החלטה בתיק פ 2367/07

1.         בפני בקשה שהוגשה ע"י ב"כ  המבקש לביטול כתב אישום מחמת סיכון כפול להרשעה בגין אותו מעשה, לחילופין להורות על ביטול האישום מחמת "הגנה מן הצדק" (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה ביום  29.1.08.

2.         ביום 17.2.08 הגיש ב"כ המשיבה תגובה לבקשה (להלן: "התגובה").

3.         לענין הבקשה לביטול כתב האישום  מחמת סיכון כפול:

טוען ב"כ המבקש כי המבקש ואשתו הינם הבעלים של  בר קפה מואה שנמצא על שולי כביש הערבה.

לדבריו הוגש ביום 2.8.06 כתב אישום בבית משפט השלום באילת בת.פ. 1721/06 בגין התקנת שלטים, שלא כדין, בניגוד לחוק השמירה על הנקיון (להלן:"כתב האישום הראשון").

4.         לטענת ב"כ המבקש, לאחר שהתיק הועבר, לבקשת המבקש, לדיון בבית משפט השלום בבאר שבע וקיבל מספר חדש שהינו 5464/06, הסכימו הצדדים לקיים מו"מ מחוץ לכתלי בית ההמשפט. בהתאם להסכמה שהושגה בין הצדדים נמחק כתב האישום הראשון בכפוף לתשלום קנס מנהלי על ידי הנאשם.

5.         עוד לדברי ב"כ המבקש, ביום 27.5.07, בעוד כתב האישום הראשון תלוי ועומד כנגד המבקש הוגש כתב אישום הנוכחי, ביום 27.5.07, המייחס למבקש עבירות בניגוד לחוק שמירת הניקיון  ובניגוד לחוק הדרכים (שילוט), (להלן: "כתב האישום השני").

6.         טוען ב"כ המבקש כי המעשה המתואר בכתב האישום השני זהה לחלוטין למעשה המתואר בכתב האישום הראשון ועל כן משהוגש כנגד הנאשם בעבר כתב אישום בגין אותו מעשה יש לבטל את כתב האישום השני מחמת סיכון כפול.

7.         עוד טוען ב"כ המבקש כי בנסיבות המקרה יהא זה נכון שבית המשפט יפעיל את סמכותו הטבועה ויבטל את כתב האישום  מחמת "הגנה מן הצדק".

8.         לטענת ב"כ המשיבה כתב האישום הראשון הוגש כנגד "קפה מואה" ואילו כתב האישום השני הוגש כנגד הנאשם, הוא המבקש בבקשה.

עוד לדבריו, במסגרת מחיקת כתב האישום הראשון  נטל על עצמו אדם בשם דני זיבלט  את תשלום ברירת הקנס. מכאן שלא מדובר באותו נאשם בשני כתבי האישום.

זאת ועוד, לטענתו כתב האישום הראשון  בוטל  לפני ההקראה ובנסיבות כאלו לא יכולה  לעלות טענת "סיכון כפול".

עוד לדבריו מדובר בשני כתבי אישום שונים הן מבחינת חלק מהעבירות שמיוחסות לנאשמים, הן מבחינת תקופת הזמן בה התבצעו העבירות וחומרתן.

לענין הטענה החילופית של הגנה מן הצדק - טוען ב"כ המשיבה כי לא חל כל פסול בהתנהגות המאשימה, בתיק זה, שעולה כדי התעמרות והתנהגות נפסדת של המאשימה אשר מצדיקה ביטול כתב האישום מטעמי ההגנה מן הצדק.

דיון :

9.         בספרו של כב' השופט קדמי על סדר הדין בפלילים (חלק שני) תשס"ג 2003 עמ' 973 מתייחס כב' השופט לסוגית הסיכון הכפול:

" משמעותה של טענת הסיכון הכפול היא שהנאשם עמד כבר בעבר בסיכון של הרשעה בשל אותו מעשה אך בשל טעם זה כלשהו - שאינו קשור בתביעה - הדיון לא הסתיים בפסק דין מרשיע או מזכה... ואימתי עומד אדם בסיכון של הרשעה כאמור?  כאשר מוגש  נגדו כתב אישום, אשר אילו נתקיים בו הדיון עד גמירא, יכול היה להסתיים בהרשעתו, אך זה נקטע מסיבה שאיננה קשורה בתביעה - ללא הכרעה.... ויודגש: "מסתיים " דיון בהחלטה של ביטול כתב האישום - אין באותו דיון משום  "העמדה בסיכון של  הרשעה" לענייננו.... המדובר איפא בנסיבות נדירות שבהן  "נפסק" הדיון באישום  שהוגש כחוק בפני בית משפט מוסמך".

10.        בעניינו  מצאתי כי לא התמלאו התנאים לביטול כתב האישום שבפני מחמת הטענה של סיכון כפול. כתב האישום הראשון בוטל. על כך אומר כב' השופט קדמי בהדגשה כי  במקרה כזה אין משום העמדה בסיכון של הרשעה. זאת ועוד, כתב האישום הראשון בוטל  בטרם נערכה הקראה מכאן עולה כי הנאשם במשפט הראשון כלל לא עמד  בסיכון שיורשע מאחר והמשפט בהליך המקורי טרם החל.

11.        זאת ועוד, כתב האישום המקורי הוגש כנגד קפה מואה, בעוד שכתב האישום השני הוגש נגד המבקש שבפני, שאמנם הוא בעליו של קפה מואה, אך משום מה מי שנטל על עצמו  את האחריות להצבת השלטים במשפט הראשון  הוא אדם אחר בשם דני זילבט, ולא הנאשם שבפני, על אף שהוא בעליו של קפה מואה, כך שגם בנסיבות הללו לא ניתן לאמר כי הנאשם שבפני  עמד כבר בעבר  בסיכון של הרשעה.

12.        אשר על כן מצאתי שלא מתקיימות נסיבות שמאפשרות קבלת הטענה של סיכון כפול  וכתוצאה מכך ביטולו של כתב האישום.