אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 2340/05

החלטה בתיק פ 2340/05

תאריך פרסום : 19/10/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום חיפה
2340-05
29/01/2006
בפני השופט:
ניצה שרון - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אחמד שבלי
2. ליאור חן
3. מוחמד חטיב - (המכונה חומיני)
4. מחמד אכבאריה
5. ראמי (עאטף) אבראהים
6. ג'מאל אבו נימר
7. וואיל שבלי
8. אמל רעד
9. יוסף מיכאלשווילי

החלטה

12

החלטה (לנאשמת 8)

בפני הובאה בקשה לביטול כתב האישום, מטעמי הגנה מן הצדק, כנגד נאשמת מס' 8 - אמל רעד.

ב"כ המבקשת טען כי הנאשמת 8 לא היתה הדמות הדומיננטית בביצוע העבירה ותפקידה היה לשמש דמות נשית בלבד אשר תחזה להיות בעלת המקרקעין.

עוד הוא טען כי בשל העובדה שהעיסקה לא יצאה לבסוף אל הפועל בכתב האישום, רק אישום מס' 3 מתייחס לנאשמת 8, ולכן יש בכך כדי להקל עמה.

לדעת הסניגור, יש להפעיל במקרה זה את דוקטרינת ההגנה מן הצדק מהטעמים הבאים:

הנאשמת נחקרה במשטרה ב-25.3.99 וכתב האישום הוגש לאחר למעלה מ-6 שנים מיום ביצוע העבירות לכאורה, שיהוי בלתי סביר בהגשת כתב האישום הפוגע לדעתו בתחושת הצדק וההגינות וגם עלול לפגוע בהגנתה של המבקשת.

הסניגור תמך טיעוניו בפסיקה הרלוונטית לדעתו לעניין הטענה של "ההגנה מן הצדק" שהעלה.

ב"כ המאשימה בתגובה מתנגדת לביטול כתב האישום כנגד נאשמת 8 ותמצית טענותיה הינן:

חקירת הפרשה היתה מסועפת וסבוכה והסתיימה בחודש יולי 2001 ולא בתחילת 1999.

התיק הועבר למחוז חיפה ממחוז הצפון רק בסוף 2001 ולכן לדעתה תקופת השיהוי להגשת כתב האישום היתה רק 3.5 שנים.

הפרקליטה הציגה את הפסיקה הרלוונטית התומכת בעמדתה ואשר לפיה אין ליישם את הטענה של  הגנה מן הצדק במקרה דנן לשם ביטול כתב האישום נגד נאשמת 8.

בדיוננו הטענה לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק הועלתה על ידי ב"כ נאשמת 8 ויש לבדוק אם היה מקום וטעם להעלות טענה שכזו.

ויפים לכאן הדברים שנאמרו בע"פ 2910/94, יפת ואח' נ' מ"י, פ"ד נ(2) 221, בעמ' 354:

"לבית המשפט סמכות אינהרנטית ליצור עיכוב הליכים שיפוטי מקום שהוא סבור שהגשת הליך פלילי איננה צודקת... המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו התנהגות הרשות היתה כה בלתי נסבלת עד כי יש בה כדי להצדיק את חסימת ההליך הפלילי".

ובהמשך פסה"ד בעמ' 357 נאמר:

"מכנה המשותף למקרים השונים שבהם הופעלה הדוקטרינה מקורו כי בנסיבות עניין זה או אחר, יהיה זה בלתי אפשרי להעניק לנאשם את זכותו הבסיסית למשפט הוגן. על ביהמ"ש לשאול עצמו ראשית את השאלה הבאה: האם בנסיבות העניין יזכה הנאשם למשפט הוגן? והיה ואין כל אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן, תהא הסיבה אשר תהא, יעכב ביהמ"ש את ההליכים כנגדו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ