אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 2470/06

החלטה בתיק פ 2470/06

תאריך פרסום : 21/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2470-06
30/10/2006
בפני השופט:
ציון קאפח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הדר ישרים
הנתבע:
גליגוס יוסף
עו"ד אורלי פרייזלר

החלטה בטענה מקדמית.

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו עבירה של גרימת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

ביום 10.07.06 - בישיבת הקראה - הופיעה בא כח הנאשם  ובפיה טענה מקדמית. לדבריה, אין חולק כי העבירה בה מואשם הנאשם הינה מסוג פשע ועל כן, קיימת חובת יידוע על פי סעיף 60 א לחסד"פ ומשלא קוימה החובה יש לבטל את כתב האישום.

באותה ישיבה, הגיבה התובעת ואישרה כי אכן לא נשלחה לנאשם הודעה בדבר זכותו לשימוע ואין בתיק החקירה כל מסמך המסביר מדוע לא נשלחה הודעה מעין זו. התובעת הוסיפה כי העובדה שלא נערך שימוע לנאשם טרם הגשת כתב האישום, אינה גורמת לבטלות מוחלטת של כתב האישום אלא לבטלות יחסית. בית המשפט צריך לבחון האם קופחה הגנת הנאשם. התובעת הוסיפה כי המתלונן נחקר לאחר שהנאשם נחקר.

בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי ראוי שהטיעונים יוגשו בכתב בצירוף האסמכתאות המתאימות.

בא כח הנאשם עשתה כן  במשנה סדורה של טיעונים עם העתק ישירות לתביעה. עו"ד דפנה קריתי-גולן הודיעתני בשם עו"ד הדר ישרים - לאחר קבלת הטענות המקדמיות בכתב - כי התביעה מסתפקת בתגובה מישיבת ההקראה.

2.         המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 60 א  לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982 שכותרתו:

"יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע" (תיקון: תש"ס 3) קובע כדלקמן:

סעיף א - "רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע, תשלח לחשוד הודעה על כך... אלא אם כן קיימת מניעה לכך".

סעיף ד - "חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה... בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית".

המחוקק ראה כאמור חשיבות רבה בזכות השימוע. בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה ואחרים [תק - על 2006 (1), 3037] קבע כבוד השופט ריבלין כדלקמן: "הליך השימוע אף מעוגן היום בדין (ראו סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי ...). על הליך השימוע נאמר - אמנם בהקשר אחר - כי " בגדרי השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן, ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש" (בג"צ 554/05 רס"ר אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה ( טרם פורסם) ). ניתן לומר שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע - שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית. ולא למותר להזכיר כי בדידו של המשיב 3 עצמו הווה עובדה: בפרשייה שזכתה לכינוי "דרך צלחה", הוחלט בעקבות שימוע לשנות מן הכוונה המקורית להגיש כתב אישום".

הנה כי כן, זכות הטיעון (שימוע) זכות יסוד היא.

אכן, הבטלות הינה בטלות יחסית. אין זה בהכרח כי הסעד  יהיה ביטולו של כתב האישום. ראה לעניין זה רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל , פד"י נד , כרך (3),  637 . "לפיכך אפשר שפגם מאותו סוג, כגון הפרה של חובת התייעצות, יוביל במקרים שונים לתוצאות שונות, לפי הנסיבות של כל מקרה ומקרה. אפשר שבמקרה אחד הוא יוביל את בית המשפט להצהיר כי ההחלטה המנהלית בטלה מעיקרה. במקרה שני, הוא עשוי להוביל את בית המשפט לביטול ההחלטה ממועד מסוים שבית המשפט יקבע, אם בעבר ואם לעתיד. ואפשר גם,  במקרה אחר, שבית המשפט יקבע על אף הפגם, כי ההחלטה תקפה ומחייבת כאילו לא נפל בה פגם".

אינני יכול לבחון את סבירות ההחלטה להגיש כתב אישום לגופה ומכאן שאינני יכול לקבוע כי על אף הפרת זכות הטיעון לא היה מנוס מהגשת כתב אישום.

3.         לא שמעתי ואין בפי התביעה נימוק ענייני מדוע לא נשלחה לנאשם הודעה כאמור בסעיף 60 א לחוק. אין זאת, כי מחמת שגגה לא נעשה הדבר.

לגופו של עניין, טוענת בא כח הנאשם כי הנאשם והמתלונן נחקרו תחת אזהרה ושניהם נחשדו בעבירת תקיפה. על פי השתלשלות החקירה, נחקר המתלונן ראשון, מספר ימים לאחר מכן נחקר הנאשם ו-24 שעות לאחר חקירת הנאשם זומן המתלונן בשנית ונחקר באזהרה. הדברים מדברים בעד עצמם. חקירתו השנייה  של המתלונן - הפעם, באזהרה - מלמדת כי גורמי החקירה מצאו שיש ממש לכאורה בדברי הנאשם.

התביעה בחרה כאמור שלא להגיב  ומכאן אני למד כי הדברים אינם שנויים במחלוקת.

בנסיבות הללו, אין מנוס מקבלת הטענה כי הגנת הנאשם נפגעה באופן מהותי משלא הובאה לידיעתו זכות הטיעון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ