פ
בית משפט השלום חיפה
|
3107-04
11/04/2007
|
בפני השופט:
רחל חוזה - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עינב איטקסו מהפרקליטות
|
הנתבע:
חדאד זיאד
עו"ד בסטוני
|
| החלטה |
הנאשם, מורה במקצועו, הועמד לדין בגין ביצוע העבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושבועת שקר, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא+ 499(א)(2)+ 415+ 25+ 420+ 418+ 239 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולכן אביאן בקצרה.
הנאשם קשר קשר לביצוע פשע עם אחר על מנת שהאחרון יספק לו, תמורת תשלום, תעודת גמר של תואר ראשון ומסמכים נוספים מזויפים הנחזים להיות כמסמכי זכאות של הנאשם לתואר ראשון של אוניברסיטת ין קרנגה במולדובה וזאת מבלי שלמד בפועל באוניברסיטה.
הנאשם הגיש המסמכים המזויפים למשרד החינוך וזאת על מנת לקבל במרמה הכרה בתואר הפיקטיבי לצורך דירוג השכר שלו. כן מסר הנאשם תצהיר שקר בנוגע ללימודיו, כביכול, באוניברסיטה.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.
ביום 16.5.06 לאחר שמיעת הראיות בתיק, הורשע הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.
בישיבת בית המשפט מיום 16.6.06, העיד הנאשם מטעמו מספר עדים לעניין העונש.
כן ביקש ב"כ הנאשם להפנות את הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בו תבחן, בין היתר, שאלת ביטול הרשעת הנאשם או העמדתו במבחן.
תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 22.1.07. שירות המבחן המליץ לבטל הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ וזאת לאור התרשמותו כי הרשעה בדין עלולה להביא לפגיעה קשה בדימויו העצמי ובמעמדו של הנאשם שהינו אדם מבוגר נורמטיבי המוכר בסביבתו וכי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והפנים את לקחו מעצם התנהלות ההליך הפלילי.
בישיבת בית המשפט מיום 18.3.07 עתר ב"כ הנאשם לבטל את הרשעת הנאשם מכוח סעיף 192א' לחסד"פ בציינו כי נסיבותיו של המקרה שלפנינו מצדיקות את ביטול הרשעת הנאשם בדינו.
ב"כ הנאשם ציין את עברו הנקי של הנאשם, את חלקו של הנאשם בפרשה והפנה את בית המשפט אל האמור בתסקיר שירות המבחן.
ב"כ הנאשם גרס כי קיים חשש ממשי שהרשעתו של הנאשם תביא לפיטוריו מעבודתו כמורה במשרד החינוך מזה כ- 40 שנים, כאשר הנאשם מושעה מתפקידו מאז תחילת ההליכים בתיק.
לתימוכין בעמדתו, הגיש ב"כ הנאשם מכתב של ממונה היחידה לטיפול בפרט- תנאי שירות ומשמעת במשרד החינוך הימנו עולה כי העונשים המקובלים במקרים של עובדי מדינה המורשעים במישור הפלילי או במישור המשמעתי הינם נזיפה חמורה, פטורין לאלתר, פסילה והשבת כספי יתר.
למכתב צורפה אסופת פסיקה של בתי דין משמעתיים.
מאידך, התנגדה ב"כ המאשימה לביטול הרשעת הנאשם.
ב"כ המאשימה ציינה את חומרת העבירות, כאשר לטענתה אופי מעשה המרמה ונסיונות הנאשם להשיג השכלה במרמה נוגע במישרין למהות עבודתו כמחנך וכמורה.
עוד גרסה כי פיטורין של עובדי ציבור שעברו עבירות כגון אלה שבענייננו, הינם תוצאה מתבקשת ורצויה מבחינת האינטרס הציבורי ההרתעתי.
בהתייחסה אל רמת הענישה של הפסיקה המשמעתית שהגיש ב"כ הנאשם, ציינה כי בהטלת העונשים בבתי הדין המשמעתיים לא הייתה רלוונטיות לשאלה אם עובד הציבור הועמד לדין פלילי אם לאו.
ב"כ המאשימה ציינה כי קיים אינטרס לאכיפה שוויונית, כאשר יתר המעורבים בפרשה הורשעו בדינם, למרות שעברם היה נקי ואף לגביהם היה קיים חשש לפיטורין לאחר שצברו שנות ותק רבות במשרד החינוך.
