ולאור האמור בו, המאשימה תשקול עמדתה לגבי בקשת הנאשם שלא להרשיעו בעבירות בהן הודה וליתר דיוק, מאחר והורשע- לבטל את ההרשעה.
התסקירים
הראשון הוגש בינוי 2006 ובו הובאו נתוניו האישיים של הנאשם שניתן לסכמם כדלקמן:
יליד 1976, ללא עבר פלילי, מתגורר בת-א ועובד בשנים האחרונות בשרותי במה, כתקליטן ובעבודות ניקיון מזדמנות. בתקופת המעקב של שרות המבחן, למד במדרשה המכשירה מדריכי כושר. מתעתד לעבוד במקצוע זה וחושש שהרשעה תמנע ממנו עבודה במקומות בהם יידרש להציג תעודת יושר.
הנאשם אומץ בינקותו ומשפחתו המאמצת מהווה עבורו, בעבר ובהווה, משפחה חמה ותומכת. אמו המאמצת נפטרה ממחלת הסרטן לפני 15 שנה והוא נקלע למשבר שעם השלכותיו מתמודד כנראה עד היום. בילדותו אובחן כלוקה בהפרעת קשב.
סיים 12 שנות לימוד, שרת שרות חלקי בצבא, עבד בעבודות שונות ובגיל 24 נסע לחו"ל לשנתיים. לאחר שחזר החל לדבריו להשתמש באופן מזדמן בחשיש וגראס עד שהשימוש הפך יומיומי והתמכרותי. ראה בסמים אמצעי להתמודדות עם בעיותיו ומצוקותיו הרגשיות.
בתקופה שלאחר ביצוע העבירות, החל הנאשם בטיפול פסיכולוגי הנמשך כבר כשנה וחצי, כשמוקד הטיפול הוא נטיותיו ההתמכרותיות ושימוש בסמים כדרך מילוט מעולמו הרגשי. מן האמור בתסקיר ניתן להבין כי הטיפול עונה על צרכיו ומסייע לו לשמור על ניקיון מסמים תקופה ממושכת.
לגבי העבירות, הוא לוקח אחריות על מעשיו, טוען כי רכש את הסמים לשימוש שלו ולעתים נהג לקנות גם עבור חבריו, וזאת מבלי להבין את תוצאות מעשיו לטווח ארוך. לגבי השטרות, לטענתו, קיבל אותם בתום לב ומשהבין כי הם מזויפים, השאיר אותם בביתו ללא כוונה לעשות בהם שימוש.
התרשמות שרות המבחן מהנאשם סוכמה בכך שהוא אדם רגיש, מבולבל ברגשותיו, תמים "ובעל דימוי עצמי בעייתי ובלתי מגובש, אשר עושה מאמצים ...להעלות את דימויו העצמי ולערוך שינוי משמעותי בחייו". (עמ' 3 לתסקיר).
כמו כן נאמר כי הרשעה עלולה לפגוע בו במציאת עבודה בעתיד ובפרט בתחום הדרכת כושר וכך להעצים את הפגיעה בדימוי העצמי.
כבר בתסקיר הראשון המליץ שרות המבחן לבטל את ההרשעה, להעמיד את הנאשם בפיקוח במסגרתו ישתתף בקבוצה טיפולית, ובנוסף להטיל של"צ בהיקף של 500 שעות.
לאחר קבלת התסקיר, בישיבה מיום 6.7.06, התביעה סברה שיש לדחות את סיום התיק ושעל שרות המבחן להמשיך המעקב אחר הנאשם כדי שיוכיח שחדל לצרוך סמים, ראה עמ' 9 לפרוטוקול.
הצעת התביעה התקבלה ובדצמבר 2006 הוגש תסקיר משלים. התסקיר מציין כי הנאשם שומר על ניקיונו מסים, ממשיך בטיפול הפסיכולוגי ובלימודיו ומביע נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית המיועדת למכורים לסם קאנביס. שרות המבחן חזר על המלצתו שלא להרשיע.
במועד הדיון ביקשה ההגנה דחייה על מנת להיפגש עם הפרקליטות ועד למועד הנדחה הוגש תסקיר נוסף, מיום 14.1.07, המדווח כי הנאשם לא התייצב לשני מפגשים ראשונים של הקבוצה הטיפולית בה אמור היה להשתתף ועל כן לא יוכל להשתלב בה.
שרות המבחן ערך ברור עם הנאשם וסוכם עמו כי יתחיל להשתתף בקבוצה הבאה שתתחיל במרץ. על אף השלשלות זו, חוזר שרות המבחן על המלצתו, בהדגישו את הנימוקים העומדים בבסיסה וכן את העובדה שהנאשם שומר על ניקיון מסמים תקופה ארוכה ועושה מאמץ כנה לשינוי מצבו, כולל הטיפול הפסיכולוגי בו ממשיך.
התביעה מתנגדת להמלצה ועותרת להותיר את ההרשעה על כנה ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודת שרות. לטענתה מדובר בעבירות חמורות ובכמות סם נכבדה. כמו כן נטען כי הנאשם לא הוכיח שהרשעה תמנע ממנו לעבוד כמדריך כושר או שהפגיעה אם תיגרם, תהיה בלתי מידתית בהתחשב בסוג העבירות ובנסיבות. ועוד נטען, כי האמור בתסקיר האחרון, לגבי אי שיתוף פעולה של הנאשם עם שרות המבחן, מחזק את שיקולי התביעה.
המאשימה מפנה לפס"ד של ביהמ"ש העליון- ע"פ 966/94, אמזלג נ' מ.י פורסם בדינים ועוד, שם נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בניסיון להחזקת 1 ק"ג קוקאין ונגזר עליו עונש של 7 שנות מאסר. ביהמ"ש קבע כי על מנת להילחם בנגע הסמים ולגדוע את שרשרת הפצת הסם, יש להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני שיקולים אישיים של העבריין.
ביהמ"ש הוסיף ואמר כי "ככלל ראוי ליתן לאדם צעיר, המבקש לשנות את אורח חייו, את ההזדמנות לזנוח את העיסוק בסמים ולשקם את חייו".
