אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 3064/06

החלטה בתיק פ 3064/06

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
3064-06
20/05/2007
בפני השופט:
דיסקין מרים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שלמה שחר
עו"ד מוטי לוי
החלטה

המבקש הובא הנאשם בפלילים בכתב אישום הכולל שלושה אישומים במסגרתם מיוחסות לו שתי עבירות של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ועבירה של חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין.

לאחר כפירתו ובטרם הוחל בהבאת הראיות העלה סנגורו טענה מקדמית, ולפיה  קמה לו הגנה מחמת "הגנה מן הצדק", וכן מטעמי "זוטי דברים" מכוח  הוראת סעיף 34 י"ז לחוק

העונשין, ועל כן, מן הדין לבטל את כתב האישום מן הטעמים הבאים:

א.     שיהוי רב ולא מידתי בהגשת כתבי אישום ביחס לעבירות שבהיבט החומרה אינן ברף העליון. רוצה לומר. העמדת הנאשם לדין כעת, בחלוף תקופה כה ארוכה מאז בוצעו הינה בבחינת התעמרות בנאשם, כאשר עסקינן בשתי עבירות מסוג עוון מהשנים 2001 ו-2002, ובעבירה משנת 2000 של חבלה ברכב במזיד שהנזק שנגרם בה היה מינימאלי. במיוחד בשים לב לנסיבותיו האישיות הקשות: מדובר בנאשם בן 56 הסובל מבעיות תקשורת וגמגום שהקשו על סנגוריו לנהל את הגנתו. מאז שנת 2002 לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. לטעמו, עמדתה הבלתי מובנת של המדינה לנהל את התיק חרף כול הנתונים הללו, ואף אם הנאשם תרם להימשכות ההליכים כנגדו, אינה נהירה ומצדיקה את ביטולו של כתב האישום.

ב.      טענה של העדר סמכות מקומית בהתייחס לאישום השלישי, שעניינו עבירת חבלה במזיד לרכב שהינה מסוג פשע, לגביו הוגש כתב האישום לראשונה בבית המשפט השלום בראשל"צ שאינו בעל הסמכות מקומית.

ג.       עוד טוען הסנגור, כי בשני הדיונים שנערכו בבית המשפט נעשו שני ניסיונות בלבד לאתר את הנאשם, זאת למרות שמסר את כתובתה של הערבה, גרושתו, בביתה התגורר אותה עת. כבר ביום 27.10.02 הוחלט על מחיקת כתב האישום בלי שנעשה ניסיון רציני לאיתורו. רק ב - 15.6.03 איתרה אותו המשטרה בכתובת אותה מסר מלכתחילה, אז הובא לבית המשפט בראשל"צ ושוחרר ממעצר לבקשת המשטרה. לאחר מכן, החליטה המדינה להגיש את כתב האישום בשנית לבית המשפט השלום בת"א, וזאת חרף חלוף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות ולמרות שלא נפתחו לחובתו תיקים נוספים בתקופה זו. 

בדחותה את טענות ב"כ המבקש הבהירה המשיבה כי כתבי האישום בוטלו עקב מחדליו של הנאשם, שלא הגיע לדיונים גם במקרה שהוזמן אישית ואף במקרים שביקש הזדמנות ושוחרר ממעצר לאחר שהתחייב להגיע לדיונים. היא חלקה על התיאור הכרונולוגי של השתלשלות העניינים הנטענת, לגרסתה ההתנהלות הייתה שונה לחלוטין מזו שהוצגה ע"י הסנגור: לטענתה, כתב האישום השלישי המתייחס לחבלה במזיד לרכב הוגש לראשונה בשנת 2001 לבית המשפט השלום בתל אביב. התיק נמחק לאחר שבתום ההקראה השלישית לא אותר הנאשם. ב-2002 הוגש כתב האישום בשנית לבית המשפט בראשל"צ, בעל הסמכות המקומית הואיל והעבירה נעברה בבת- ים. בהסתמך על רישומים פנימיים בתיק צוין, כי נעשו ניסיונות לאתור הנאשם שהסתיימו בלא הצלחה. כתוצאה מכך, בתום ההקראה השנייה נמחק גם כתב אישום זה. ביוני 2003 נעצר הנאשם והובא בפני בית משפט השלום בראשל"צ. לבקשתו, ולאחר שהבטיח להתייצב לדיון, שוחרר, אך לא עמד בהתחייבותו. בהמשך, הוגש כתב האישום לבית המשפט השלום בתל אביב, שכלל את שלושת האישומים המצוינים בכתב האישום בתיק זה, אך נמחק שוב באוקטובר 2004 מאותו טעם של אי התייצבות הנאשם לדיונים. בהמשך, הוצא צו מעצר נגדו. משאותר במרץ 2006 הובא בפני כבוד השופט אפרתי, בפניו הציגה המשטרה את הניסיונות לאתרו בשלוש הזדמנויות שונות.

בתגובתו בכתב לטענות ב"כ המאשימה ציין הסנגור, כי אין באפשרותו לברר את הטענות העובדתיות שנטענו על ידה. בנוסף, גורס הסנגור כי אף אם גרם הנאשם להתמשכות ההליכים המשפטיים הרי, שנוכח התנהלות התביעה בתיק, טיב האישומים, הזמן שחלף ונסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם יש לבטל את כתב האישום.

דיון

אבחן תחילה את טענת הסנגור ל"זוטי דברים"

איני סבורה כי העובדה שמדובר בשתי עבירות מסוג עוון שהתרחשו לפני מספר שנים, ועבירת פשע שהנזק בה מועט,  הופכת אותן לזוטות הראויות להגנת סעיף 34 י"ז לחוק העונשין. נהפוך הוא. במקרים רבים עבירות הפוגעות באיכות החיים של האזרח מן השורה אינן בגדר פשעים החמורים, אלא, דווקא אותן עבירות שאינן נמצאות בקצה החמור של סקלת העבירות, וקיים אינטרס ציבורי מובהק במיגורן. העבירות בהן הואשם המבקש נמנות על סוג זה. לא זו אף זו, העבירה של גניבת הסמלים כלי מרכב תוך פגיעה וגרימת נזק למכונית במהלך תהליך הורדת הסמל מהרכב מוכרת ונפוצה ואין להקל ראש בכתבי אישום המייחסים לנאשמים עבירה זו. מה גם שהנאשם מואשם כי כדי להקל על ביצועה נטל מכשיר חד במטרה לגרד את סמל הרכב. סבורני כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים שיש לציבור עניין להתמודד נגדם, ועל כן, לא ניתן לומר כי מדובר בזוטי דברים.

הבסיס הנורמטיבי לטענת "זוטי דברים" מצוי בתיקון 39 ל חוק העונשיןחוק העונשין התשל"ז -1977  אשר התקין את סעיף 34 י"ז לחוק, וזו לשונו:

"לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם ,לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך."

קדמי מגדיר בספרו את טיבה של ההגנה: 

"זוהי הוראה חדשה שבאה להעניק לבית המשפט סמכות - שלא הייתה לו עד כה- ליטול ממעשה את פליליותו , בשל היותו "חסר משמעות" מן ההיבט של "האינטרס הציבורי" ;וזאת - על אף שפורמאלית נתקיימו יסודות העבירה ומן ההיבט הטכני העבירה נעברה.. נטילת 'הפליליות' ממעשה עבירה נעוצה כאן בהיעדר 'עניין ציבורי' של העמדה לדין פלילי בשל מעשה 'פעוט ערך' מן ההיבט של האינטרס הציבורי, ולא בשל אי קיום יסוד מיסודות העבירה..."

(" על הדין בפלילים " (הדין בראי הפסיקה) חוק העונשיןחוק העונשין, מהדורה מעודכנת תשס"ה- 2004 חלק ראשון בעמ' 555 ).

התנאים להחלתו הינם מצטברים, כשהאחרון שבהם - האינטרס הציבורי - הוא המכריע (שם , עמ' 556).

כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק חוק העונשין (תיקון 39) 2028, תכלית חקיקתו של  הסייג המגולם בהגנת "זוטי דברים"  הייתה למנוע התעסקות בזוטות.

ההנחה העומדת מאחורי קיומו של הכלל המעוגן בסעיף 34 י"ז היא, שלא כל פגיעה בערך חברתי מוגן ראויה להטלת אחריות פלילית בגינה, והיא שמורה לפגיעות משמעותיות.

פרופ' ש' ז' פלר מבהיר בספרו את התכלית החקיקתית של טענת "זוטי דברים":

"לא כל שליליות הטמונה במעשה שנתפס בהגדרת סוג זה או אחר של עבירה פלילית, עשויה להיחשב כמצמיחה סכנה לציבור, האופיינית לעבירה פלילית. דרושה מידה מינימאלית של סכנה לציבור ,או ביתר דיוק, דרושה מידה מסוימת של שלילות לפי הקריטריון לפיו לו היו כל המעשים מתחת למידה זו של סכנה לציבור, לא היו כלל נזקקים להגדרתם כעבירה פלילית... הפתרון הוא שוב נורמטיבי: יש ליצור עבור הרשויות המוסמכות את הכלים החוקיים כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות, תוך הנהגת הסייג הענייני לפליליות המעשה של 'העדר עניין לציבור' - בלעז הסייג של  ."...di minimis

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ