1. עניינה של החלטה זו בטענתו המקדמית של הנאשם, לפיה "אין להשיב לאשמה".
2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של שוד, הצתה, עבירות נשק ונסיון להשמדת ראייה.
3. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18/12/03 נכנס הנאשם לסניף הדואר בשפרעם ביחד עם שניים אחרים כששלושתם רעולי פנים ובידי כל אחד מהם אקדח. הנאשם יחד עם האחרים הגיעו לסניף הדואר ברכב גנוב מסוג הונדה מספר 17-057-10. כשאקדחיהם שלופים, נעמד אחד מהשלושה בתוך סניף הדואר ליד הדלת הראשית והשניים האחרים נגשו לפקידת הדואר ודרשו כסף תוך כדי שאחד מהם מכוון את אקדחו כלפיה. שניים מפקידי הדואר ניסו לברוח מהסניף דרך דלת יציאה צדדית, אך אחד מהשלושה רדף אחריהם ותוך שהוא מצמיד את אקדחו אל גופו של אחד מהם והורה לו לחזור פנימה משך פנימה גם את הפקיד השני ותוך איומים באקדח דרש כי ימסרו לו את מפתחות הכספת. באותו הזמן פתח אחד מהשלושה את מגרות דלפק קבלת הקהל והכניס את תוכנה לתיק שהחזיק ברשותו. הנאשם והשניים האחרים גנבו מהדואר מזומנים בסך 6,273 ש"ח וכרטיסי חיוג שונים בשווי 5,006 ש"ח. לאחר מכן נכנסו הנאשם והשניים האחרים לתוך ההונדה ונסעו לחורשת שפרעם בסמוך למחצבות פיונר, שם הציתו את ההונדה וגרמו לשריפתה ולאחר מכן עזבו את המקום ברכבו של הנאשם מסוג רנו מספר 29-694-46 שחנה בסמוך. הנאשם והאחרים נסעו ברכב הרנו עד לכניסה המזרחית של כפר איבטין, שם נתקע הרכב לאחר שאחד מהגלגלים שלו ניזוק קשה ונשאר ללא צמיג והם עזבו את המקום. זמן קצר לאחר מכן, נערך חיפוש על ידי אנשי משטרה ברכב הרנו, במקום עמידתו, ונתפס בו אקדח ברטה מספר 672771 .
4. לאחר סיום מסכת ראיות המאשימה טען הנאשם כי "אין להשיב לאשמה" בנוגע לשלושה מתוך ארבעת האישומים, קרי: שוד, הצתה וניסיון להשמדת ראיה. לטענתו, המסכת העובדתית המפורטת בכתב האישום מורכבת ממספר חוליות, שהיה על המאשימה להוכיח את הקשר בינהן (הוכחה שהנאשם היה אחד מן השודדים שנמלט מזירת השוד ברכב ההונדה ואשר הצית רכב זה), והדבר לא נעשה, באופן שיש לקבוע כי המאשימה לא הצליחה להוכיח תשתית ראייתית לקשר ויש לזכות את הנאשם משלושת האישומים הנ"ל.
5. המאשימה טענה כי אמנם מרבית הראיות הקושרות את הנאשם לביצוע העבירות המיוחסות לו, הן נסיבתיות, אך הן ראיות מוצקות הבאות בסדר כרונולוגי והגיוני ודי בהן כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.
6. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר כותרתו זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה, מורה כי משנסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם.
על המשמעות המעשית שיש ליתן להיגד "הוכחה לכאורה" עמד בית המשפט העליון, מפי השופט אגרנט, בע"פ 28/49
סעיד חוסין זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ד 504, שם נדרש בית המשפט להבחנה בין "חובת הראיה" המונחת במשפט הפלילי מראשיתה ועד סופה על שכמה של התביעה, לבין "חובת ההוכחה", העוברת לעתים מצד אחד למשנהו. כך, השופט אגרנט, באומרו בעמוד 526 כדלהלן:
"המושג 'הוכחה לכאורה' - נוכל להבהירו עתה ביתר קלות - פירושו, אותה כמות של עדות שהקטיגוריה חייבת להביא בשלב הראשון של המשפט לשם קיום החובה מס' 2 ["חובת ההוכחה"] המוטלת עליה ואשר תספיק - אם בסוף הדיון יתן בית המשפט אימון בה וייחס לה את המשקל הראוי - כדי הרשעת הנאשם בעבירה הנדונה."
בע"פ 732/76
מדינת ישראל נ' רפאל כחלון, פ"ד לב(1) 170 חזר בית המשפט העליון, השופט שמגר, ואימץ ההלכה, בקובעו בעמודים 179-180:
"בית-המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב-האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית-המשפט העליון, ב-ע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם.נ
...ב
אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד מישני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום (ראה ע"פ 48/42 הנ"ל)".ו
(ראה גם: ע"פ 405/80
מדינת ישראל נ' זבולון בן אברהם שדמי, פ"ד לה(2)
757, עמודים 761-760; ע"פ 5105/02
עאמר אבו קישק נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(3), 2679; בש"פ 825/98
מדינת ישראל נ' מחמוד דחלה, פ"ד נב(1) 625, עמודים 629-630; יעקב קדמי
על סדר הדין בפלילים, חלק שני (תשס"ג-2003) עמודים 1049, 1053).
7. מראיות המאשימה עולה כי העדים ראו שודדים רעולי פנים כאשר כל אחד מהשודדים היה מצויד באקדח. מספר השודדים שראו העדים שנוי במחלוקת.
על פי עדותו של מר שאדי נמוז השודדים נמלטו לאחר השוד ברכב ההונדה. בעדותו
בישיבה מיום 08/03/05, בעמוד 46 לפרוטוקול הדיון:
"ש: לפני שהם עלו לרכב, אתה זוכר איזה רכב זה היה
ת: כן. הונדה סיביק".
