אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 2281/04

החלטה בתיק פ 2281/04

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2281-04
08/02/2005
בפני השופט:
לנדמן מוקי

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
לוזון אילן
עו"ד וינגרטן
החלטה
  1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של הסגת גבול, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1997 (להלן: "חוק העונשין"), המתבטאת בכניסה לדירה ומגורים בה.
  2. סעיף 447(א) לחוק העונשין קובע כלהלן:

"העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה ...".

  1. בישיבת יום 06.05.04 ציין התובע, כי עד לדיון הבא, תיבחן הערת בית המשפט לעניין הכוונה המיוחדת הנדרשת בהוראת החיקוק, אשר לא מצאה ביטוי בעובדות כתב האישום.
  2. בישיבת יום 15.7.04 טען התובע, כי על פי חומר הראיות, נכנס הנאשם לדירה, ללא טענת זכות בה והדבר עונה על כוונת ההקנטה. התובע לא ביקש לתקן את כתב האישום. הסניגור הודיע, כי הוא שומר לעצמו את הזכות לטעון, כי כתב האישום אינו מגלה עבירה.
  3. בישיבת יום 14.12.04 ביקש התובע לתקן את כתב האישום, אולם התיקון אינו כולל התייחסות כלשהי לכוונה הנדרשת בעבירת הסגת הגבול לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין.
  4. למען הסר ספק, עצם כניסה לדירה השייכת לאחר, גם כאשר מטרת הכניסה המרכזית היא מגורים בדירה, יכולה לגבש עבירה פלילית של הסגת גבול לשם הקנטת המחזיק בנכס (ראה למשל ע"פ 48/49 כהנוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י ב 890). אולם, עובדות כתב האישום חייבות להתייחס לכל רכיבי העבירה שבהוראת החיקוק.
  5. התביעה עומדת בגרסתה, כי אין היא רואה מקום לתקן את כתב האישום, כך שיתייחס לכוונת הנאשם בהסגת הגבול. לפיכך, אין מנוס מן המסקנה, כי כתב האישום אינו מגלה עבירה.
  6. כאשר כתב האישום אינו מתייחס ליסוד הנפשי הנדרש בהוראת החיקוק, הנאשם לא ידע בפני מה עליו להתגונן. האם עליו להראות, כי לא התכוון להפחיד את מחזיק הנכס, או שמא כי לא התכוון להעליבו, להקניטו או אולי לעבור עבירה (ראה סעיף 2 לעובדות כתב האישום).

היזק במזיד

  1. התובע ביקש לתקן את כתב האישום ולהוסיף הוראת חיקוק של היזק במזיד בשל המפורט בעובדה מספר 2 לעובדות כתב האישום לפיה, הנאשם שבר קיר אחורי בדירה וחיבר בינה לבין שטח השייך לעיריית ת"א.
  2. סעיף 91 לחוק סדר הדין הפלילי (נ"מ), תשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ") קובע, כי התובע רשאי, בכל עת, עד לתחילת המשפט, לתקן את כתב האישום בהודעה לבית המשפט. סעיף 92 לחסד"פ קובע, כי תיקון כתב האישום לאחר תחילת המשפט יבוצע רק ברשות בית המשפט.
  3. סעיף 143 לחסד"פ שכותרתו "תחילת המשפט" קובע, כי בתחילת המשפט תבוצע הקראת כתב האישום. ככלל, הקראת כתב האישום הינה, תחילת המשפט ואולם, פסיקת בית המשפט העליון מסתפקת בהגדרה גמישה לפיה, תחילת משפט הוא השלב בו מובא הנאשם בפני בית המשפט, העומד לדון במשפטו, שלא לצורך הליך מנהלי גרידא, או הליך שהוגדר בפרוש כהליך של לפני משפט (בש"פ 7376/96 צריקר נ' מ"י, פד"י נ(4) 70). בבש"פ 5988/03 אמארה נ' מ"י (לא פורסם), הביעה כב' השופטת חיות ספק לגבי גישה  זו ואולם, מאחר וממילא גם בעניין צריקר קבע בית המשפט, כי יש לבחון מה יחשב כתחילת משפט בכל מקרה על פי נסיבותיו, אין צורך לקבוע מסמרות בעניין.
  4. במקרה דנן, טרם ישיבת יום 14.12.04 התקיימו שתי ישיבות בהן לא בוצעה הקראה באופן פורמאלי, אך ברור מתוכן הישיבות, כי הבסיס לדיון היה כתב האישום אשר הנאשם היה ער לתוכנו. לפיכך וכאשר גם התובע בישיבת יום 14.12.04, ביקש לתקן את כתב האישום ולא הודיע על תיקונו - אניח לטובת הנאשם, כי יש צורך ברשות בית המשפט לשם תיקונו של כתב האישום.
  5. סעיף 92 לחסד"פ קובע, כי המבחן על פיו יש לבחון את תיקון כתב האישום הוא מבחן  ההזדמנות הסבירה להתגונן.
  6. טענתו המרכזית של הסניגור לגבי תיקון הוראת החיקוק הייתה, כי הנאשם לא נחקר על העבירה של היזק במזיד ולכן, תיקון כתב האישום ע"י הוספת הוראת החיקוק פוגעת באפשרות סבירה של הנאשם להתגונן.
  7. אציין, כי הצדדים צרפו חלק מחומר הראיות, במסגרת טיעוניהם, שהגם שלא הוגש באופן פורמאלי, באמצעות עדים, אתייחס לחומר זה במידת הצורך, מאחר והוגש בהסכמת הצדדים.
  8. התובע טען, כי הנאשם נחקר על עבירת ההיזק במזיד והשיב, כי אכן שיפץ את הדירה.
  9. עיון בהודעת הנאשם, אשר הוגשה בהסכמה, מלמד, כי הנאשם בחקירתו במשטרה, נשאל מדוע הוא משפץ את הדירה (שורה 25 להודעתו). הנאשם כלל לא נחקר על שבירת הקיר ואף לא פורטו בפניו הנזקים שנגרמו בדירה עקב שבירת הקיר, כטענת התובע (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 14.12.04). לנאשם יוחס חשד של הסגת גבול בלבד לאור פלישתו לדירה, ללא כל התייחסות לגרימת נזק בדירה ושבירת הקיר, בכלל ולעבירת היזק במזיד, בפרט.
  10. האמור בהודעה אינו מתייחס כלל וכלל, לעבירה של היזק במזיד שכן, עובדה מספר 2 לעובדות כתב האישום, עליה מבוססת בקשת התיקון, נובעת ממכתבו של סייר מטעם חברת עמידר, מיום 05.05.03, אשר הוגש בהסכמה, היינו, מכתב שנמסר למשטרת ישראל לאחר חקירתו של הנאשם (שנערכה ביום 28.4.04).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ